החלטה בתיק בש 21020/07

1.         כנגד המשיבים הוגש כתב אישום, אשר ייחס להם ביצוע בצוותא של עבירת אלימות קשה. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרם של המשיבים עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדם, והבקשה הנ"ל הינה נשוא החלטתי זו.

המשיבים הינם אחים, ולהם אח נוסף מאביהם - הוא המתלונן בתיק זה. האב (המשותף) מת בשנת 1988, ועוד מהתקופה שקדמה למותו, התגוררו המשיבים יחד עם אמם בבית מס' 47 בשכונה 2 בערוער (להלן: "הבית"). לאחרונה התעורר סכסוך בין המשיבים לבין המתלונן בנוגע לירושת הבית האמור, כשהמתלונן (אשר מתגורר בבית סמוך) טוען לזכויות בבית בו מתגוררים המשיבים.

בכתב האישום נטען, כי בתאריך 18/05/07, בשעות הבוקר, החלו המשיבים, יחד עם פועלים, לבצע עבודות בנייה בבית. המתלונן, ששמע על מעשיהם, הגיע ברכבו אל סמוך לבית, והמשיבים נגשו אליו כשמוטות ברזל בידיהם. המתלונן שוחח עם המשיבים בעודו יושב במכוניתו ודרש מהמשיבים להפסיק את הבנייה. בין השלושה התגלע ויכוח במהלכו יצא המתלונן מרכבו, ואז המשיבים תקפו אותו בצוותא בכך שהכו אותו במוטות הברזל בראשו. המתלונן נפל ארצה והכרתו התערפלה, אולם המשיבים המשיכו להכותו בכל חלקי גופו.

קרובי משפחה של המתלונן שהיו במקום, לקחו את המתלונן לביה"ח, שם הוברר, כי נגרם לו שבר בדופן תחתון של ארובת העין השמאלית וחבלות נוספות, והוא נזקק לניתוח בעינו.

לאור מעשים אלה יוחס למשיבים ביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         למעשה לא הייתה מחלוקת, כי כתב האישום מתאר את אחת מהגרסאות שמסר המתלונן ובכך די לצורך קיומן של ראיות לכאורה, אלא שהסנגור סבר, שבחומר הראיות גרסאות נוספות, שונות מזו של המתלונן, וכי בכך מוחלשת עוצמתן של הראיות לכאורה, עד כי יש בכך כדי להצדיק את שחרורם של המשיבים מהמעצר. הסנגור ביקש לשחרר את המשיבים לביתו של מכר משותף המתגורר בפזורת נבטים, במרחק של כ-20 דקות עד חצי שעה נסיעה ממקום מגורי המשיבים והמתלונן, וזאת במיוחד לאחר שבין הניצים כבר נערכה סולחה, שתבטיח את שמירת השקט בין האחים.

3.         האירוע החל, ועל כך אין מחלוקת, כאשר בסביבות השעה 08:00 הגיע המתלונן לבית בו המשיבים מתגוררים עם אמם, ודרש מהם להפסיק את הבנייה בה החלו בחצר בית המריבה. המשיבים דרשו מהמתלונן לעזוב את המקום ובין הנוכחים התפתח ויכוח קולני. משלב זה - כל אחד מהמעורבים מסר גרסה שונה למה שאירע:

המתלונן, יונס אלטורה, מסר באמרה הראשונה שלו, כי בשלב זה " עלי תפס אותי וטאלב נתן לי מכה עם ברזל לכיוון העין ". אח"כ שינה מעט את גרסתו וטען ששני המשיבים היו עם מוטות ברזל בידיהם וכי הוא קיבל " מכות עם ברזל, אחד במצח ואחד פנים בעין שמאלית "משני המשיבים. המתלונן הכחיש שהאחים אחמד וחמיד היו באירוע.

באמרתו השנייה הכחיש המתלונן, שתקף את אחיו עלי (המשיב 2 - להלן: "עלי") בפטיש אויר, אם כי בפני החוקר אוקנין הודה, שהיה עמו פטיש אויר בתא המטען הפתוח של רכבו, רכב מסוג מאגנום (ר' הדו"ח של אוקנין מיום 20/05/07).

אמין אלטורה הוא אחיין של המעורבים, והוא גר בסמוך אליהם. באמרה שמסר במשטרה טען אמין, כי היה בביתו כששמע צעקות כמו "לך מכאן" ו"קחו אותו מכאן", ואז יצא החוצה וראה את המשיבים ועוד שני אחים - אחמד וחמיד, צועקים על המתלונן. אמין ראה, לדבריו, את טאלב (המשיב מס' 1, להלן: "טאלב") מכה את המתלונן בראשו עם צינור ברזל באורך של כחצי מטר. אח"כ ראה את טאלב מכה את המתלונן שתי מכות נוספות בחזה ובגב. המתלונן נפל ואז שלושת האחים האחרים הכו את המתלונן באגרופים בצווארו ובפניו. לדבריו, הוא ודודו סמיר לקחו את המתלונן למרפאה, שם הוא נבדק על ידי הרופא המקומי (דר' פואד אלסנע, ר' אמרתו בתיק החקירה) ונלקח על ידי אמבולנס לביה"ח סורוקה (לעניין זה ר' אמרותיהם של דר' אריאל, רופא א.א.ג. מביה"ח סורוקה ושל דר' אשכנזי, רופא עיניים מביה"ח).

אמין הכחיש, כי היו במקום כלי תקיפה אחרים וטען, שרק בידיו של טאלב היה מוט ברזל וכי כל האחרים הכו את המתלונן באגרופים ובבעיטות (בניגוד לגרסתו של המתלונן, לפיה שני המשיבים החזיקו בידיהם מוטות ברזל, ובניגוד לדבריו שהאחים אחמד וחמיד כלל לא היו במקום).

גאזיה אלטורה, אחות נוספת של המעורבים, ספרה סיפור שונה אף היא:

"אני ראיתי בעיניים שלי את אחמד וחמיד ועלי וטאלב, שהם אחים שלו מאמא אחרת, מתקרבים אליו לרכב ומושכים אוו מהאוטו, וראיתי את אחמד נותן לו מכה בצינור על הראש וראיתי את יונס נופל על הרצפה..."

כזכור, המתלונן כלל לא ראה את אחמד מכה אותו, אמין ראה את אחמד במקום אך טען שבידיו לא היה כל כלי תקיפה שהוא, ועוד - המתלונן גם טען שיצא מהרכב בכוחות עצמו ולא הוצא ממנו בכוח כדברי אחותו; והחשוב מכל, האחות כלל לא ראתה את המשיבים מכים את המתלונן.

אחמד אלטורה עצמו נחקר אף הוא והכחיש, שכלל היה במקום האירוע. לדבריו, זה היה יום חופשי שלו והוא בכלל ישן כשכל האירוע קרה, וכשעומת עם דבריו של אמין, טען, כי מזה 7 שנים הוא אינו מדבר עם אמין.

מזיונה אלטורה, אמם של המשיבים, מסרה באמרתה, כי שמעה צעקות בחצר ביתה, ואז:

"יצאתי החוצה וראיתי את יונס מרים חתיכת ברזל גדולה... החלק הזה תמיד נמצא אתו והוא כל הזמן עובד איתו בפנצ'ריה, ראיתי אותו מרים את החלק הזה ונותן מכה לעלי בגב... ואז עלי הסתובב אליו והוא החליק ונפל לאחור והחלק הזה נפל על הראש שלו והוא נפצע בראש."