החלטה בתיק בש 21986/05

1.         ביום 15.11.05 הוגש כתב אישום כנגד המשיב בבימ"ש השלום בבאר שבע, ובו מיוחסים לו המעשים והעבירות דלהלן:

            המשיב והמתלוננת היו בני זוג משך מספר חודשים, עד לפרידתם.

ב-4.11.05 סמוך לשעה 02:30 לפנות בוקר, ניגש המשיב אל המתלוננת בעת שנכנסה לחדר המדרגות של ביתה בנתיבות, אמר לה כי עקב אחריה וכי "אני אראה לך מה זה, אני אשחט אותך".

שבוע לאחר מכן, בליל 10.11.05, טיפס המשיב על קיר הבית שבו דירת המתלוננת [בקומה השלישית] ונכנס לדירתה מבעד לחלון חדר השינה.

כך עשה פעמים נוספות במספר הזדמנויות בהן המתלוננת לא ענתה לשיחותיו הטלפוניות אליה.

למחרת הארוע הקודם, בליל 11.11.05, פרץ בלא רשות לדירת המתלוננת, היכה אותה, חבט בראשה תוך גרימת חבלות בפניה ובחזה - והכל תוך שהוא מאיים עליה כי "אם לא תהיי אשתי, אני ארצח אותך ואת לא תהיי שייכת לאף אחד".

בשל המעשים הנ"ל מיוחסות למשיב בכתה"א עבירות של איומים, הסגת גבול ותקיפה בנסיבות מחמירות.

במקביל להגשת כתה"א, ביקשה המדינה את בימ"ש קמא לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

בהחלטה מיום 11.12.05 הורה בימ"ש קמא על שיחרורו של המשיב בתנאי שיחרור בערובה של מעצר בית בבית אמו שבשדרות ובפיקוחה.

            בערר זה שבפני עוררת המדינה כנגד החלטת השיחרור בערובה.

2.         המשיב אינו חולק בהליך זה, ולא חלק בבימ"ש קמא, על קיום ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו.

הודעותיה של המתלוננת בחקירה מגוללות מסכת הטרדה והתנכלות אובססיבית ובלתי פוסקת מצד המשיב כלפי המתלוננת המאופיינת בגילויי קנאה קיצוניים ביותר.

            תסקיר המעצר מפרט את מודעותו של המשיב לבעייתיות שבהתנהלותו כלפי המתלוננת.

אותה אובססיביות מתבטאת עפ"י הודעת המתלוננת בפריצות חוזרות ונשנות של המשיב לביתה בשעות לילה, באיומים המושמעים על ידו כנגדה לבל תעז לנתק הקשר אתו - ובארוע מ-11.11.05 בפרץ אלימות שנהג בו כלפיה.

3.         לטענת המדינה, מעשיו של המשיב, רציפותם ועוצמתם, מעידים על מסוכנות קשה ומתמדת הנודעת ממנו כלפי המתלוננת.

לכך, טוענת המדינה, יש להוסיף את עברו המכביד בפלילים ובו הרשעות רבות בעבירות סמים, איומים, אלימות, הפרות רבות של הוראה חוקית - ועוד.

כנגד המשיב תלוי ועומד מאסר ע"ת של 12 חודשים, שיהיה בר הפעלה אם יורשע במיוחס לו.

            נוכח כל אלה טוענת המדינה, מן הדין היה להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

העובדה כי בעברו של המשיב חמש עבירות של הפרת הוראה חוקית, מלמדת גם היא לטענת המדינה, כי אין מקום ליתן האמון בו על דרך שיחרורו בתנאי הערובה של מעצר בית בבית אמו שבשדרות - מרחק קצר ביותר ממקום מגורי המתלוננת בנתיבות.