החלטה בתיק בש 2686/06

החלטה זו ניתנת בהעדר המערער, לבקשת בא כוחו.

1.         בפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהושת על המבקש ביום 26.6.06 בת"פ 1278/05 , בבימ"ש השלום קריות.

2.         המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, איומים, היזק לרכוש במזיד ומעשה מגונה בפומבי. על המבקש הושת מאסר לתקופה של 18 חודשים קנס כספי ומאסר על תנאי, כן הופעלו שני עונשי מאסר על תניא שהיו תלויים נגד המבקש, באופן שסך כל תקופת המאסר שנגזרה עליו מסתכמת ב- 27 חודשים.

3.         המבקש החל לרצות את עונש המאסר ביום מתן גזר הדין בעניינו (26.6.06).

4.         המבקש הגיש ערעור על גזר הדין (ע"פ 1011/06) וטען כי החל בהליך שיקומי, הוא סובל מבעיות נפשיות ומאסרו יגרום לדרדור במצבו. המבקש הפנה לתסקיר שירות המבחן בעניינו וביקש להקל בעונשו ולגזור עליו עונש מאסר מותנה בלבד.

5.         בד בבד עם הגשת הערעור הגיש המבקש בקשה זו לעיכוב ביצוע עונש המאסר וטען כי סיכויי קבלת הערעור טובים וביצוע מיידי של גזר הדין יאיין את הערעור - שכן כל יום בו הוא נמצא במאסר מכרסם בהליך השיקומי בו החל. המבקש שם דגש על מצבו הנפשי, כפי שבא לידי ביטוי בחוות דעת פסיכיאטרית בעניינו , לפיה הוא אמנם אינו חולה נפש וכשיר לעמוד לדין, אך סובל מבעיות פסיכיאטריות.

6.         בדיון בפני הוסיפה באת כוחו וטענה כי לא היה מקום להפעיל את עונשי המאסר המותנים, לאחר שאלה כבר נלקחו בחשבון בגזר דינו של בית משפט השלום בנתניה מיום 3.11.05 (ת"פ 2153/04), וכי בנסיבות אלה דין גזר הדין בעניינו להתבטל.

7.         המשיבה מתנגדת לבקשה וטענה כי ערעורו של המבקש הינו על חומרת העונש בלבד ובשים לב לחומרת העבירות סיכויי הצלחת הערעור קלושים. עוד טענה כי המבקש כבר החל לרצות את עונש המאסר , עברו מכביד וכי בית הסוהר ערוך ליתן לו את הטיפול הרפואי הנדרש.

8.         ההלכה בענין עיכוב ביצוע עונש מאסר סוכמה, בין היתר, על ידי כבוד השופט מ. חשין בע"פ 5741/04 ולדימיר יקירביץ' נ' מדינת ישראל . תק-על 2004(3), 3076 ,עמ' 3078:

"סוגיית עיכוב ביצוע עונש מאסר שנגזר על נאשם שהורשע מוסדרת בחוק, נדונה ארוכות בהלכה, ולא נחזור על מושכלות ראשונים. עיקרים של-פתיחה בסוגיה הם אלה, שנאשם אשר הורשע בדין אין עומדת לו עוד חזקת החפות; כי הגשת ערעור, כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה עיכוב ביצוע גזר-דין; וכי עיכוב ביצועו של גזר-דין ייעשה בנסיבות שתצדקנה זאת. ומהן אותן נסיבות שתצדקנה עיכוב ביצוע? בפרשת ארנולד שוורץ (ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241), נדרשנו לשאלה זו בהרחבה ואלה מיקצת שיקולים שמנינו שם (מפי השופטת ביניש): חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר שהושתה על הנידון; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של הנידון והתנהגותו במהלך המשפט; נסיבותיו האישיות של הנידון; קיומו של ערעור בדבר חומרת העונש, ועוד. בית-המשפט הדן בעיכוב הביצוע יציב על כפות המאזניים שיקולים ציבוריים ושיקולים אישיים הקשורים בנאשם, ישקול אלה אל-מול אלה שיקולים לזכות ושיקולים לחובה, ולסוף יחליט האם לעכב ביצוע העונש אם לאו".

9.         בעניינו של המבקש - העבירות שביצע חמורות ביותר, למבקש הרשעות קודמות רבות ומעיון בגזר הדין בעניינו של המבקש בת"פ 2153/04 שהוגש לעיוני על ידי הסניגורית עולה כי גם שם הורשע המבקש בעבירות אלימות, כאשר תקף עובד ציבור, נכה בכסא גלגלים ואף הפר הוראה חוקית כאשר נמצא מחוץ לביתו, שם היה אמור להמצא במעצר בית (ודוק - הן העבירות בת"פ 1278/05 - נשוא הערעור והן אלה בת"פ 2153/04 בוצעו כאשר תלויים ועומדים נגד המבקש עונשי מאסר על תנאי).

10.        המבקש החל בהליך שיקומי, ועל פי תסקיר שירות המבחן ריצוי מאסר בפועל עשוי לחבל בהליך השיקומי ואולם הנסיבות האישיות של המבקש  עומדות על כפות המאזניים כנגד  השיקולים הציבוריים שבענישה ובעניינו של המבקש , ובמיוחד בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה, צריכים לגבור השיקולים הציבוריים (כאשר חובתו של בית המשפט להגן על עובדי הציבור החשופים יותר ויותר לפגיעות מצד נאשמים אלימים). גם אם אתעלם מהפעלת עונשי המאסר המותנים, כטענת הסניגורית, עדיין אני סבורה כי עונש המאסר שהושת על המערער הולם את נסיבות העבירות בהן הורשע וכי סיכויי הערעור , באופן שעונש המאסר בפועל יבוטל - קלושים.

11.        באשר לטענת המבקש כי יש לעכב ביצוע עונש המאסר בשים לב לבעיותיו הנפשיות אין לי אלא להפנות לע"פ 7486/05 ז'נו נ. מדינת ישראל (לא פורסם). גם שם נתבקש עיכוב ביצוע עונש מאסר בשים לב למחלת נפש בה לוקה המערער והמלצות טיפוליות של שירות המבחן וכך נקבע על ידי כבוד השופט ריבלין:

"דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים שתוארו על-ידי נציג המדינה.

הנימוק הוא בעיקרו נימוק כפול. ראשית, אין להתעלם מן המסוכנות הנובעת מהתנהגותו של המבקש. מסוכנות זו נלמדת מתוך התנהגותו בעבר, מתוך מעשים שעשה ומתוך דברים שהשמיע. כך התרשמו הערכאות המבררות ולא מצאתי עילה להסתייג מן ההתרשמות הזו.

שנית, בהתחשב בעברו של המבקש, בעונש התלוי ועומד נגדו ובנסיבות העבירה בה הורשע היום, מתמעט החשש כי המבקש ירצה עונש חמור יותר מזה שייוחד לו אם יתקבל ערעורו. בהצטרפם של שני אלה יחד, די כדי להביא לדחיית הבקשה. עם זאת, ראוי כי שלטונות בית-הסוהר יביאו בחשבון את מצבו הבריאותי של המבקש ויעשו את כל הנדרש כדי להעניק לו טיפול מיידי למשך כל תקופת שהותו במאסר. ניתן לקוות גם, כי שמיעת הערעור תתחיל במועד מוקדם, ככל האפשר, בהתחשב, בין השאר, בעובדה שהמבקש מתחיל בריצוי עונש המאסר".

12.        אשר על כן - אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום י"ז בתמוז, תשס"ו (13 ביולי 2006) ב"כ המערער וב"כ המשיבה.