החלטה בתיק בש 2169/06

בפני בקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בת.פ. 1077/06.

כתב האישום

1.         כנגד המשיבים, הוגש תחילה כתב אישום ובו אישום אחד המייחס לשלושת המשיבים עבירות של: סחר בסמים, החזקת סם שלא לשימוש עצמי, קשירת קשר לפשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

אולם בטרם הקראת כתב האישום, הגישה המבקשת כתב אישום מתוקן, הכולל את האישום שבכתב האישום המקורי ואישום נוסף; אישום מס' 2, המייחס למשיב מס' 2 לבדו, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד ועבירות בנשק.

2.         ע"פ הנטען בכתב האישום המתוקן (להלן: " כתב האישום"), ביום 28/3/06 שוחחה שירון עמר, שהופעלה ע"י משטרת ישראל, כסוכנת לרכישת סמים מסוכנים (להלן: "הסוכנת") עם המשיב מס' 1 בטלפון והזמינה ממנו סמים מסוכנים מסוג הירואין במשקל 50 גרם והמשיב מס' 1 דרש מחיר של 110 ש"ח לגרם.

ביום 30/3/06, בהמשך לאמור לעיל ולשיחות טלפון נוספות שהתקיימו בין המשיב מס' 1 לבין הסוכנת, תואם ביניהם מפגש באיזור צומת פרדיס לביצוע העסקה.

הסוכנת הגיעה למקום המפגש בהתאם לסיכום, ולאחר עיקובים שונים, הגיעה  לכניסה לכפרם של הנאשמים (כפר ג'סר אלזרקא) לפי הנחיות המשיב מס' 2.

בכניסה לכפר ג'סר אלזרקא פגשה הסוכנת בנאשמים 2 ו- 3 (יחד עם אחר) שהגיעו ברכב מסוג פולקסווגן מ.ר. 5501618 (להלן: " הרכב"), בו נהג הנאשם מס' 3, מהרכב יצא נאשם מס' 2, והסוכנת מסרה לו 4700 ש"ח, וזה מסר לה 49.87 גרם נטו סם מסוכן מסוג הירואין כפי שהיא הזמינה ממשיב מס' 1, כן מסר המשיב 2 לידיה באותו המעמד 47.32 גרם חומר לשם עירבוב ודילול הסם. כעבור דקות ספורות, שבה הסוכנת ופגשה במשיבים ברכב ומסרה 800 ש"ח נוספים לידי משיב מס' 2, סכום שבשוגג לא נמסר להם במפגש הראשון.

ע"פ האישום השני, המופנה כאמור כנגד המשיב מס' 2 לבדו, נטען כי עובר לתאריך 6/6/06 החזיק הנאשם 2 ללא היתר כדין, במקום מחבוא בין השיחים בכפר ג'סר אלזרקא בקירבת מקום לבית המשיב מס' 1, בנשק ובסם מסוכן מסוג הירואין וחשיש ע"פ הפירוט הבא:

3 אקדחים, רימון רסס, רימון הלם, 6 מחסניות לאקדח, מאות כדורי תחמושת מסוגים שונים (9 מ"מ, 0.22 מ"מ ו- 5.56 מ"מ), סם מסוכן מסוג הירואין במשקל כולל של 210 גרם נטו וסם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 1750 גרם נטו.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים

3.         בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המאשימה את הבקשה דנן למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים בת.פ. 1077/06 הנ"ל.

בבקשה נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה טובות להוכחת האשמות המיוחסות למשיב, שעיקרן עדויות הסוכנת, שיחות מוקלטות הנוגעות לאישומים, חוו"ד מומחים ביחס לסמים שנמכרו, ע"פ הנטען בכתב האישום, לסוכנת ע"י המשיבים, דו"חות משטרתיים, זיהוי המשיבים 1 ו- 2 באלבום התמונות ע"י הסוכנת, הודאת המשיב מס' 1 כי הוא מכיר את הסוכנת, ומס' הרכב שבשימושו קושר את המשיב 3 לעסקה.

עוד נטען בבקשה, כי למשיב מס' 1 10 הרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות, ריצה מאסרים בעבר, ובנוסף, תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה.

לטענת המבקשת, לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך חלופית שפגיעתה בחירות המשיבים פחותה.

טענות המבקשת

4.         לעניין הראיות לכאורה, טען ב"כ המבקשת כי הסוכנת מסרה בהודעותיה, כי היא באה בדברים עם משיב מס' 1 ותיאמה עמו את ביצוע עסקת הסמים בה מואשמים שלושת המשיבים.

הסוכנת מתארת את שיחותיה עם משיב מס' 2 עובר לביצוע העסקה, מתארת את המפגש הכפול עם משיבים 2 ו- 3 ברכב הרשום על שם אמו של המשיב מס' 3, ומשמש אותו ע"פ הודעתו.

בנוסף להודעות הסוכנת, ציין ב"כ המשיבה, כחיזוק לעדות הסוכנת, את דו"חות שוטרי יחידת העיקוב שתיעדו את תנועות הסוכנת עובר לביצוע העסקה, ומאמתים את עדותה באשר למקום המפגש.

חיזוק נוסף לעדות הסוכנת מוצא ב"כ המבקשת בזיהוי קולותיהם של המשיבים 1 ו- 2 (ע"י הסוכנת) בשיחות המוקלטות שערכה עמם.

חיזוק נוסף, לו טען ב"כ המבקשת הינו זיהוי הסוכנת למשיב 2 מביקור בבית משיב 1, עוד לפני ביצוע העסקה, כך ידעה הסוכנת לספר כי המשיב 2 הינו אחיינו של משיב 1.

באשר לאישום השני, הראיה הקושרת את המשיב לנשק ולסמים שנמצאו בקירבת ביתו של המשיב הינה טביעת אצבע שנמצאה על ניילון בו נעטפה אחת מקופסאות התחמושת שם ובאותה "זולה" נמצאו גם 3 אקדחים, 6 מחסניות, הירואין במשקל של למעלה מ- 200 גרם, וחשיש למעלה מ- 1.5 ק"ג, ומאות כדורי תחמושת.