החלטה בתיק בש 21120/07

1.                     בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה בעניינו של המבקש, במסגרת ב"ש 20827/07, בה הוריתי על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

2.                     כתב האישום, אשר הוגש כנגד המבקש, מייחס לו מספר רב של עבירות מין במשפחה, כלפי בתו הקטינה, שתי עבירות של הדחה בחקירה ועבירת שיבוש מהלכי משפט.

אין מחלוקת בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר כנגד המבקש, ובהחלטתי מיום 31/05/07 הוריתי על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים, בהעדר חלופת מעצר מתאימה. החלטה זו ניתנה, בין היתר, לאור התרשמות שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות מצד הנאשם, אולם לא ניתן היה להעריך מהי אותה מידת סיכון, בשל נטייתו של הנאשם לטשטש את המידע וקשייו להתייחס באופן פתוח לתכנים שהועלו בשיחה. כמו כן הועלה ספק בדבר יכולתו של אביו, מר יצחק קוריאת, אשר הוצע כערב, לצמצם את רמת הסיכון הזו.

3.                     בבקשה הנדונה כעת הציע המבקש שינוי בחלופה, לפיו ישוחרר למעצר בית מלא בביתו של האב בדימונה, תחת פיקוחם של שלושה ערבים, שאינם בני משפחתו. בטרם מתן החלטה, הוריתי על קבלת תסקיר נוסף בעניינו של המבקש ובדיקת החלופה המוצעת. שירות המבחן התרשם, כי הערבים המוצעים נוקטים בעמדה מגוננת כלפי המבקש, כמו כן מצא שירות המבחן כי הם נטו לטשטש את המידע שהובא בפניו. על פי התסקיר, קימת בעייתיות בחלופה המוצעת גם בשל קרבת המגורים של החלופה, בדימונה, למקום מגוריה של המתלוננת, בבאר-שבע, וכן על רקע זה שלא ניתן לשלול את המצאותם של קטינים נוספים בחלופה. עוד צוין בתסקיר כי הקושי להעריך את רמת הסיכון הנשקף מן הנאשם מקשה על הערכת יעילות הגורמים המפקחים אשר הוצעו.

4.                     בדיון שנערך ביום 27/06/07, הוצע כי המבקש ישוחרר לביתה של אחותו בדימונה, ולא לבית אביו, זאת על מנת לנטרל את הסיכון שבנוכחות קטינים אחרים בבית. כמו כן הוצעו ערבים נוספים, אחיו הצעירים של המבקש ומר צביקה זוהר, המוכנים לסייע בפיקוח עליו.

אומר כבר עתה, כי לא מצאתי שוני מהותי בין החלופה המוצעת כעת לבין החלופה אשר דחיתי בעבר.

אופיין של העבירות מעיד על מסוכנות גבוהה מצד המבקש ולעניין זה מתאימים דברי השופט חשין בבש"פ 8099/06 פלוני נ' מדינת ישראל, שם קבע כך:

"במקרים בהם מדובר באדם אשר מיוחסות לו עבירות מין בקטין רך בשנים וחסר ישע, הנטייה הטבעית היא לנמק כי מסוכנותו כה גבוהה, עד כי אין בנמצא חלופת מעצר שתאיין את מסוכנותו. על מסוכנות זו עמד בית משפט זה בשורה של החלטות (ראו, לדוגמה, בש"פ 7052/05 ביטון נ' מדינת ישראל, ניתנה ביום  2.8.05; בש"פ 7636/06  מדינת ישראל נ' פלוני, ניתנה ביום 21.9.06). עם זאת, ישנם מקרים בהם גם כשמדובר בנאשם שביצע (לכאורה) מעשה מגונה בקטין, יימצא הטעם לשחררו בערובה לחלופת מעצר. מקרים אלו יהיו, למשל, כאשר מדובר בנאשם צעיר, בעל עבר נקי, שזהו מעצרו הראשון, ואשר גורמים מקצועיים ממליצים על שחרורו (ראו בש"פ 356/06 מדינת ישראל נ' אלקריף, ניתנה ביום 12.1.06). כן אפשר שיינתן משקל, בכל הנוגע למסוכנותו של הנאשם, לשאלה האם ביצע את המעשה בקטין שפגש באופן אקראי, או שמא המעשים נעשו בקטין ספציפי המוכר לו (ראו בש"פ 7636/06 לעיל, פסקה 6)".

בענייננו, מדובר בנאשם שאינו צעיר, בעל משפחה, אשר פגע, לכאורה, בבתו הקטינה ובגד באמון שנתנה בו, מטבע הדברים, כאביה, האמור לגונן עליה מכל רע. העבירות בוצעו לאורך זמן, ללמדנו כי אין המדובר במעידה חד פעמית של המבקש, אלא בדפוס התנהגות מתמשך. עברו של המבקש אינו נקי, הגם שהעבירות הקודמות אותן ביצע, בעלות אופי שונה והאחרונה בהן היא בשנת 1999. כל אלה, כאמור, מצביעים על מסוכנותו הרבה של המבקש.

5.                     כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, לאור העבירות בהן מואשם המבקש, ביניהן עבירות של הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט, קשה ליתן אמון במבקש, שלא יפר את תנאי שחרורו. החלופה המוצעת, צריך שתיתן מענה הולם לקושי זה ולא שוכנעתי כי כך הדבר.

בהצעה לשהות בביתה של האחות, ניתן אמנם מענה לבעית נוכחותם של קטינים אחרים בסביבת המבקש ומסוכנותו כלפיהם, אולם לא ניתן מענה להמצאותה של החלופה בקרבה גיאוגרפית למקום מגוריה של המתלוננת. לאור אופיין של העבירות וזהות הקורבן, שהיא בתו של המבקש, מוטב היה לו היתה מוצעת חלופה במיקום רחוק יותר, כך שתאיין כל סיכון של קרבה בין המבקש למתלוננת.

יש לזכור, כי העדר שיתוף פעולה מלא מצד המבקש, מנע משירות המבחן את היכולת לעמוד על רמת המסוכנות הנשקפת ממנו, ולפיכך לא ניתן היה לבחון גם מהי מידת יעילות הערבים המוצעים בפיקוח עליו ובמתן מענה למסוכנות זו. הערבים אשר נבחנו על ידי שירות המבחן, נמצאו כמגוננים על המבקש ונטו לטשטש מידע לגביו. עמדה זו, כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, מעמידה בספק את יכולתם האמיתית של הערבים לנטרל את המסוכנות הנשקפת מן המבקש.

6.                     לאור האמור, ומשלא מצאתי כי יש בחלופה המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המבקש, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום י"ז בתמוז, תשס"ז (3 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: