החלטה בתיק בש 2756/06

1.      המבקש הועמד לדין בבית משפט זה והואשם בהריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן - "החוק") וסעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) (להלן - "הפקודה"), וכן עבירות נוספות על דיני התעבורה (ת"פ 311/01).

          ביום 9/8/04 הרשעתי את המבקש בביצוע כל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

          ביום 15/11/04 ניתן גזר דינו של המבקש ונגזרו עליו, בין היתר, 10 שנות פסילה בפועל.

          המבקש ערער בפני בית המשפט העליון הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין והערעור נדחה (ע"פ 11786/04).

          עתה לפני בקשתו של המבקש "לניכוי תקופת פסילה". לטענתו -

"(...) המבקש היה פסול מלהחזיק רישיון נהיגה החל מתאריך 24.5.01 ועד לתאריך 24.4.03, ובית משפט נכבד זה מתבקש להורות על ניכוי מלוא תקופה זאת מתקופת הפסילה שנגזרה עליו בהתאם לגזר הדין".

2.      השתלשלות העניינים

          א.      ביום 20.8.01 הוגש כנגד המבקש כתב אישום בגין עבירות של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 וסעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א 1961 (להלן- "הפקודה"); אי- האטה עבירה לפי תקנה 52(6) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן- "התקנות") וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה; אי-מתן אפשרות חציה במעבר חציה- עבירה לפי תקנה 67 לתקנות וסעיף 38(3) לפקודה; נהיגה במהירות מופרזת- עבירה לפי תקנה 54 לתקנות וסעיף 38(2)+(3) לפקודה, ונהיגה במהירות בלתי סבירה- עבירה לפי תקנה 51 לתקנות וסעיף 38(2)+3 לפקודה.

          ב.      כתב האישום הוגש בעקבות תאונת דרכים שבה פגע רכב שהיה נהוג בידי המבקש  בשני הולכי רגל (בני זוג) בעת שחצו כביש במעבר חצייה ביום 23.5.01. (להלן- "התאונה").

                   כתוצאה מהתאונה נגרם מותה המיידי של האשה, ובעלה נחבל.

          ג.       בעקבות התאונה נפסל רישיונו של המבקש פסילה מינהלית למשך 90 יום, החל מיום 24.5.01 ועד ליום 23.9.01.

          ד.      בטרם חלפה תקופת הפסילה המינהלית, הגישה המשיבה ביום 20.8.01 בקשה לפסילת רישיונו של המבקש עד תום ההליכים (ב"ש 4032/01).

          ה.      הדיון בבקשה זו התקיים בפני כב' השופטת ר. חפרי-וינוגרדוב ביום 14.10.01 [ לאחר שהמבקש הסכים להמשך פסילת רישיונו עד לדיון בבקשה. (נספחים ב-ד לבקשה)]. במהלך הדיון הודיעו ב"כ המבקש והמשיבה כי "לאחר ששקלנו את הדברים הגענו לכלל הסכמה לפיה המשיב (היינו, המבקש שלפני. ע.ג.) ישאר בפסילת רישיון נהיגה עד 1.5.02.  אין בהסכמה זו כדי למנוע מהמדינה היה ותחשוב כי נכון לעשות זאת לפנות לבית המשפט ולבקש המשך הפסילה לאחר המועד הנ"ל". המבקש הביע את הסכמתו לדברים אלה, ובית המשפט (כב' השופטת חפרי- וינוגרדוב) נתן החלטה כדלקמן:

"בהסכמת המשיב ובא כוחו אני מורה בזאת על פסילת המשיב מקבלת ו/או החזקת רישיון נהיגה עד ל- 1.5.02".

          ו.       ביום 21.4.02 הגישה המשיבה לבית המשפט בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של המבקש עד תום ההליכים (ב"ש 4032/01). (הבקשה נמצאת בתיק העיקרי).

                   בדיון שהתקיים ביום 30.4.02 בבקשה זו בפני בית המשפט הוחלט לדחות את הדיון בבקשה ליום 7.5.02. כמו כן קבע בית המשפט בהחלטתו כי "בהסכמת המשיב ישאר בפסילה עד למתן החלטה בבקשה".

          ז.       בדיון שהתקיים ביום 7.5.02 טענו ב"כ הצדדים לגוף הבקשה. בית המשפט קבע כי החלטתו בבקשה הנ"ל תינתן ביום 9.5.02.

          ח.      ביום 9.5.02 נתן בית המשפט (כב' השופטת חפרי-וינוגרדוב) החלטה לפיה פסילת רשיון הנהיגה של המבקש הוארכה עד ליום 1.9.02.

          ט.      ביום 23/9/02 הגיש המבקש לבית המשפט בקשה "לחישוב תקופת הפסילה ולהחזרת רישיונו של המבקש" (ב"ש 4537/02 המצויה בתיק העיקרי).