החלטה בתיק בש 22523/07

כללי

1.         נגד המשיבים - אם ושלושת ילדיה, הוגש כתב אישום בת.פ. 8353/07 המייחס להם קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין") וחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. למשיב 4 יוחסה גם עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.         על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 18.12.07 בסמוך לשעה 12:00 היתה המתלוננת ברחוב, בקרבת ביתה. המשיבים הגיעו אליה, הקיפו אותה והמשיבות 1-3 התנפלו עליה וחבטו בה במקלות ובברזלים בכוונה לגרום לה חבלה חמורה, נכות או מום. במהלך התקיפה, כך נטען, עודד המשיב 4 את המשיבות 1-3 וקרא לעברן "תרביצו לה".

כתוצאה ממעשי המשיבים, איבדה המתלוננת את הכרתה ונגרמו לה חבלות רבות ובכללן שברים במרפק שמאל ושבר מרוסק בפיקת ברך שמאל, בעטיים נותחה במרפקה ובברכה.

באשר למשיב 4 נטען עוד, כי במהלך השבועיים שבין 3.12.07 ליום האירוע, הוא איים על המתלוננת ועל אנשים נוספים מבני משפחתה, כי הוא ידאג לשלם לנרקומן שיפגע בהם.

3.         הרקע לאירועים הינה העובדה כי המתלוננת העידה, במשפט רצח בו הורשעו שני בניה של המשיבה 3 - אחי המשיבים 1, 2 ו-4, ברצח אמה של המתלוננת ונדונו למאסר עולם.

4.         ביום האירוע, בשעות הערב, נעצרו כל המשיבים. באותו ערב שוחררו המשיבות 2 ו 3 בתחנת המשטרה, ע"י קצין משטרה, בתנאים מגבילים הכוללים חיובם להימצא במעצר בית למשך 5 ימים - עד ליום 22.12.07.

המשיבים 1 ו 4 הובאו למחרת, להארכת מעצרם בבית משפט השלום. בית המשפט הורה על מעצרם עד ליום 20.12.07 .במועד זה שבה המשטרה וביקשה להאריך את מעצר המשיבים 1 ו 4. בית המשפט הורה על הארכת מעצר המשיבה 1 עד ליום 23.12.07 ועל שחרור המשיב 4, למעצר בית, למשך 4 ימים - עד ליום 23.12.07.

המדינה עררה על ההחלטה לשחרר את המשיב 4. בית המשפט המחוזי (כב' השופט א. ואגו)  דחה את הערר. על החלטה זו לא הוגש ערר.

5.         כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים נגד המשיבים, הוגשו ביום 24.12.07 .

המשיבים 2-4 התייצבו בבית המשפט בתאריך 24.12.07, לאחר שקיבלו, ערב קודם, הזמנה מידי שוטרים. המשיבה 1 הובאה לבית המשפט ממקום מעצרה.

6.         בדיון שהתקיים באותו יום, טען ב"כ המדינה כי המשיבות 2 ו 3 שוחררו בתחנת המשטרה משום שבאותה עת לא היו מודעים במשטרה לחומרת פציעתה של המתלוננת ועל רקע מצבן של המשיבות: האחת- בחודש החמישי להריונה ומטופלת בשישה ילדים קטנים והאחרת - בת 63 חולה סיעודית.

הוא ביקש לעצור את כל המשיבים עד תום ההליכים, לאלתר, על רקע המסוכנות הנשקפת מהם.

באותו דיון הוריתי על מעצר המשיבה 1 עד להחלטה אחרת וקבעתי דיון ליום המחרת, ה -25.12.07 .

7.         ביום 25.12.07 טענה ההגנה כי לא היה סיפק בידה לצלם את חומר הראיות והדיון נדחה ליום 30.12.07 .

במועד זה טענו הצדדים לראיות, לעילות המעצר ולחלופות המוצעות והדיון נדחה לקבלת תסקירי מעצר ביחס למשיבות 1-3.

באותו דיון הוריתי על שחרור המשיבות 2 ו 3 בערובה שבין תנאיה חיובן להימצא במעצר בית מלא.

דיון והכרעה

מטיעוני ב"כ התביעה בבקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים עולה כי המתלוננת, שהיא עדת התביעה העיקרית, מוסרת כי את המכה הראשונה נתנה לה המשיבה 3 ולאחר מכן היא עמדה בצד ואמרה לבנותיה, המשיבות 1 ו- 2, שיכו אותה על הראש.