החלטה בתיק בש 2662/08

תמצית העובדות והרקע הדיוני:

כנגד המבקש ועוד נאשמים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה. בכתב האישום נטען כי המבקש (להלן - "אסף") היה מעורב באירוע זריקת רימון לעבר תחנת משטרת כרמיאל בתאריך 5.2.2008 ומיוחסות לו עבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת ונשיאת נשק, יריות והיזק בחומר נפיץ. יחד עם המבקש הואשמו גם אחרים: אוהד אושרי ואשר סאדיחוב  הואשמו בפרשת זריקת הרימון, קרן סרנקו ואחיו של המבקש, עמית פרקש הואשמו באירוע של תקיפת שוטרים שקדם לאירוע השלכת הרימון אל תחנת המשטרה.

ביום 1/4/08 הורה בית משפט זה על מעצרם של כל הנאשמים באותו כתב האישום עד לתום ההליכים (ב"ש 1468/08).  המבקש הגיש ערר לבית המשפט העליון בו ניתנה החלטה ביום 7/5/08. בית המשפט העליון אישר את קביעות בית משפט זה בדבר קיומן של ראיות המבססות, לכאורה, סיכוי של ממש להרשעת המבקש וכן עילת מעצר. עם זאת קבע בית המשפט העליון בהחלטתו כי:

"אמנם, המסוכנות הנשקפת מאסף גבוהה לכאורה, כאמור לעיל. המעשה המיוחס לו הוא בהחלט מעשה חמור ביותר, המצביע על מסוכנות ועל זלזול בחוק ובמשטרה. אולם אינני סבור כי ניתן לומר כאן - ולו באופן עיוני - שלא קיימת חלופת מעצר כלשהי שתוכל להפיג את המסוכנות הנשקפת הימנו. בהקשר זה אציין שאסף הוא נער צעיר שעברו אינו מכביד ועל פי הנטען הוא ניהל עד כה, באופן יחסי, אורח חיים נורמטיבי וגם אמור היה להתגייס לשירות צבאי יום לאחר מעצרו. במהלך הדיון הוצעה חלופת מעצר בבית סבתו של אסף באשקלון, הרחק ממקום ביצוע העבירה ומן החבורה הנאשמת בביצוע העבירות. סבורני כי על אף המסוכנות הראשונית הנשקפת מאסף על פי הנטען כלפיו ואף על פי שמעשיו מלמדים לכאורה שלא ניתן ליתן בו אמון, יש מקום לבחון לעומק חלופת מעצר זו, בעודו מצוי במעצר.
אשר על כן, שירות המבחן מתבקש לערוך תסקיר שבו תיבחן התאמתו של אסף לחלופת מעצר בכלל, וכן תיבחן חלופת המעצר המוצעת בבית סבתו של אסף באשקלון בפרט, או חלופות רציניות אחרות,..."  (ההדגשה הוספה. ר.ש.).

בש"פ 3198/08 אסף פרקש ואח' נ' מדינת ישראל  , טרם פורסם (2008).

בית המשפט המתין לקבלת תסקיר מבחן אלא שעקב שביתת העובדים הסוציאליים בשירות המבחן לא הוכן תסקיר. לעת הזו אין גם כל תחזית או צפי למועד של סיום השביתה.

בנסיבות אלו קיים בית המשפט דיון בעניין בחינת חלופת המעצר שהוצעה בבית סבו וסבתו של המבקש בעיר אשקלון.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה טוענת כי אין מקום לשקול את שחרורו של המבקש ממעצר כל עוד לא הוכן תסקיר בעניינו, כפי שקבע בית המשפט העליון. מעבר לכך מתנגדת המאשימה לשחרורו של המבקש ממעצר בשים לב לחומרת מעשיו, כפי שעולים מהראיות הקושרות אותו לביצוע העבירות, וכן בשים לב למעורבותו בעבר בעבירה כנגד שוטרים.

ב"כ המבקש טוען כי אי קיומו של תסקיר אינו מונע את קיום הדיון. על בית המשפט להפעיל שיקול דעתו ולבחון את החלופה, מאחר ולדבריו בית המשפט העליון קבע כבר בהחלטתו הנ"ל כי ניתן לשקול חלופת מעצר. 

דיון והכרעה:

בטרם אתייחס למחלוקות שבין הצדדים ראוי להבהיר עניין מקדמי. ההליך שבפני נושא כותרת של "בקשה לעיון חוזר". למעשה אין מדובר בבקשה לעיון חוזר. בית המשפט העליון בהחלטתו הורה על החזרת הדיון בעניינו של המבקש כדי שיוגש תסקיר. מכאן שבפועל מצויים אנו בהשלמת הדיון בבקשת המעצר המקורית שבב"ש  1468/08. לעניין זה משמעות דיונית במובן זה שהמבקש הוא למעשה משיב בהליך בו הנטל מוטל על המאשימה ואין הוא צריך להצביע על נסיבות המצדיקות עיון חוזר במעצרו.

באשר למחלוקת בין הצדדים לעניין חובת התסקיר - בית המשפט העליון אכן הורה כי יוגש תסקיר "... שבו תיבחן התאמתו של אסף לחלופת מעצר בכלל, וכן תיבחן חלופת המעצר המוצעת...".  מכאן שבית המשפט העליון לא קבע כי המבקש הוא אדם המתאים לשחרור (בנפרד משאלת התאמת החלופה) אלא קבע כי יש לבחון שני נתונים, הראשון - התאמתו של המבקש לשחרורו בכלל . השני - התאמת החלופה.

מכאן שבחינת התאמתו של המבקש היא רכיב עצמאי נדרש.

השאלה כפועל יוצא מקביעה זו היא האם מנוע בית המשפט מלדון בבקשה בלא שהוגש תסקיר. תשובתי שלילית. בהעדר תסקיר בית המשפט מחויב לדון ולשקול באמצעים האחרים שברשותו, ובעיקר ניסיונו המצטבר, הן את התאמתו של המבקש לשחרור והן את התאמת החלופה. מובן שמשמעות הבחינה באמצעים של בית המשפט אינה מובילה אל מסקנה כי בהכרח יש להורות על שחרור. יתכן שהבחינה העצמאית תוליך אל המסקנה כי לא ניתן לסכן את החברה ולשחרר את הנאשם ויתכן שהמסקנה תהיה הפוכה. כל מקרה בנסיבותיו.

מכאן אבחן את שני הרכיבים, דהינו הנאשם מחד והחלופה מאידך, בכלים המקצועיים שברשותי.

בכל הנוגע למבקש/הנאשם קבעתי כבר כי המסוכנות הנשקפת ממעשיו גבוהה. עם זאת, ובשים לב להחלטת בית המשפט העליון, סבור אני כי יש לתת כעת, כפי שיוסבר, גם משקל לעובדה כי מדובר בצעיר שבעברו עבירה אחת שנקבע כי ביצע, ללא הרשעה, כנגד שוטרים. המבקש מעולם לא היה במעצר. כעת הוא מצוי במעצר כבר כחמישה (5) חודשים. מעצר זה משמש אמצעי מרתיע בפני עצמו במובן זה שברור למבקש גורלו אם יפר תנאי שחרור. לכן, בנסיבות מיוחדות אלו ובשים לב לרכיב הזמן בו שהה המבקש במעצר, סבור אני כי ניתן לבחון את שחרורו בתנאי פיקוח שיביאו לידי חשבון את חומרת מעשיו העולים, לכאורה, מכתב האישום. 

בכל הנוגע לחלופה המוצעת סבור אני כי יש בה כדי לאיין את מסוכנותו הרבה של המבקש, כפי שנקבעה על ידי בהחלטת המעצר  שבב"ש 1468/08. בפני בית המשפט התייצבו סבו וסבתו של המבקש המתגוררים באשקלון. שניהם אנשים נורמטיביים שהתחייבו לפקח על נכדם. סבור אני כי החלופה, בגיבוי של איזוק אלקטרוני,  יכולה לשרת את התכלית בין היתר בשים לב לריחוקה מכרמיאל ומיתר השותפים לעבירות נשוא כתב האישום.