החלטה בתיק בש 2652/06

בפני בקשה, שהוגשה מטעמם של המבקשים, להורות למשיבה להמציא לרשותם העתק מתוך מידעים מודיעיניים (להלן: המידע) אשר נוגעים למבקשים והמצויים ברשות המשיבה.

ב"כ המשיבה, עו"ד דורון, מבקש לדחות בקשה זו, כשעיקר טענתו הינה העדר רלוונטיות של המידע הנ"ל לתיק הפלילי המתנהל כנגד המבקשים.

כנגד המבקשים ושניים אחרים, שעניינם הסתיים, הוגש כתב אישום על פיו נטלו חלק בעסקת סמים, שנערכה בתאריך 27.2.05, ברמת גן (נספח א' לבקשה).

כעולה מכתב האישום ומטיעוני הצדדים, בעת שבוצעה עסקה בסם עם שוטרים סמויים, שהתחזו לסוחרים בסם, נמלט מהמקום נאשם 1 שנעצר, כמסתבר, מספר חודשים לאחר מכן, לאחר שזוהה, באקראי, על ידי שוטר, שנכח בעת ביצוע העסקה הנ"ל, בבוא נאשם 1 לתחנת משטרה, על מנת להגיש תלונה כנגד חבר ללימודים, במכללת אריאל, שם הינו לומד (עמ' 6 לפרוטוקול), שאז התברר כי הינו מבוקש על ידי המשטרה והוא נעצר.

הטענה שהועלתה מטעם המבקשים, בין השאר, הינה, כי חשיפת המידע וזהות מוסריו בעקבות כך, תסייע לחשיפת האמת לפיה, יתכן, ואחרים זממו כנגד מבקש 1 עלילת שווא, זאת בעת שטענתו של מבקש 1 הינה כי כלל לא היה בעת ביצוע עסקת הסמים. עוד נטען כי התביעה נסוגה בה מבקשתה להמציא תעודת חיסיון לגבי המידע, דבר המלמד ביתר שאת  על כך שחסיונו של מידע זה מוטל בספק, מלכתחילה.

נטען אפוא על ידי המבקשים כי המידע הנ"ל, מהווה חומר חקירה לכל דבר, שיש להמציאו  לידיהם, כמצוות סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

המידע המודיעיני נשוא הבקשה הוצג לעיוני, ולאחר שעיינתי בו הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן להביא מעט מתוכנו לידיעת ב"כ המבקשים, וכי המדובר במידע מודיעיני, שברובו הגדול הגיע במהלך שנת 2004 ובתחילת שנת 2005, בחודשים ינואר פברואר והוא כולל מידע הנוגע למעורבותם של המבקשים בתחום הסמים המסוכנים. עם זאת, מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה, עו"ד דורון, כי אין מדובר במידע מודיעיני שרלוונטי לעצם הארוע בו נעצרו חלק מהמבקשים, ולנטען כלפיהם בכתב האישום, כאשר מבקש 1 טוען כאמור כי כלל לא נכח בו ואין במידע זה כדי לתרום כהוא זה לעניין טענה זו של מבקש 1 לכאן או לכאן. נושא זיהויו, של מבקש 1, אמור להתברר במשפט גופו, על פי ראיות רלוונטיות, כפי שאלו מצויות בתיק החקירה, הנוגעות לכך, ואין אני מוצא כל תימוכין לטענה כי אי גילוי חומר החקירה יש בו כדי לקפח מהגנת מבקש 1 בפרט ומהגנת שאר המבקשים בכלל ואיני מוצא כי החומר המודיעיני חיוני להגנת המבקשים, הכל, כשחשיפת מלוא הכלול במידע, יש בו כדי לפעול לגילוי זהות המקורות. ציפייה של סנגור והשערה כי יתכן ויש בכוחו של מידע מודיעיני לסייע לו בהגנת הנאשם, אינה יכולה להוות נימוק לחשיפתו, כשמתברר כי מדובר במידע מודיעיני הכורך את המבקשים במעורבות בסחר בסמים, טרם האירועים נשוא כתב האישום וכשמידע מודיעיני, משמש, ברגיל מכשיר בידי רשויות החקירה ולא מעבר לכך. במקרה ספציפי זה איני סבור כי אותו מידע נשוא הבקשה בא בגדרו של חומר חקירה שיש לחשפו, והרלוונטיות שלו לאירועים הספציפיים, נשוא כתב האישום, קלושה ואינו מחייב גילויו, כאשר מנגד גילוי החומר, כמות שהוא, עלול להסב נזק לעבודת המשטרה, הנשענת רבות על מידע מודיעיני.

על כן, בנסיבות שלעיל, איני סבור כי ניתן לראות במידע משום חומר חקירה, איני סבור שיש בו כדי להועיל למבקשים ולו באופן עקיף, הגם שלא הוצאה תעודת חיסיון לדידו של מידע זה, אין למצוא במכלול המידע פוטנציאל ראייתי הנחוץ להגנת המבקשים, בשים לב לטיבו של האירוע נשוא כתב האישום ולראיות הצריכות לכך (ע"פ 621/01 מדינת ישראל נ' חמדאן דרוויש, פ"ד נה(2), 823, 828-827).

אין לראות במידע הנ"ל משום חומר חקירה, כמצוות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. אשר על כן, הבקשה נדחית, בכפוף לכך שימסר לסנגורים, כאמור, כי מדובר במידע מודיעיני מתוכו עולה כי המבקשים מעורבים בארועי סחר בסמים, בשנת 2004 ובחודשים ינואר ופברואר, 2005.

בכפוף לאמור לעיל, נדחית הבקשה.

ניתנה היום, ג' בתשרי, תשס"ז (25 בספטמבר 2006), במעמד הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: