החלטה בתיק בש 22517/07

א.      ערר על החלטת בית - משפט השלום בבאר - שבע (כב' השופט י. אקסלרד), בב.ש. 10381/07, לדחות את בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד לתום ההליכים.

ב.      ואלה גלגוליו של תיק זה - העורר הואשם בת.פ. 2326/07 של בית משפט השלום בבאר-שבע בביצוע העבירות הבאות:

1. הפרת הוראה חוקית, שבוצעה ב 28.3.07 .

2. התפרצות לדירה, גניבה והפרת הוראה חוקית, שבוצעו ב 19.4.07.

3. התפרצות לדירה, נסיון גניבה והפרת הוראה חוקית, שבוצעו ב 20.4.07.

ג.        עם הגשת כתב האישום, ביקשה התביעה מבית המשפט להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים (ב.ש. 5119/07).

ד.      בית המשפט קמא, (כב' השופט י. אקסלרד) קבע, ולכך הסכים גם ב"כ העורר, כי כנגד העורר קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו באירועים שמיום  28.3.07 ומיום 19.4.07. באשר לעבירת ההתפרצות מיום 20.4.07, הראיה עליה ביקשה התביעה לבסס את אשמת העורר הינה התאמת הפרופיל הגנטי של העורר לפרופיל שנמצא על בדל סגריה, בבית שנפרץ. בית המשפט קמא קבע כי טענה זו לא נתמכה בחוו"ד מתאימה ועל כן קבע כי אין בידי התביעה ראיות לכאורה להוכחת אשמה זו.

ה.      בית המשפט קבע גם כי קמה כנגד העורר עילת מעצר של מסוכנות, אך סבר כי בנסיבות העניין ניתן לשחרר את העורר בערובה, בתנאים מגבילים, וכך הורה (ב.ש. 5119/07).

ו.        התביעה הגישה ערר על ההחלטה לשחרר את העורר וצירפה לערר חוו"ד מתאימה לעניין הדי. אן. איי. לפיה, הפרופיל שנמצא על בדל הסגריה, מתאים לפרופיל הגנטי של העורר, וכי הסבירות שפרופיל זה שייך לפרט אחר הינה של 1 ליותר ממיליארד.

ז.       בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ו. מרוז) קיבלה את הערר והורתה על מעצר העורר עד לתום ההליכים. (ב.ש. 21244/07).

ח.      בתאריך 5.11.07 נתקבלו שני מסמכים משלימים לחווה"ד האמורה. במסמך אחד נאמר כי כשהמדובר באחים של העורר, ההסתברות האמורה יורדת לכדי 1 ל 52000, ובמסמך השני נאמר כי הפרופיל הגנטי של אחיו של העורר, ישראל, אינו מתאים לפרופיל שנמצא על בדל הסגריה.

ט.      על רקע נתון חדש זה ובהסתמך על העובדה כי התביעה ביקשה לדחות את ישיבת ההוכחות שהיתה קבועה בתאריך 7.11.07 והדיון נדחה לתאריך 17.1.08, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר במעצרו וביקש כי בית המשפט יורה על שחרורו.

י.        בית המשפט קמא (כב' השופט י. אקסלרד), דחה את בקשת העורר ומכאן הערר.

יא.   ב"כ העורר טוען כי השינוי בהסתברות, מ 1 ליותר ממיליארד ועד ל 1  ל-52000, מביא להחלשת הראיות הלכאוריות שבידי התביעה, והמסקנה המתבקשת מכך הינה כי יש לשחרר את העורר. עוד טוען הוא, אם כי בלשון רפה, כי בקשת התביעה לדחות את הדיון שהיה קבוע להוכחות, גרמה להתמשכות ההליכים, וגם מסיבה זו יש לשחרר את העורר.

יב.    הפער בין המספר מיליארד, למספר 52000, הוא עצום, והדבר עלול להטעות. אין לומר כי חוזקה של הראיה לכאורה כנגד העורר, נחלש באותו יחס שבין המספרים.

יג.     על פי חוות הדעת, אומדן הסתברותי של 1 ל-52,000, מתקיים בין אחים. לאמור, באחד מתוך 52,000 מקרים בהם תימצא התאמה של די אן איי שנמצא על מוצג, לפרופיל גנטי של אדם, ימצא כי ישנה התאמה לדי. אן. אי שנמצא, גם לפרופיל הגנטי של אחיו של אותו אדם.

יד.    גם סבירות זו הינה סבירות רחוקה ביותר, בכלל, ובענייננו בפרט, שכן, אחיו האחד של העורר נבדק ונמצא כי הפרופיל הגנטי שלו אינו מתאים. והפרופיל הגנטי של שני אחיו הבוגרים האחרים של העורר- שלדברי העורר אחד מהם הוא מנהל מחלקה בעיריית נתיבות והשני עובד בכיר בחברת בניה גדולה, לא נבדקו משום שהפרופיל הגנטי שלהם אינו נמצא במאגר המשטרתי.

טו.   על רקע נתונים עובדתיים אלה, אין לומר כי הראיות הלכאוריות שבידי התביעה עורערו עד כדי השמטת הבסיס לאפשרות שהעורר יורשע.

טז.    בהחלטה שניתנה בערר שהגישה המשיבה על שחרור העורר, ציין בית המשפט המחוזי כי הונחה בפניו תשתית ראייתית לכאורה לביצוע העבירות שיוחסו לעורר (הוא התייחס לשתי עבירות ההתפרצות) והוסיף: "יצויין, כי אף על פי הראיות שהונחו בפני בית משפט קמא- קמה עילת מעצר, כפי שקבע".