החלטה בתיק בש 20840/08

1. מונחת בפני בקשת המבקש, בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971, להסרת החיסיון שהוצא על ידי השר לביטחון פנים בעניינו של המבקש, אשר הטילה חיסיון על כל פרט או מידע שעניינם השיטה, המקום, האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימשו בביצוע הקלטת השיחות במהלך החקירה בתיק זה, למעט מידע המתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה, לתקינות מדיית ההקלטה ולפעולות שנעשו בקשר אליהם.

2. ביקש המבקש לקבל לידיו את מכשיר ההקלטה, באמצעותו בוצעה הקלטת שיחה שהתקיימה בתא המעצר בין שוטרים ובין עד תביעה, ליאור לוסקי, (נשוא - מ.ט. 386/07, (ת/4) - בתיק העיקרי) המפליל את המבקש במעשי העבירה המיוחסים לו בכתב האישום וזאת על מנת להוכיח את חוסר אמינותו של העד עוזי יוסף אשר נשא על גופו את מכשיר ההקלטה וביצע את ההקלטה האמורה.

3. טוען ב"כ המבקש כי קבלת מכשיר ההקלטה לידיו ובדיקתו על ידי מומחה מטעמו, יהיה בהם כדי להראות כי לא היתה כל תקלה טכנית וכי הפסקת ההקלטה נעשתה באופן מכוון על ידי השוטרים. בהתאם טען ב"כ המבקש כי גרסתו של השוטר עוזי יוסף אשר ביצע את ההקלטה לפיה  הקליפס המחזיק את הבטרייה במכשיר השתחרר באופן שניתק את המכשיר, הינה בלתי סבירה מאחר והקלפיס אינו יכול להשתחרר באופן מיקרי והדבר מעורר תהיות שמא לא היתה הקלטה כלל או כי קיימת מחיקה מכוונת או כי חלק מההקלטה צונזר.

4. סעיף 45 לפקודת הראיות קובע כי:

"אין אדם חייב למצוא, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו כי מסירתה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה."

בשורה ארוכה של פסקי דין חזרו ושנו בתי המשפט כי ככלל יש להכריע בחיוניותה של עדות חסויה להגנת נאשם על סמך ההנחה כי היא תניב את המידע והוא מבקש להציב באמצעותה ובלבד שקיים פוטנציאל ראייתי לנכונותה של הנחה זו ואין היא מופרכת.

דבר חיוניות העדות החסויה יוכרע על פי השאלה האם בעדות מצוי פוטנציאל ראייתי שעשוי על פי קנה מידה אובייקטיבי לעורר ספק סביר באשמת הנאשם. חיוניות הראיה נבדקת בהתאם לנסיבות המקרה ובמיוחד בהתאם לקו ההגנה שנוקט בו הנאשם. (ראה ע"פ 889/96 מזאריב מוחמד נ' מדינת ישראל , פ"ד נא (1) 433, עמ' 444 - 446).

5. מכאן שיש לבחון את הראיות כאן.

כנגד עד התביעה לוסקי הוגש כתב אישום נפרד, במסגרת האירוע בגינו מואשם המבקש, שם יוחסו לו עבירות של סיוע להצתה וקשירת קשר. לוסקי בחקירותיו במשטרה הפליל את המבקש במהלך השיחה שהוקלטה, נשוא הבקשה.

בעדותו של לוסקי, מעל דוכן העדים, נמצאו סתירות לעומת דברים שמסר במשטרה ולכן הוכרז לוסקי כעד עוין בבית המשפט והוטחו בפניו דברים אותם אמר במהלך חקירתו במשטרה ביום 13.11.07 יומיים קודם להקלטת השיחה בתא המעצר, חקירה שהוקלטה ותומללה (מ.ט. 28/07 - ת/3 בתיק העיקרי). במסגרת אותה חקירה הודה לוסקי בדבר מעורבותו באירוע ההצתה וציין כי אינו רוצה להפליל אחרים. כמו כן זיהה עצמו לוסקי בקלטת הנדונה.

כמו כן עומת לוסקי עם דברים שאמר באותה שיחה עם השוטרים בתא המעצר, שם הפליל את המבקש, ולאחר שאישר בעדותו  את תוכן הדברים שנשמעו בקלטת ואף זיהה את קולו בה טען כי אמר את הדברים מאחר ואויים על ידי השוטרים, שהיו עימו בתא המעצר, אותם ראה כעבריינים, וזאת לאחר שנחשד על ידם כמי שבא להקליט אותם ולכן לטענתו, המציא סיפור שהוא והמבקש הלכו לשרוף את הרכב. (ראה עמוד 5 שורות 15 עד 20 לפרוטוקול). 

עוד הוסיף,  באשר לאותה הקלטה כי : " אמרו לי בהתחלה תחזור על סיפור ההצתה ואמרו לי למה אתה משנה דברים. אמרנו אולי הלכנו ככה, אני לא זוכר, לא ידעתי מה להגיד להם, כי לא עשיתי את זה. הם גרמו לי לחזור על הסיפור הזה שוב ושוב".

רואים אנו כי גרסתו של לוסקי המתועדת באותה הקלטה שבוצעה על ידי השוטרים בתא המעצר מתעדת דברים שאמר לוסקי יומיים קודם לכן בפני חוקר (ת/3) ולכן אין הטענות בדבר ביצוע הקלטה מצונזרת או הקלטה המעוררת חשדות בדבר ביום הדברים מאבדת מחשיבותה.

כמו כן, דבריו של לוסקי לפיהם השוטרים גרמו לו לחזור על הסיפור שוב ושוב תואמים את עדויות השוטרים אשר היו בתא המעצר, ובפרט עדותו של השוטר עוזי יוסף, עליו הותקן המכשיר, לפיהן, בשל תקלות חוזרות ונשנות במכשיר חזרו ושאלו הם את לוסקי לגבי אודות האירוע וביקשו ממנו שיחזור ויספר להם את הסיפור פעם נוספת. 

השוטר עוזי יוסף מסביר בעדותו כיצד התמודד עם התקלות במכשיר ההקלטה ולאחר שנכנס לשירותים כדי לבדוק את מכשיר ההקלטה גילה שבית הסוללה, הנסגר במכסה פלסטיק גמיש, נפתח ולאחר שסיפר את ההקלטה חזר לתא וביקש מלוסקי לחזור על הסיפור פעם נוספת. כן הסביר כי התקלה חזרה על עצמה פעם נוספת ושוב דובב את לוסקי לחזור על הסיפור.

6. לנוכח כל האמור לעיל, ובאיזון האינטרסים העומדים על הפרק לא שוכנעתי כי הסרת החיסיון ומסירת מכשיר ההקלטה לב"כ המבקש או למומחה מטעמו, לשם בדיקה, מוצדקות בנסיבות העניין. אין המדובר בראיה שמצוי בה פוטנציאל ראייתי שעשוי לעורר ספק סביר באשמתו של המבקש. העד שמסר גרסה, מסר את הגרסה פעמיים ואף מסביר ומחזק את גרסת המשיבה באשר לתקלות שהיו במכשיר, כאשר הוא מודה בעדותו מעל דוכן העדים כי השוטרים בתא המעצר גרמו לו לחזור על הסיפור שוב ושוב. 

הסרת החיסיון  יהא בה כדי לחשוף שיטות עבודה ודרכי פעולה של המשטרה ולפגוע ביעילות פעילותיה בעתיד ומן הצד האחר גם לא יוכלו לסייע למבקש להגיע למסקנות המבוקשות על ידו ולהוכיח את חוסר אמינותו לכאורה של העד.

7. לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

ניתנה היום י"ט בסיון, תשס"ח (22 ביוני 2008) במעמד הצדדים