החלטה בתיק בש 2576/06

1.       הנאשמים הובאו לדין בבית משפט זה על פי כתב אישום המכיל שני פרטי אישום.

          באישום הראשון ייחסה המאשימה לשלושת הנאשמים עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי הסעיפים 329(א)(2) + 29 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן- "החוק"); תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי הסעיפים 382+380(א) + 29 לחוק; היזק בזדון לפי הסעיפים 452+29 לחוק.

          כן ייחסה המאשימה באישום הראשון, לנאשם מס' 1 בלבד, עבירות בנשק לפי הסעיפים 144(א)(רישא+סיפא)+(ב)(רישא +סיפא).

          באישום השני ייחסה המאשימה לנאשם מס' 2 עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק.

2.      פרשת התביעה הסתיימה, שלושת הנאשמים כבר העידו וכן העידו עדים נוספים מטעם ההגנה. המשך שמיעת הראיות נדחה "לסיום פרשת הראיות".

3.       עתה לפני בקשתה של המאשימה להתיר לה הבאת ראיות נוספות על פי סעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן - "חסד"פ").

          בבקשתה עתרה המאשימה להתיר את העדתם של העד מר חסאן מחמוד ג'בארין וכן את העדים מוטי לוגסי וחאלד זועבי.

          המבקשת טענה כי ביום 15.11.05 העיד הנאשם מס' 1 "וטען לראשונה כי במסגרת הכרותו עם משפחת המתלונן הוא נפגש עם המתלונן ועם אחיו חסן - ובאותו מעמד חסן והמתלונן הראו לו אקדח והוא (הנאשם מס' 1) נגע באקדח ובמחסנית (...). יצויין כי המתלונן נחקר בחקירה נגדית על נושא זה אולם חסן ג'בארין אינו עד תביעה ועדותו נדרשת לצורך הזמנת טענת הנאשם מס' 1".

          עוד טענה המבקשת כי -

                   "2.    ביום 2.4.06 טען לראשונה הנאשם מס' 3 כי עבד ביום האירוע ביחד עם שלושה פועלים מהשטחים. הנאשם מס' 3 מסר כי אמר את הדברים לחוקרים, הוא לא זוכר למי (...). הנאשם מס' 3 נחקר על ידי החוקרים רנ"ג חאלד זועבי ורס"ר מוטי לוגסי. אשר על כן מבקשת המאשימה לזמן אותם כעדי הזמה".

4.      ביקשתי את תגובת סניגוריהם של הנאשמים לבקשה.

5.      בא כוחם המלומד של הנאשמים 2 ו-3, עו"ד מוחמד רג'א, הודיע כי הוא משאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט.

6.      סניגורו המלומד של המשיב מס' 1, עו"ד ויסאם עראף, הגיש תגובה מפורטת שבה הביע את התנגדותו לבקשה. ובעמוד 263 לפרוטוקול הבהיר כי התנגדותו היא רק לעניין העדתו של העד חסאן מחמוד ג'בארין. הסנגור הודיע כי אין לו התנגדות להעדת השוטרים מוטי לוגסי וחאלד זועבי.

7.      החלטה זו מתייחסת, על כן, אך ורק לעניין בקשתה של המאשימה להעיד את העד חסן מחמוד ג'בארין.

8.      הסנגור עו"ד עראף טען כי לא התקיימו בענייננו התנאים המצטברים הנדרשים כדי להתיר השמעת עדות הזמה על פי סעיף 165 לחסד"פ.

          הסנגור הוסיף וטען כי המאשימה עצמה הודתה כי עוד בשלב פרשת התביעה היא ידעה על טענתו של מרשו כי נגע באקדח נשוא כתב האישום עת היה בביתו של המתלונן, ואף חקרה את המתלונן בחקירה נגדית על נושא זה. על כן ניתן לומר כי שני התנאים הקבועים בסעיף 165 לחסד"פ אינם מתקיימים.

          הסנגור טען כי הטענה על כך שמרשו נגע באקדח עלתה בפרשת התביעה ולא בפרשת ההגנה "וניתן לטעון כי הצפיות הפכה לוודאות ברגע שהטענה הועלתה במסגרת פרשת התביעה והוטחה בעד המרכזי שלה ומכאן אנו למדים כי המבקשת לא יכולה כיום, לקראת סיום פרשת ההגנה לטעון כי הינה מופתעת מהראיות שעלו במסגרת פרשת התביעה".

          הסנגור הוסיף וטען כי מלכתחילה לא ייחסה המאשימה למרשו עבירה של החזקת נשק וכי בעיצומה של פרשת התביעה הוגשה בקשה לתיקון כתב האישום על ידי הוספת עבירה של החזקת נשק שלא כדין ובית המשפט התיר את הגשת כתב האישום המתוקן. "לאור העובדה כי המבקשת בחנה היטב את חומר הראיות בטרם היא ביקשה לתקן את כתב האישום, היתה מודעת היטב לטענת האליבי של המשיב וציינה מפורשות בבקשה כי היתה מודעת לטענת המשיב כבר בפרשת התביעה, הרי המבקשת לא יכולה לטעון כי הינה מופתעת מפרשת ההגנה, ומכאן יש לדחות את פרשת ההגנה על הסף".

9.      עיינתי במכלול נסיבות העניין והגעתי למסקנה כי מן הדין להיעתר לבקשה ולאפשר למאשימה לזמן לעדות הזמה את העד חסן מחמוד ג'בארין.