החלטה בתיק בש 2745/05

: | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום תל אביב-יפו
2745-05
12.7.2005
בפני :
יעל הניג

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
אברהם אפשטיין
החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כתב האישום והבקשה

  1. המשיב מואשם במעשי פזיזות ורשלנות, בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בשיבוש הליכי משפט, בהחזקת סכין שלא כדין, בנהיגה ללא רשיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירות לפי סעיפים 338 (1), 275,244, 186 (א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977, לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה וסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי כן לפי סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים {נוסח חדש} תשל"ג - 1973 (להלן - " פקודת הסמים").
  1. כתב האישום מפרט כי בעקבות נהיגת משיב בניגוד לתמרור "עצור" הורו לו שוטרים לעצור את הרכב. המשיב המשיך לנהוג והתפתח מרדף במהלכו נהג המשיב בפראות תוך ביצוע עבירות תעבורה בפרט אי ציות לשני רמזורים אדומים. לבסוף נעצר רכב המשיב בסיוע ניידת נוספת. על פי כתב האישום, עם העצירה התחלפו במקומותיהם ברכב המשיב וחברתו שישבה לצדו. המשיב נהג ללא רשיון נהיגה וביטוח תקפים, החזיק ברכב 4 סכינים וכן סם מסוכן מסוג הרואין בכמות לצריכה עצמית. בחיפוש בבית המשיב נמצאו סמים בכמויות העולות על הכמויות לצריכה עצמית: 77.11 גרם נטו קנבוס (2 שתילים),84.97 גרם נטו חשיש (4 חתיכות) ו - 32 טבליות M.D.M.A. ("אקסטזי").
  1. עילות המעצר על פי הבקשה - מסוכנות לשלום הציבור וחשש לשיבוש הליכי משפט, זאת בין השאר על יסוד עברו הפלילי. לשיטת המבקשת לא ניתן לתן אמון במשיב כי יעמוד בתנאי שחרור ואין להשוות בינו לבין חברתו אשר שוחררה.
  1. לטענת המשיב לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו בעבירות התעבורה והשיבוש - לשיטתו חברתו נהגה ברכב. אשר לעבירת הסמים - קיימות ראיות כאמור אך המשיב צרכן סמים כבד וידוע למשטרה כך שהסמים נועדו בכל זאת לצריכה עצמית. עוד טוען המשיב כי יש לשחררו מכוח עקרות השיוויון החל בינו לבין חברתו.

דיון

ראיות לכאורה להוכחת האשמה

5.    אשר לעבירות התעבורה והשיבוש -   אין המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה לגבי עבירות תעבורה, אירוע המרדף, תחילתו, התפתחותו וסיומו. אין גם מחלוקת כי כאשר ניגשו שוטרי הניידת המסייעת לרכב בתום המרדף, ישבה במושב הנהג חברתו של המשיב נעמה (להלן -" נעמה") והמשיב ישב לצידה. המחלוקת צרה - האם קיימות ראיות לכאורה לכך שדווקא המשיב הוא שנהג ברכב ולא נעמה.

6.   מעיון בחומר החקירה עולה כי השוטר והמתנדב בניידת הרודפת (אבי גבע ואבנר צור) שמרו על קשר עין עם הרכב הנרדף משך המרדף ושניהם ציינו בדו"ח פעולה ובמזכר כי הגבר (המשיב) הוא שנהג והאישה (נעמה) ישבה לצדו. העובדה כי שוטר הניידת המסייעת (עופר מזרחי) מצא בתום המרדף את נעמה במושב הנהג ואת המשיב לצידה אכן מצריכה הסבר. ההסבר ניתן בהודעות המשיב ונעמה ולפיו המשיב חשש להיתפס כשהוא נוהג ללא רשיון ולכן בתום המרדף החליפו המשיב ונעמה מיקומם ברכב (הודעת המשיב מ - 25.6.05, שעה 5.51 עמ' 1 - 2 למעלה והודעת נעמה מ - 27.6.05 עמ' 1 ש' 1 - 2). טוען ב"כ המשיב כי המשיב הודה בנהיגה על מנת לחלץ את נעמה ממעצר. טענות אלה מקומן במסגרת התיק העיקרי. לעת הזו ולפי "הלכת זאדה" (בש"פ 8087/95) קיימות די ראיות להוכחת אשמת המשיב בעבירות התעבורה והשיבוש.

7.   אשר לעבירות הסמים - אין המשיב חולק כאמור על החזקת הסמים שנתפסו ברשותו ברכבו ובביתו. טענתו כי הסמים נועדו לצריכה עצמית בלבד אינה פוגמת בחזקה שבפקודת הסמים ובתוספת לה כי הללו לא נועדו לצריכה עצמית. תמיד קיימת אפשרות של מימון צריכת סמים על ידי הפצתם. כמויות הסמים שנתפסו והמגוון אינם מפריכים לעת הזו, אף לא לכאורה את החזקה. אכן מעצר המשיב בנסיבות כתב האישום הוביל לתפיסת הסמים ברשותו באקראי ולא עקב פעולה יזומה של המשטרה ואכן המשיב התיר לשוטרים לחפש בביתו בעת מעצרו ובמובן זה שיתף פעולה עימם. אף באלו אין כדי להטות את הכף לכיוון של החזקה לצריכה עצמית.

8.   לא נעלם מעיני כי לכאורה נעמה היא זו שניסתה לשבש תפיסת הסמים בבית המשיב באמצעות משלוח הודעת S.M.S. מהטלפון הנייד שלה לחברתה בה ביקשה ממנה לסלק את הסמים משם טרם חיפוש משטרתי, והכל בהיותה נתונה לחקירה במשטרה. למשיב אין בכך חלק, הוא אף שיתף פעולה כאמור עם חיפוש משטרתי. נעמה שוחררה ממעצרה, לא התבקש מעצרה עד תום ההליכים והוגש או יוגש נגדה כתב אישום נפרד (טיוטה מצויה בתיק החקירה). בכתב אישום זה מיוחסות לנעמה עבירות שיבוש והפרעה לשוטר.

עילת מעצר וחלופה

9.   בהינתן מצבת ראייתית כנדרש בסעיף 21 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן - " חוק המעצרים")  קמות נגד המשיב שתי עילות מעצר: האחת, חשש לשיבוש הליכי משפט לפי סעיף 21 (א) (1) (א) לחוק המעצרים והשניה מסוכנות לציבור. עילה אחרונה זו יונקת במקרה זה משני מקורות - האחד מסוכנות ישירה לאור עבירות הנהיגה הפרועה (ללא רשיון) במהלך האירוע ואי ציות לתמרורים, עבירות המסכנות חיי אדם והכל לפי סעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק המעצרים. השני - חזקת מסוכנות סטאטוטורית לאור עבירת הסמים לפי סעיף 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק המעצרים.

10.  כעת קמה חובת בית המשפט לבחון האם ניתן להפיג את החששות בבסיס עילות המעצר בתנאים שמידת פגיעתם בחירות המשיב פחותה ממעצר מאחורי סורג ובריח כמצוות המחוקק בסעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים.

11.  עבירת השיבוש המיוחסת למשיב אינה מצדיקה לטעמי מעצרו עד תום ההליכים. ראשית, השיבוש היה נקודתי, הסתיים בשטח ובחקירה במשטרה הסיר המשיב את לוז השיבוש בהודאתו כי הוא זה שנהג ברכב. שנית, המשיב שיתף פעולה עם חיפוש משטרתי בביתו (פעולה מסוכנת בהרבה מבחינתו) ושלישית, וזה העיקר, פעולות השיבוש המיוחסות לנעמה מאסיביות ורבות בהרבה מאילו המיוחסות למשיב ובכל זאת שוחררה ממעצר. מכוח עקרון השיוויון לא היה מקום לנהוג במשיב אחרת, אף אם בעברו הרשעה  בעבירה רלוונטית של בריחה ממעצר.

12.  ואולם עבירות הסמים ביחד עם עבירות התעבורה מצביעות על שילוב מסוכנויות כזה אותו קשה להלום בחלופת מעצר. המשיב במעשיו מעיד על עצמו כי הוא חסר רסן וגבולות וחיי אדם אינם בעלי שוקלים עבורו. המשיב רצידיביסט ונושא על גבו עבר פלילי עשיר ומכביד. בעבר הורשע בעבירות רכוש, בריחה ממעצר החזקת סמים וסחר בהם נהיגה בעת פסילה , החזקת סכין ותקיפת שוטר. המשיב שוחרר ממאסר אחרון ביולי 2003 ועדיין תלוי נגדו עונש מאסר מותנה. העובדה שהמשיב לא היסס לבצע את עבירות התעבורה ולהסתכן בעונשים כבדים רק על מנת למלט עצמו מהשוטרים ובגין עבירת תעבורה פשוטה במקור מעידה על מסוכנות רבה וסיכון ממשי להישנות העבירות, יהיו אשר יהיו המניעים בכל עת ותהא אשר תהא החלופה בה ישהה.

13.  לכך יש להוסיף את עבירת הסמים. כידוע, הכלל הפסיקתי הינו כי נאשם בהחזקת כמות סמים גדולה  ייעצר עד תום ההליכים באשר אין דרך להפיג מסוכנותו אלא במעצר מאחורי סורג ובריח אלא בהתקיים חריגים. (השוו בש"פ 981/05). במעשיו ובנסיבותיו האישיות של המשיב לא נמצא דבר המחריגו מן הכלל. המשיב טען כי הוא נגמל מסמים ועבד בחווה של אביו בעבר. כיום אין חולק כי המשיב שב לעולם הסמים. אם לא די בכך מבצע המשיב עבירות נוספות וחושף את הציבור למסוכנותו גם בתחומים אחרים כעולה מכתב האישום ומהראיות. מקומו של המשיב, לאור הסיכון הממשי להישנות עבירותיו - מאחורי סורג ובריח ואין בנמצא חלופה המסוגלת להפיג מסוכנותו.

14. המשיב נעצר עד תום ההליכים. המזכירות תקבע את התיק העיקרי לפני מותב.

ניתנה היום ג' בתמוז, תשס"ה (10 ביולי 2005) במעמד הצדדים

יעל הניג, שופטת

בימ"ש השלום ת"א-יפו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>