החלטה בתיק בש 21515/05

1.                   בפני בקשה לעיון חוזר, בטענה שלא קיימת ראשית ראיה לעבירה החמורה המיוחסת למבקש של חבלה בכוונה מחמירה עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977, משהמשיבה לא נקטה בפעולות בסיסיות של חקירה להוכיח שהירי בוצע בנשק בו החזיק המבקש ומשכך אין עילה להמשך מעצרו. בנוסף משפטו של המבקש נדחה מיום 10.10.05 ליום 6.11.05 בנסיבות שאינן תלויות בו.

האירוע בגינו נעצר המבקש אירע במהלך ובמסגרת המחאות נגד ההתנתקות בגוש קטיף ומאז השלמת ההתנתקות, שוחררו כל העצורים, לרבות אלה שנעצרו בגין עבירות חמורות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, תקיפת שוטר ועוד.

2.                   נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות נשק (נשיאת נשק) -עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין התשל"ז-1977, עבירות נשק (נשיאת תחמושת) - עבירה לפי סעיף 144 סיפא לחוק הנ"ל, חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק הנ"ל וירי באיזור מגורים - עבירה לפי סעיף 340א לחוק הנ"ל.

על פי כתב האישום, המבקש הינו תושב תפוח שבשומרון, מורשה להחזיק נשק מסוג עוזי, השייך לצה"ל, בתחומי הישוב תפוח לשם שמירה בישוב ואבטחת הסעות, ואין לו הרשאה כללית לשאת את הנשק ברחבי הארץ.

ביום 16.6.05, נסע המבקש מהישוב תפוח לגוש קטיף, למלון מעוז הים, שם שהה עד ליום 18.6.05, על מנת לבצע עבודות חשמל ונשא עימו את העוזי.

ביום 18.6.05 בשעות אחר הצהריים, שוטט המבקש על החוף, בסמוך למלון, שעה שעל החוף הסתובבו תושבים פלשתינאים משכונת מואסי הסמוכה ומספר מיושבי המלון.

בסמוך לכך, מספר מיושבי המלון, הצטיידו במקלות וברוגטקות ותקפו על החוף שלושה מתושבי שכונת המואסי עד כי השלושה נחבלו חבלות של ממש ואף פונו לטיפול רפואי.

בעקבות אירוע זה, החל ידוי אבנים בין הפלשתינאים, תושבי המואסי, לבין יושבי המלון.

בשלב זה, המבקש הגיע לזירת האירוע יחד עם אחרים מיושבי המלון, כשהוא מצוייד בעוזי והחל להסתובב בין הניצים. המבקש נעמד סמוך לחוף ליד עמוד וירה מספר יריות בעוזי שברשותו, חלקן באויר וחלקן לעברו של נאצר וואפי (להלן:"המתלונן") שעמד במרחק של כמה עשרות מטרים ממנו, במטרה לפגוע בו ולגרום לו חבלה של ממש. כתוצאה מהירי, נפגע המתלונן בירך ונגרמה לו חבלה חמורה, בגינה אושפז בבית החולים, נותח ושוחרר ביום 23.6.05.

3.                   במסגרת בקשה לעיון חוזר, שב המבקש ומעלה טענות שכבר הועלו בפני במסגרת הבקשה למעצר.

במהלך הדיון נטען ע"י המבקש שאמנם הדבר לא פורט בבקשה, אך הכוונה היא למעשה לכרסום  שחל בראיות התביעה, לאחר חקירת העדים.

אבדוק, איפוא אחת לאחת את טענות המבקש.

הטענה הראשונה היא, שלא נערך מסדר זיהוי. טענה זו אינה חדשה. בטיעוניו מפנה המבקש למזכר המצוי בתיק החקירה. מוסיף וטוען המבקש כי קיים קושי בזיהוי עפ"י העדויות שנשמעו לאור השוני בתיאור היורה. שניים מתארים היורה כאדם שמן והשלישי מעיד על אדם מלא ואילו המבקש אינו עונה על תיאור זה.

תיאורו של הלאל (עמ' 22), לפיה היורה היה עם כיפה לבנה ופיאות, אינו תואם את המבקש. המתלונן מתאר אדם שמן עם כובע שחור, כך גם מוחמד מג'אדה.

בנוסף נטען כי המשטרה לא ביצעה מדידות ולא בדיקות זויות ירי. אין הסבר מדוע לא נעשה  הדבר. יש חשיבות רבה לענין זה לאור ההבדל המהותי בעדויות תושבי המואסי ביחס למקום בו נפגע המתלונן.  חשיבות נוספת לכך לאור העדויות לפיהן בוצע ירי ע"י מספר אנשים כאשר 

לעדי התביעה גרסאות שונות. הלאל מג'אדה העיד שהיה ביחד עם המתלונן וחברו מוחמד מג'אדה מתחילת האירועים. בעוד שני אלה טוענים שהלאל הופיע רק לאחר שהמתלונן נפגע. כשנחקר על כך מסר שקיבל מכה בראש היה בביה"ח ושכח (עמ' 22 לפרוטוקול הדיון). אלא שגם טרם קיבל מכה בראש, העיד במשטרה שהיה איתם, בעוד המתלונן ומוחמד מג'אדה מעידים שהוא לא היה עימם. הלאל מג'אדה מבצע הצבעה בשטח ולא סביר שהוא יכול היה לזהות היורה ממרחק של 200 מ' (עמ' 15 לפרוטוקול), כפי שהעיד, בניגוד לשוטר שטוען שמדובר במרחק של 40-30 מטר.

מוחמד מג'אדה העיד שהתרמילים נאספו ע"י אנשים שהיו ליד היורה (עמ' 59), הדבר לא עולה בקנה אחד עם עדותו של המבקש שהיה בודד בשטח, הותקף וירה באויר להגנה עצמית.

קיימות גם עדויות על ירי של יותר מכלי אחד, (עמ' 56 לפרוט'-מוחמד מג'אדה), לפיכך לא ניתן לקבוע שהמבקש הוא שפגע. קיימות גם עדויות שיותר מאדם אחד ירה עם עוזי (עמ' 21) .

4.            עמדת המשיבה כי יש לדחות הבקשה על הסף משלא חל כל שינוי בנסיבות שיהא בו כדי להצדיק בקשה לעיון חוזר.