החלטה בתיק בש 2690/05

בפני בקשה למעצרו עד לתום ההליכים של המשיב.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום ובו מיוחסות לו עבירות של נסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה בנסיבות מחמירות ועבירות בנשק.

האירוע נשוא כתב האישום אירע ביום 12/6/04 כאשר בני משפחת פאחורי, גאנם ואשתו פאטמה, בנם מחמוד ואשתו מונה ובתם בת השנה [להלן - "המתלוננים"], נסעו ברכב מסוג סיטרואן לאחר שהשתתפו באירוע משפחתי בנצרת, כאשר בשלב מסוים הגיע מולם בנתיב הנסיעה הנגדי רכב מסוג סובארו, ממנו נורו לעברם יריות באקדחים.

לפי כתב האישום קיים סכסוך ממושך בין תושבי שכונת אל כרום בנצרת אשר חילק את תושבי השכונה לשני פלגים יריבים אחד נקרא פלג חוסייני, אשר לפי כתב האישום המשיב משתייך אליו, ואילו הפלג היריב מכונה פלג פאחורי.

עוד לפי כתב האישום במסגרת הסכסוך הנ"ל נורו למוות שלושה מבני הפלג אליו משתייך המשיב וסכסוך זה גם הביא לעזיבת מרבית בני פלג פאחורי את השכונה.

גם המתלונן גאנם לפי אותו כתב אישום עזב את השכונה ועבר להתגורר בכפר כנא.

לפי כתב האישום האירוע הנטען אירע בהגיע רכבם של המתלוננים לשכונת ספפרה סמוך לחנות בשם "עאבד חומרי בניין בע"מ", ולפי הנטען הגיעו באותה מכונית שנסעה מולם, המשיב, אדם נוסף בשם סלימאן חוסייני, ועוד שני אנשים נוספים.

עוד לפי הנטען המשיב והאחרים ירו מתוך סובארו לעבר הסיטרואן במטרה לפגוע בנוסעי הסיטרואן ולאחר מכן נמלטו מהמקום.

חלק מהכדורים חדרו לתוך רכב הסיטרואן ופגעו בפאטמה מונה ומחמוד.

המשיב נעצר רק ביום 3/9/05, שנה ושלושה חודשים לאחר האירוע, שבמשך כל התקופה הזו ומסמוך לאחר האירוע, הוא היה בבריחה. על כך אין מחלוקת בין הצדדים.

עיקר ראיותיה של התביעה הן זיהוי המשיב כמי שהיה במקום וביצע את הירי כנגד המתלוננים.

כך גאנם פאחורי בהודעה מיום 12/6/04 מזהה את המשיב כמי שהיה בתוך המכונית הסובארו והושיט את ידו מעבר לחלון והחזיק באקדח וירה לעברם מספר יריות. גם בנו מחמוד בהודעתו מיום 13/6/04 - גם הוא מזהה את המשיב כמי שהיה באותה מכונית ומחזיק באקדח ויורה לעבר רכבם.

עד ראיה שהיה בזירת הירי עימאד חוסייני, גם הוא מזכיר את שמו של המשיב כמי שהיה במקום ואותו הוא ראה רץ בצידי הכביש שבו הוא עמד, גם אשתו של עימאד חוסייני הגב' מנאל חוסייני מציינת את שמו של המשיב ומציינת כי ראתה אותו רץ בצידי הרכב בו הם נסעו. [עימאד חוסייני ואשתו מנאל נסעו ברכב שנסע לפני רכבם של המתלוננים ומי שנהג באותו רכב היה אדם בשם מוחמד חלילה ], אותו חלילה מציין בהודעתו מיום 12/6/04 כי אכן הם ראו שני אנשים רצים ליד הרכבים, ועימאד חוסייני שנסע איתו בשלב מסויים ציין את השם סייף כמתייחס לאחד מהם, חלילה עצמו לא זיהה את האנשים. 

עדות נוספת המצויה בתיק היא של אדם המכונה יוסף מיום 20/6/04 אשר נכח במקום ודיווח על מה שראה לאיש משטרה בשם עופר זוהר, אותו יוסף לא זיהה את הדמויות ברכב, אך קלט את חמשת הספרות הראשונות של הרכב ומסר אותם לרס"ר עופר זוהר אשר דיווח על האירוע למשל"ט צפון.

בירור שנעשה העלה כי רכב בעל אותן חמש ספרות ראשונות שזוהו על ידי אותו יוסף ומסתיים במספר 87, שייך לאדם בשם חסן חטיב שהינו גיסו של המשיב. אותו חסן חטיב בהודעה שנגבתה ממנו ביום 20/6/04, מאשר כי הרכב אמנם רשום על שמו, אך מדובר ברכב שנמכר למשיב לפני 5 שנים ועוד אישר אותו חסן כי מי שמשתמש בפועל ברכב הוא המשיב.

באותה הודעה מציין חסן כי מספר ימים לאחר האירוע הנ"ל, התקשר אליו אדם בשם עומר סלטי שאף הוא גיסו של המשיב, וביקש ממנו לדווח למשטרה כי הרכב נשרף.

אותו עומר סלטי מספר בהודעתו על איזה שהוא קשר שהיה לו עם אדם אחר שהתקשר אליו אך לא הזדהה בשם אך הוא משער כי מדובר באחיו של המשיב, והלה ביקש ממנו להתקשר לחסן חטיב.

המשיב עם מעצרו טען טענת אליבי, טענה אשר המידע לגביה הגיע למשטרה כבר סמוך לאחר האירוע כפי שיפורט בהמשך. לטענת המבקשת, בדיקה זו העלתה כי בסופו של יום גם במקום שהותו האחר לפי טענת האליבי, [בדיר אצל אחד בשם עבד אל ריזק], נותר המשיב לבדו במשך כ- 10 דקות.

המבקשת קושרת עובדה זו של שהותו של המשיב לבד בפרק זמן של 10 דקות לבדיקה שנערכה על ידי רס"ב אליאס חליל, ולפיה זמן הנסיעה מאותו מקום בו לכאורה שהה המשיב, לפי טענת האליבי, לזירת האירוע הינו 4 דקות.