החלטה בתיק בש 20907/05

1. כנגד המשיבים הוגש כתב אישום אשר בו יוחסו לשניהם עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה ותקיפה בנסיבות מחמירות.

נטען בכתב האישום כי ביום 02.04.05, בשעות הערב, הגיעו המשיבים לביתו של המתלונן ברחוב אברהם אבינו 48/4 בבאר-שבע, יחד עם שניים נוספים, ביניהם חבר של המתלונן בשם אלכסיי. המשיבים, אלכסיי והשניים הנוספים שתו ואכלו בדירה ולאחר מכן אלכסיי עזב את המקום.  נטען כי המשיב 2 החל לפרק את מערכת הקולנוע הביתית שהיתה מותקנת בדירת המתלונן ואילו משיב 1 איים על המתלונן עם אקדח מצת, הנחזה לאקדח אמיתי, שלא יזוז ממקומו אחרת יהרוג אותו. עוד נטען כי משיב 1 ואדם נוסף תקפו את המתלונן בכך שבעטו בו והיכו אותו ואיימו עליו שלא יזמין משטרה, אחרת יהרגו אותו ובכך ניסו להניעו מלמסור הודעה בחקירה עפ"י דין.  בנוסף, נטען כי המשיבים והאדם הנוסף נטלו מן הדירה את מערכת הקולנוע הביתית, דיסקים, סרטים, אופניים, פלאפון ודיסקמן השייכים למתלונן.                                                                         

כתוצאה ממעשיהם של המשיבים נזקק המתלונן לטיפול רפואי ונגרמו לו לחבלות של ממש.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, בין היתר, משטענה כי הם מסכנים את הציבור.

2. ב"כ המשיבים טענו כי קיים כרסום בראיות המבקשת וכי מסוכנות המשיבים אינה גבוהה ויש לשקול חלופת מעצר.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שבידי המבקשת, נחה דעתי, כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבים בכתב האישום.

3. גרסת המבקשת מתבססת בעיקר על אמרותיו של המתלונן, העימותים בינו לבין המשיבים, טביעות האצבע של המשיב 2 במקום האירוע, ואמרות המשיבים אשר קשרו עצמם לאירוע.

המתלונן באימרתו במשטרה מיום 03.04.05, טען,  כי ארבעה אנשים הגיעו לדירתו ערב קודם, ביניהם חברו אלכס, שתו יחדיו וחגגו את יום-הולדתו של המתלונן. לדבריו באותה אימרה, ביצעו שלושת הבחורים שנותרו בדירה, לאחר שאלכס עזב, את המיוחס למשיבים בכתב האישום.  לטענת המתלונן, אין הוא מכיר את שלושת הבחורים האחרים שהיו בדירה, למעט אחד מהם ששמו אלכס הגר בסמוך אליו.

יום למחרת חזר בו המתלונן מתלונתו בטענה שאינו מכיר את המעורבים וכי רוב חפציו אשר נגנבו הושבו לידיו.

בעימות שנערך בין המתלונן לבין משיב 2 ביום 15.06.05, זיהה המתלונן את המשיב 2 כאחד משלושה אנשים אשר ביקרו בביתו ביום-הולדתו ושתו יחדיו. המתלונן אמר בעימות: "זה שיושב פה בא ישר למערכת קולנוע והתחיל לפרק אותה ולקחת אותה וכשהוא פירק את המערכת  שני החברה האחרים התחילו להרביץ לי מכות ואיימו עלי... זה שיושב פה לקח את המערכת...".                משיב 2 טען לעומת זאת, כי אכן היה בדירתו של המתלונן כדי לברכו ליום הולדתו אך לא נטל את מערכת הקולנוע אלא אך ניסה להדליק אותה ולאחר זמן מה יצא יחד עם שאר הנוכחים בדירה מחוצה לה והלך לביתו. כן טען כי אינו יודע מי תקף את המתלונן וכי לא היה נוכח באירוע מעין זה.

בעימות שנערך בין המתלונן לבין משיב 1 ביום 15.06.04, זיהה המתלונן את משיב 1 כאדם אשר היה בביתו יחד עם משיב 2. המתלונן טען כי משיב 1 איים עליו עם אקדח והיכה אותו יחד עם אדם נוסף שנכח בדירתו. משיב 1 לעומת זאת לא הכחיש כי נכח בדירתו של המתלוננן ביום האירוע אך הכחיש כי הכה את המתלונן.

משיב 2 מסר באמרתו במשטרה מיום 15.06.05, כי נפגש יחד עם חבריו, ביום האירוע, עם בחור בשם אלכס אשר הזמינם למסיבה של חברו. במסיבה נפגש משיב 2 עם המתלונן. משיב 2 מסר כי הוא וחבריו שתו יחד עם המתלונן וכשהבחינו כי " שיש לו משהו בראש לא בסדר" עזבו הם את הדירה. משיב 2 מסר כי למשיב 1 היה אקדח מצית עמו. משיב 2 הכחיש כי גנב או הכה את המתלונן.

משיב 1 באמרתו במשטרה מיום 15.06.05 מסר גרסה דומה לגרסת משיב 2, אך לשאלת החוקר, טען משיב 1 כי לא נשא עליו את האקדח מצית אשר נתפס בדירתו.

יצויין כי משיב 2 הוא זה אשר הפנה את חוקרי המשטרה לביתו של משיב 1. בדירתו של משיב 1 נמצא אקדח מצית.

עוד יצויין כי המשטרה לא חקרה את האדם הרביעי אשר נכח בדירה, בשם אלכסיי.

3. לאור האמור לעיל, גרסת המתלונון, וגרסתם של המשיבים אשר קשרו את עצמם לזירת האירוע נמצא כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבים בכתב האישום.

משעסקינן בעבירות שבוצעו באלימות חמורה, קמה לגבי המשיבים חזקת המסוכנות ועימה עילה למעצרם. כמו כן, אין להתעלם מהחשש לשיבוש מהליכי משפט בשל האיום אותו הטילו המשיבים על המתלונן.

4. נשאלת השאלה אם יש בידי המשיבים להציע חלופה למעצר אשר יש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר.

נטען ע"י ב"כ המשיבים כי לא נשקפת מסוכנות גבוהה ממרשיו  משעד שנעצרו היו משוחררים במשך כחודשיים וחצי מאז אירעו המעשים המיוחסים להם בכתב האישום, ואין טענה, כי ניסו לפגוע בצורה כלשהי במתלונן.