החלטה בתיק בש 22355/07

א.         המשיב, נער בן 18, הואשם בביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (ת.פ. 8334/07), והתביעה ביקשה לעצרו עד לתום ההליכים.

ב.         מעיון בחומר הראיות עולה כי בתאריך 24.11.07 בשעות הערב, היה המשיב ביחד עם קבוצה של נערים קטינים, בשכונת שפירא באופקים. המשיב קנה עבור כל הקבוצה בקבוק וודקה והם פנו לחורשה, שם שתו את הוודקה.

משם פנתה החבורה לעבר שכונת "בן-גוריון". בדרך, פגשו במתלונן, קטין בן 16, שרכב על אופניו.

חלק מבני החבורה, ובהם המשיב, תקפו את המתלונן באכזריות כשהם מפילים אותו מאופניו, בועטים בו ומכים אותו, בלא שקדמה לכך התגרות כלשהי מצדו.

כתוצאה מתקיפה זו, אפו של המתלונן נשבר והוא פונה לבית החולים לקבלת טיפול.

ג.          בחקירתו במשטרה, כפר המשיב במיוחס לו.

ד.         מצאתי כי קיימות נגד המשיב ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת לו. המשיב עצמו מאשר כי היה באירוע בו הותקף הקטין, וארבעה מבני החבורה איתם היה מוסרים, בחקירתם במשטרה, כי המשיב תקף את המתלונן, כששלושה מהם אומרים כי הוא בעט במתלונן.

ה.         תקיפת המתלונן בחבורה, על לא עוול בכפו, בצורה אכזרית שכזו, מקימה עילת מעצר. והדברים ברורים.

ו.          בדיון שהתקיים ב4.12.07 ביקש ב"כ המשיב לשחרר המשיב בערובה, קודם לקבלת תסקיר מעצר. התנגדתי לכך משום שסברתי שקודם לקבלת החלטה על חלופת מעצר, יש צורך בהיכרות טובה יותר של כלל הנתונים הרלבנטים ובחינת השפעתם על החלופה המוצעת.

ז.          היום הונח בפני תסקיר מעצר אודות המשיב. קצינת המבחן מציינת כי המשיב תלמיד כיתה י"ב בבית ספר "שובו", הנמצא בישוב בת-הדר, וכי משיחתה עם מנהל בית הספר למדה שהמשיב מגיע לבית הספר בהסעה בה גם המנהל עצמו נוסע וכי חצר בית הספר סגורה ומגודרת ומנהל בית הספר יוכל לדעת אם המשיב יעזוב את שטח בית הספר, והוא יודיע על כך לגורמים המתאימים.

קצינת המבחן התרשמה שהמשיב בעל יכולת לקבלת סמכות וגבולות חיצוניים ולהציב לעצמו גבולות פנימיים. עוד צויין בתסקיר כי חוויית המעצר מהווה עבור המשיב חוויה קשה, מרתיעה ומציבת גבולות.

מפגישתה עם הורי המשיב התרשמה קצינת המבחן שהם מעורבים בחייו, סמכותיים ובעלי יכולת להציב גבולות להתנהגותו.

ח.         במהלך הדיון היום, שמעתי את הוריו. התרשמתי, במיוחד מהאם, שמדובר בהורים האוהבים את ילדם ומעוניינים בחזרתו למסלול החיים הרגיל של בן גילו, וכי הם מבינים את תפקידם כערבים ומסוגלים למלאו. המשפחה מתמודדת עם קשיים לא פשוטים של פרנסה, שכן האב נכה מתאונת דרכים והאם אינה עובדת. האם סיפרה כי המשיב עובד, כל יום, מהשעה בה הוא שב מלימודיו ועד שעות הערב, במאפיה, כדי לסייע בפרנסת המשפחה.

ט.         עניין זה נחשב בעיני עד מאוד. הן מהפן של חשיבות העבודה כערך והן מכך שהמשיב, כנער צעיר, לוקח אחריות ועובד בעבודה קשה ומחייבת, לסייע להוריו. הדבר מחזק את תחושתי שניתן לתת בו אמון וכי הוא לא יפר את התנאים שיקבעו לו.

י.          לב לבה של ההחלטה לשחרר את המשיב ולאפשר לו לשוב ללימודיו ולעבודתו, מבוסס על כך שאני נותן בו, אישית, אמון. שהרי אחרת אין לאפשר לו לשוב ללימודים-שם הוא נמצא בחברת ילדים, והאפשרות להפעלת אלימות קיימת. ואין לאפשר לו לשוב לעבודתו-שם יש אפשרות להתחכך באנשים, וסכנת האלימות קיימת.

יא.        גם שירות המבחן סבור כי לאור מאפייני אישיותו של המשיב וחוויית המעצר הקשה והמרתיעה, כי לא קיימת רמת סיכון גבוהה לחזרה להתנהגות מתפרצת ואלימה.

יב.        חמשת הקטינים שהואשמו בעטיו של אותו אירוע, שוחררו בערבות, לאחר שהיו עצורים כשלושה שבועות. המשיב עצור מזה 30 יום.

יג.         סוף דבר אני מחליט לשחרר המשיב בתנאים הבאים:

1.       המשיב ימצא במעצר בית בבית הוריו ברח' דוד המלך 43 באופקים.