החלטה בתיק בש 22243/06

המבקשת עותרת לעצור את המשיב עד תום ההליכים, כאשר מיוחסות לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רשיון וביטוח ובזמן פסילה.

על פי דו"חות הפעולה ועדויות השוטרים שהיו מעורבים בתקרית שבעטיה הוגש כתב האישום, מתברר כי רכבו של המשיב עמד ברמזור אדום בבאר שבע, ובמקביל אליו, בנתיב שמאל, ניידת משטרה, ומאחורי רכב המשיב, עמדה ניידת נוספת.

התברר לשוטרים בבדיקת מחשב, שהמשיב פסול לנהיגה ולכן כאשר הרמזור הפך לירוק, כרזו לו לעצור בצד, הוא האט את מהירותו, ואז הניידת שמשמאלו עקפה אותו ונכנסה לנתיבו של המשיב ולפניו. המשיב האיץ מהירותו, ואז הניידת סטתה שמאלה, והמשיב אחריה, ואז התנגש עם חזית רכבו בחלקו האחורי של רכב המשטרה, ולפי הצילומים, נגרם לניידת נזק קל לפגוש האחורי.

הניידת הנוספת שהיתה מאחורי רכב המשיב לא הספיקה לבלום, והתנגשה בו מאחור, ואף כאן נגרם "נזק פח" קל.

כל האירוע ארך שניות ספורות, למעשה, לא היה כאן כל מרדף, אלא אולי נסיון של מספר עשרות מטרים מצד המשיב לפתח מהירות ולחמוק מהניידת שעמדה משמאלו וכרזה לו, ואין חולק שהתאונה שהתרחשה לאחר אותם עשרות מטרים לא גרמה לנפגעים וגם לא לנזק משמעותי למי מכלי הרכב.

אמנם המשיב ונוסע שהיה עמו טוענים כי לא שמעו את הוראת השוטרים לעצור, וכי לא התכוונו להימלט, אך בהינתן עדויות השוטרים והנסיבות העולות מחומר הראיות, ניתן לקבוע כי יש ראיות לכאורה די הצורך, לביסוס התמונה העובדתית שלעיל, ויש לצאת מהנחה שאכן ניתן להוכיח שהמשיב, אשר רשיונו היה פסול, ונהג ללא רשיון וביטוח, אכן ניסה לחמוק מבדיקת השוטרים שניסו לעוצרו.

גם כך, גבולי מאוד לומר, שיש ראיות לכאורה לאישום החמור של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ולמעשה אותו סיכון תעבורתי, בעיקרו, שהמשיב יצר על ידי נהיגתו האמורה, התממש בפועל, התאונה התרחשה, ותוצאותיה ונסיבותיה אינן חמורות במיוחד ובסופו של יום, עניין לנו באירוע שהסתיים בתאונת פח לא קשה.

מובן, שיש אפשרות שלו המשיב היה ממשיך בניסונו להימלט מאנשי המשטרה, היה מתפתח תרחיש חמור וקשה יותר, אך זו אפשרות בלבד, בפועל הדבר לא התרחש, ואין לנו אלא העובדות כפי שמפורטות בכתב האישום וכפי שהראיות מצביעות עליהן.

קיים בתיק זכ"ד המתאר דברי אזרח נוסף ששמו שוסטק, אשר כנראה ראה את רכבו של המשיב עוד קודם האירוע הנדון, כאשר הוא נוסע בצורה פרועה ומסוכנת. אולם דברים אלה אינם חלק מכתב האישום, אין עדות מסודרת של אותו אזרח, והוא לא נקוב כעד תביעה, ועל כן לעניין הערכת חומרת ומסוכנות המעשים המיוחסים למשיב, אין להביא דברים אלה במניין.

אין טענה כי המשיב, צעיר כבן 22, עבר עבירות סיכון חיי אדם נוספות ודומות אי פעם,  ואולם ברור שכבר נהג ללא רשיון תקף בעבר,  ולכן נפסל.

בהינתן כל אלה, ועל אף שהפסיקה בעניין מעצר עד תום ההליכים של אלה העוברים עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ידועה היטב, דעתי היא שאין זה המקרה "הקלאסי", ואף רחוק מכך, וכי אין הצדקה, מן הפן של מסוכנות לשלום הציבור, להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

מתבקשת בתיק זה חלופה סבירה ומידתית, וכזו נמצאת בכך שהמשיב יכול להימצא בבית אביו, המוצע כערב, ובפיקוחו, וכאשר האב הערב מנהל עסק של חנות מכולת קטנה ליד הבית, אין מניעה שהמשיב יתלווה אליו בעבודתו וימצא כל העת בפיקוחו.

נחה דעתי שאותה מסוכנות אפשרית הנשקפת מהמשיב שמא ישוב וינסה לנהוג ללא רשיון, ואולי ישוב וינסה להתחמק משוטרים שינסו לעוצרו, ובכך עלול הוא לסכן את הציבור, ניתנת לניטרול בחלופה שהסניגור מציע, מה גם שאין מדובר במשפט הצפוי להיות ממושך ומסובך במיוחד.

לפיכך, יש לשחרר את המשיב בתנאים הבאים:

1. יחתום ערבות עצמית על סך 10,000 ש"ח, ואביו, אבו קרינאת סעיד יחתום עליו ערבות צד ג' בסכום זהה.
2. יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 3,000 ש"ח, לא יאוחר מיום 21.12.06, בשעה 13:00.
3. הוא יהיה במעצר בית בבית אביו בשבט אבו קרינאת, ובפיקוח הערב הנ"ל, באופן שמותר לו להימצא או בבית או במכולת שמנוהלת על ידי אביו, והסמוכה לבית, כל עוד האב הערב נמצא עמו ומפקח עליו.

מעבר לכך, אסור לו להימצא בשום מקום אחר למעט התייצבות לדיוני בית המשפט, או טיפול רפואי שאינו סובל דיחוי, ואף זה בליווי הערב.

4. חובה על המשיב להתייצב להמשך ההליך בכל עת שיוזמן.