החלטה בתיק בש 2273/05

1.         הערר הוא על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט א' הבר, סגן נשיא) מיום 21/7/05, שם הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד ליום 26/7/05.

טענת העורר היא כי יש להורות על שחרורו המיידי של העורר ממעצרו, וזאת מן הטעם כי מעצרו אינו חוקי וניתן ללא סמכות, לאור הוראות המעצר המפורטות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

ההליכים והנסיבות:

2.         כנגד העורר הוגש ביום 21/7/05 כתב אישום וכן בקשה למעצר עד תום ההליכים. על פי כתב האישום מיוחסים לעורר ארבעה אישומים שעניינם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (אישומים ראשון עד רביעי), זיוף בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף (אישום שני), כאשר העורר נהג להציג עצמו כאחר, בין כמי שזכה במכרז דרך ההוצאה לפועל לקנות כלי רכב חדשים ומחשבים ובין בדרך של הצגת עצמו כעורך דין או על בסיס מצג כוזב אחר, וקבלת דבר במרמה בהסתמך על אותו מצג.

            בבקשה למעצר עד תום ההליכים, בקשה המסתמכת אף היא על סעיף 21 לחוק המעצרים פרטה התביעה, בין היתר, כי למבקשת ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, ובין אלה נמנים: הודאת העורר בעבירות המיוחסות לו; הודעות המתלוננים ומסמכים בכתב ידו של העורר התומכים בתלונות.

            לעניין עילת המעצר פרטה התביעה בסעיף 3 של הבקשה, כי העורר עבר לכאורה עבירות רכוש בשנים 2002 ו- 2005 כנגד מספר רב של מתלוננים, וכי יש יסוד סביר להניח כי העורר יסכן את בטחון הציבור. התביעה הפנתה עוד, לעניין זה לבש"פ 5431/98, 5571 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב (4) 268, להלן: פס"ד רוסלן ).

            כמו  כן צוין בבקשה כי לעורר שתי הרשעות קודמות דומות שבגינן תלוי ועומד עונש של מאסר על תנאי, וכי שחרור לחלופה בעבר לא מנע מן העורר לבצע עבירות מרמה בעת היותו משוחרר בתנאים מגבילים.

3.         הדיון בבית משפט השלום התקיים ביום 21/7/05. ב"כ העורר פתח וביקש לדחות את מועד הדיון על מנת ללמוד את החומר ולגבש עמדה. עוד הוסיף ב"כ העורר וציין כי מדובר בחומר חקירה רחב היקף ולכן מתבקשת דחיה עד ליום 26/7/05.

            ב"כ התביעה הודיעה כי אינה מתנגדת לדחיה בתנאי שהעורר ישאר במעצר עד למועד שיקבע. התובעת הוסיפה והודיעה כי קיימת הודאה של המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

            תגובת ב"כ העורר הייתה כדלקמן:

                                    "מבלי שאוכל להתיחס לפן הראייתי, מאחר וקיבלתי את כתב האישום

            היום, אני סבור שיש להורות על שחרורו המיידי מאחר ואין עילת מעצר".

            בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא נקבע:

"המשך הדיון בענייננו של המשיב יתקיים ביום 26/7/05 בשעה שתקבע על ידי מזכירות בית המשפט בתיאום עם כל הצדדים.

המשיב ישאר במעצר עד לתאריך הנ"ל שעה 17:00 "

(ההדגשה במקור -ש' ו') .

טענות בעלי הדין :

5.         טענת העורר היא כי בית משפט השלום לא היה רשאי להורות על מעצרו של העורר, ולו לתקופת ביניים, מבלי שהובאה בפני בית המשפט תשתית כלשהי לקיומן של הראיות לכאורה להוכחת האשמה, וכי אין בעצם הנחת כתב האישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כדי לבסס תשתית כזו. משהוארך מעצרו של העורר למשך ששה (6) ימים, חובה הייתה על בית המשפט, בטרם יצווה על מעצר לתקופת הביניים, לקבל פרטים מלאים יותר בדבר הראיות או לעיין בתיק החקירה.

            יתר על כן, אם ביקשה התביעה להסתמך על הודאת העורר, הרי שהודאה כזו מצדיקה את זיכויו.

            העורר הוסיף והבהיר בבקשה כי ירחיב טענותיו ביום הדיון. במהלך הדיון הועלתה הטענה בדבר העדר דיון בעילת מעצר. בנושא האחרון וכן בנושא חובת הדיון בקיומן של ראיות לכאורה, הוסיף העורר והגיש בקשה בכתב (נתקבלה ביום 24/7/05). על-פי האמור שם, הפגמים שנפלו בבית משפט השלום ממשיכים להתקיים גם בערכאה זו, מאחר שגם במסגרת הדיון בערר לא נבדק קיומן של ראיות לכאורה ו/או עילת מעצר.