החלטה בתיק בש 2644/07

1.         פרוספר שושן הנו הנאשם בתיק זה, ודינו נגזר ביום 15/7/07 ובין היתר ל - 7.5 שנות מאסר מתוכם, 4.5 לריצוי בפועל ופיצויים לכ"א מהמתלוננות כדי סך 15,000 ש"ח לתשלום תוך 90 יום מיום גזר הדין.

2.         הבקשה בפני הנה מפי בנו של הנאשם, פרוספר שושן.

            הבקשה הינה להחזרת הפיקדון כדי סך 10,000 ש"ח, ששולם ע"י בנו, שמעון שושן - המבקש (חייל בשירות סדיר), כתנאי לשחרורו של אביו בערובה, נשוא מעצרו.

בקשה נוספת בפני הנה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנאשם.

3.         טענות המבקש:

            סכום הפיקדון הופקד ע"י הבן, כפי בקשתו, והושג כהלוואה מקרוב משפחה, כך שעליו להחזיר סכום זה לידי הקרוב.

            הבן מעלה בקצרה את מצב משפחתו, מסביר כי המשפחה נמצאת בקשיים ומבקש מבית המשפט להקל בהתמודדות עם המצב שנוצר בשל מאסרו של אביו, מבקש החזר הפיקדון.

4.         תגובת המשיבה:

            טוענת המשיבה, לאור העובדה לפיה הנאשם טרם שילם למתלוננות את סכום הפיצוי כדי סך 15,000 ש"ח לכל אחת משתי הקטינות וזאת, תוך 90 יום מיום 15/7/07, מתנגדת היא לבקשה ומבקשת לקזז את הפיקדון לטובת הפיצוי.

            לענין ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, תגובת המשיבה, ההליך נגד הנאשם טרם הגיע לסיומו - קיים הליך - ערעור לבית המשפט העליון, שטרם הוכרע.

5.         א.         דיון ומסקנות:

הפקדת הפיקדון נועדה להבטחת התייצבות הנאשם למשפטו, משהתייצב המשיב למשפטו ונגזר דינו - התקיים התנאי ולא ניתן לכרוך בו או להוסיף לו כיום תנאים נוספים שאין ולא היו בצו.

ס' 48(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 קובע:

"שחרור בערובה הוא על תנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או בערעור, או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש, וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט; בית המשפט רשאי להוסיף תנאים, לפרק זמן שיקבע, ככל שימצא לנכון, לרבות..."

ב.         במקרה דנן טוענת המשיבה ההליכים נגד הנאשם לא תמו, זאת, מאחר והמשיבה ערערה לביהמ"ש העליון על קולת העונש. 

מהעולה מס' 48 (א) הנ"ל לחוק סדר הדין הפלילי הנ"ל אנו למדים כי מטרת הפיקדון הינה להבטחת התייצבותו של הנאשם למשפטו .

בענייננו, דינו של הנאשם נגזר והוא התחיל לרצות את עונשו, אין לנו ענין לערובה להבטחת התייצבות כאשר לעניין הערעור, אין כל חשש שהנאשם לא יתייצב לערעור, כאמור הנאשם הינו אסיר .

סעיף 21 (ה) לחוק סדר הדין הפלילי הנ"ל מורה, כי: "ה. צו מעצר לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן פסק הדין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת".

ואכן - "נראה כי לגבי נאשם שהיה משוחרר בערובה והורשע יפוג תקפו של שחרורו בערובה עם מתן פסק הדין"  (י. קדמי , על סדר הדין בפלילים (מהדורה משולבת ומעודכנת תשנ"ז1997- עמ' 273).