החלטה בתיק בש 21276/05

1.         בפני עררם של 61 העוררים [הרשומים ממספר 60 ועד מספר 121 בהודעת הערר] כנגד החלטות בימ"ש השלום בבאר שבע [כב' הנשיא מ. מכליס] מיום 19.8.05, ובהן הורה ביהמ"ש על הארכת מעצרם לצורכי המשך חקירה עד ליום 25.8.05. 

העוררים כולם נעצרו ביום חמישי ה-18.8.05 בשעות הערב על גג בית הכנסת בכפר דרום שבחבל עזה, וזאת לאחר אירועי אלימות קשים שהתרחשו במהלך פינוי המתקהלים מאותו הגג - עובר למעצרם.

פעולת הפינוי לוותה באלימות רבה וקשה שהתבטאה בנסיונות המתקהלים לדחוף השוטרים שטיפסו שמה בסולמות וזאת בעזרת מוטות ברזל ועץ, בידוי פחי נוזלים שונים ומשונים מהגג לעבר השוטרים ובהם כימיקלים שגרמו לצריבות וכוויות כימיות כאלה ואחרות באותם השוטרים ובהתנגדות בכח להתפנות.

עפ"י הדוח שהוגש לעיוני ע"י המדינה, למעלה מ-60 מאנשי כוחות הבטחון נפצעו במהלך הפינוי, נלקחו לקבלת טיפול רפואי בביה"ח סורוקה, חלקם כתוצאה מכוויות שנכוו במהלך האירוע האלים.

מקלטות וידאו מזירת האירוע אשר צפיתי בהן בלשכתי במהלך ההפסקה בדיון, עולה תמונת האלימות הדחוסה, הקשה והאינטנסיבית שאפיינה את מהלכו.

2.         טענתם העיקרית של העוררים שבפני הינה כי מעשי האלימות הקשים בוצעו ע"י מתי מספר מהנקהלים באותו הגג, וכי לא הובאו בפני השופט קמא ראיות פרטניות לגבי מי מהעוררים כי אמנם הוא זה שבמו ידיו אחז במעשי האלימות.

לטענתם, החלטות המעצר נשוא ערר זה מהוות למעשה "ענישה קולקטיבית" של העדה כולה בחטאם של בודדים ויחידים - בבחינת האיש אחד חטא וכל העדה כולה תיעצר?

עוד טוענים הם כי אותו האירוע היה חלק ממכלול האירועים הקשים והטראומתיים של תהליך פינוי ההתיישבות מחבל עזה, ודין היה שגם לגביהם יאחזו הרשויות באמות המידה של איפוק ורגישות, כפי שאחזו לגבי אלפים רבים אחרים.

מעבר לכך מוסיפים הם וטוענים כלפי הדרך הדיונית בה נוהלו ההליכים בבימ"ש השלום, באופן בו הדיון היה קטעים-קטעים, תוך פגיעה בזכויות דיוניות שמן הראוי היה להקפיד על קיומן.

3.         אכן, מתמונת הראיות הלכאורית כפי שהוצגה בפני בימ"ש קמא ומן הראיות הלכאוריות הראשוניות כפי שהוצגו בפני במהלך ישיבת היום, אין המדינה קושרת ברמה הפרטנית כל אחד ואחד מהעוררים במעשי האלימות הקשים הספציפיים שהתרחשו באותו האירוע.

סביר יהיה להניח כי חלק לא מבוטל מהעוררים לא היתה ידם במעל המהלומות בשוטרים בנסיונות להפילם ממרומי הסולמות ארצה ובשפיכת החומרים הרעילים, השמנים והצבעים על כוחות הבטחון תוך פציעת עשרות שוטרים ואנשי כוחות הבטחון.

אילו היו העוררים משתפים פעולה בחקירתם והטוענים מביניהם כי אכן התקהלו בגג אולם לא לקחו חלק ישיר במעשי האלימות - ניתן היה לבדוק הדברים במהירות - שכן הארוע כולו תועד בסרטי וידאו רבים.

דא עקא,  מתוך דברי ב"כ המדינה והממונים על החקירה, עולה כי רוב רובם של העוררים אינם משתפים פעולה בחקירה ומסרבים למסור גירסה.

בהקשר זה יצויין כי האירוע שבנדון התרחש לאחר שהאזור הוכרז כשטח סגור עפ"י צו אלוף, לאחר שכל הנקהלים על הגג סירבו למלא אחר דרישות כוחות הבטחון להתפנות מהמקום ולאחר שהגג בו נקהלו בוצר כיעד של ממש.

מקלטות הוידאו בהן צפיתי ניתן לחזות בבירור בגדרות התיל הסליליות הסובבות את הגג למלוא היקפו, בחביות הרבות של הנוזלים שמיידים המתקהלים לעבר השוטרים המנסים לעלות שמה בסולמות, בכלונסאות ובמוטות הברזל והעץ ועוד.

מתוך חומרי החקירה שהוצגו בפני עולה כי בין הנוזלים שיצקו ושפכו המתפרעים שבין המתקהלים על השוטרים, מצויים היו חומרים של סודה קאוסטית הגורמת לצריבות וכוויות.

עפ"י חומר החקירה שהוצג בפני, שטחו של הגג בו התבצרו העוררים הינו 375 מ"ר [רוחבו 15 מטר ואורכו 25 מטר] ובסריקה שנערכה בו לאחר ההתפרעות, נמצאו במקום אריזות, חלקן מלאות חלקן ריקות, של סודה קאוסטית.

עפ"י הנתונים המפורטים באותו החומר, אבקת סודה קאוסטית במים מייצרת תמיסה בסיסית העלולה לגרום לפגיעה קשה ברקמות הגוף.

4.         כאמור, סביר כי לא כל העוררים לקחו חלק פעיל או מעודד בביצוע מעשי האלימות שבוצעו ע"י מי מהנקהלים בגג.