החלטה בתיק בש 22171/06

1.         בהמשך להחלטה מיום 20.12.06, בגדרה נקבע דבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הוגש תסקיר מעצר אודות המשיב וממנו עולה, כי מדובר במשיב כבן 35, נשוי ללא ילדים, אשר במהלך השנים האחרונות, מקיים אורח חיים נורמטיבי. בין השנים 2001 ל - 2005 הוא שימש כמזכיר בית ספר בתל ערד ועל פי מכתב שהתקבל ממנהל בית הספר, המשיב מילא את עבודתו "על הצד הטוב ביותר, אמין, חרוץ ומסור. התנהגותו הייתה הוגנת ומכובדת כלפי הממונים עליו, המורים והתלמידים".

שרות המבחן הוסיף, כי המשיב ואשתו מצויים בעיצומו של טיפול פוריות וסבלם רב, כתוצאה מהעובדה שעד עצם היום, הם אינם הורים לילדים.

                שרות המבחן התרשם כי המשיב השכיל לשקם את חייו, לאחר שהורשע בעבר, בשנת 1994 בעבירה שעניינה סחר בסם וריצה 18 חודשי מאסר וכן בעבירה של הסעת שב"ח בשנת 1996 - ותפקודו תקין הן במסגרת התעסוקתית והן במסגרת המשפחתית.

המשיב מתקשה להתייחס לחלקים בעייתיים בתפקודו, בין היתר, בשל הכחשתו את העבירות המיוחסות לו. בנסיבות אלו, שרות המבחן נתקל בקושי להעריך את רמת הסיכון הנובעת מהתנהגותו, הגם שקבע כי קיים סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות, אשר היקפו אינו ברור.

            שרות המבחן המליץ, אחר התלבטות, על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר שהוצעה, בפיקוחם של הערבים המוצעים, אשר נמצאו על ידו הולמים, אגב שילובו בהמשך טיפולי הפוריות ולשם כך, לאפשר לו , ככל שנדרש, לצאת מביתו בליווי מתאים.

2.         התביעה עתרה להשית על המשיב מעצר עד לתום ההליכים, בהסתמכה על חומרת העבירות המיוחסות לו, אשר על פניהן, מלמדות על הסכנה הנשקפת מהמשיב. לטעמה, הימלטותו של המשיב מהשוטרים, אגב סיכון שלומם וביטחונם, מלמדת על הסכנה הנשקפת ממנו, שמא ישוב ויבצע מעשים דומים כלפי אוכפי החוק, אם יפר את התנאים המגבילים.

3.         הסנגור טען מנגד, כי בהינתן חלופת מעצר הולמת ונוכח נסיבותיו האישיות של המשיב, אשר לאורך שנים ארוכות מקיים אורח חיים נורמטיבי - יש ליתן אמון בו ובערבים המוצעים ולהורות על שחרורו. הסנגור הוסיף, כי אין לזקוף לחובתו של המשיב את כפירתו במיוחס לו ועל כן, אין לייחס משקל רב למסקנת שרות המבחן, בדבר חשש להישנות העבירות, הנסמכת על הכפירה בעבירות וממילא, אי נטילת אחריות בגינן.

4.         אכן, העבירות המיוחסות למשיב חמורות והסכנה הנשקפת הימנו, צפה ועולה מנסיבות ביצוען, כך לכאורה. יחד עם זאת, ראוי להתחשב בנסיבותיו האישיות, המלמדות על אדם, אשר לאחר שמעד בעבר, השכיל לעלות על דרך המלך ולנהל  אורח חיים תקין, לאורך שנים רבות ואף להשתלב היטב בשוק העבודה. ראוי להתחשב אף  בטיפולי הפוריות שהמשיב ואשתו עוברים, אשר מטבע הדברים, כרוכים בשיתופו של המשיב, כמו גם מעורבות נפשית עמוקה.

5.         זאת ועוד, הגם שמדובר באירוע חמור, סיומו בלא חבלה של ממש של מי מהשוטרים, למרבה המזל - מפחית קמעה מחומרתו.

6.         באשר לחלופת המעצר - התרשמתי כי מדובר בחלופה ראויה והולמת.   הערבים, אשר נחקרו במהלך הדיון, הותירו רושם של אנשים רציניים, אשר הבינו היטב את כובד האחריות שנכונו ליטול על שכמם.

7.         אשר על כן, נחה דעתי, כי בכפוף לערבויות מתאימות, ניתן להסתפק בחלופת המעצר שהוצעה, שיש בה כדי לנטרל את הסכנה הנשקפת מהמשיב. לפיכך, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

א.      המשיב ישהה במעצר בית מלא בביתו, בפיקוחם לסירוגין של ה"ה עיד קשאחרה ת.ז. 028331981 ואחמד אל קרישאת ת.ז. 059519892.

ב.       המשיב והערבים יחתמו, כל אחד בנפרד, על ערבות כספית בסך 50,000 ש"ח להבטחת קיומם של התנאים המגבילים. בנוסף, יופקד סך במזומן של 10,000 ש"ח.

ג.        המשיב יהיה רשאי לצאת לטיפולי פוריות, בכפוף להמצאת אישור בכתב מהמרפאה המטפלת על מועדיהם, בלוויית מי מהערבים.

ד.       המשיב יהיה בפיקוח מעצר של שרות המבחן, לאורך תקופה בת שישה חודשים ויהיה רשאי לקחת חלק בסדנא המתקיימת אחת לשבוע בשעות הערב, לעצורים משוחררים ובלבד שילווה ביציאתו ובשובו על ידי מי מהערבים.         

ניתנה היום כ"ח בטבת, תשס"ז (18 בינואר 2007) במעמד הצדדים