החלטה בתיק בש 21441/05

1.         בבעלותו של המשיב כלי רכב לעבודות חפירה מסוג שופל אופני מ.ר. 331-106 [להלן: "השופל"].

            ביום 20.6.05 הוגש כתב אישום בבימ"ש השלום בקרית גת נגד המשיב וששה נאשמים נוספים, ובו מיוחסות למשיב ולנאשמים 2-4 עבירות כריה שלא כדין בצוותא-בניגוד לסעיף 111 (א) לפקודת המכרות [וסעיף 29 לחוק העונשין], וגניבת חול-עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

            מעשי העבירה הנטענים בוצעו עפ"י כתה"א בשעות הבוקר המוקדמות של 27.4.05 באזור החולות שמצפון לאזור התעשיה הצפוני של אשדוד, שטח שהינו אדמת חולות בבעלות המדינה ושלא ניתנו היתרי כריה כלשהם לגביו.

            עפ"י הנטען, מלאכת הכריה האסורה בוצעה ע"י המשיב בשופל דנן.

            אותו היום - 27.4.05 - נתפסו ע"י המשטרה השופל וכן משאיות וכלים מכאניים נוספים.

            ביום 4.5.05 הגיש המשיב בקשה לבימ"ש השלום בקרית גת להחזיר החזקה בשופל לידיו, בימ"ש קמא [כב' השופט ד. פולוק] נעתר לבקשה והורה כמבוקש בה -כפוף למתן ערובות שונות.

            המדינה עררה על אותה החלטה בפני בימ"ש זה, וביום 20.6.05 קיבל בימ"ש זה [ס. הנשיא י. טימור] את הערר, ביטל החלטת בימ"ש השלום והורה על השארת השופל בידי המשטרה עד לתום ההליכים המשפטיים.

            בהחלטת סגן הנשיא י טימור נקבע:

"עולה מן הנאמר לעיל כי למשיב עבר פלילי מכביד, המקשה על מתן אמון  בו, באשר לחלופות כלשהן בנוגע לתפוס, שיש בהן כדי להבטיח הימנעותו מביצוע עבירות חוזרות.

המשיב הורשע בשנת 1996 במספר עבירות של כריה בלתי חוקית ולאחר מכן הורשע בעבירות נוספות בגינן נדון למאסר.

בשנת 2001 הורשע בעבירה של קשירת קשר לביצוע עבירות של כרית חול שלא כחוק.

בשנת 2002 נדון למאסר בשל עבירות של איומים ונטען כי עייף מביצוע עבירות.

למרות זאת שוב חשוד הוא בביצוע עבירות נוספות [וגם -י.א.] במקרה הנדון, כריה בלתי חוקית.

נראה שבמצב דברים זה, ובהתחשב בתכלית החוק שלה ביטוי בסעיף 111 ו' (א) לפקודת המכרות, לא די בחלופה שנקבעה ע"י הערכאה הראשונית, ויש ליתן עדיפות לאינטרס הציבור בדרך תפיסת הנכס שבנדון [השופל-י.א.] שבאמצעותו לכאורה בוצעה עבירה וקיימת סכנה לביצוע  חוזר של אותה עבירה".

בפיסקה קודמת בהחלטת הערר הנ"ל, נקבע כי אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה - וברמה מוחשית - לביצוע מעשי העבירה והכריה המיוחסים למשיב ולשותפיו, מעשים שנתבצעו באמצעות השופל.

בפיסקה המסיימת את החלטת הערר, נקבע ע"י ס. הנשיא י. טימור כי:

"היה ולא יוגש כתב אישום תוך 45 יום, או יתמשכו ההליכים המשפטיים זמן בלתי סביר - יהיה מקום להגשת בקשה לעיון חוזר בעניין הנדון".

יצויין כי כתב האישום הוגש בו ביום - 20.6.05.

2.         המשיב לא הגיש ערר לביהמ"ש העליון כנגד אותה ההחלטה. תחת זאת פנה הוא ביום 22.8.05 לבימ"ש השלום ב"בקשה לעיון חוזר בעניינו של השופל".