החלטה בתיק בש 20706/07

1. מונח בפני ערר על החלטות בית המשפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט גד גדעון) ב-   ב"ש 3392/07, מיום 02.04.07 ו-ב"ש 3385/07 מיום 01.04.07, על פיהן חזר והורה על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים, כשהוא דוחה את חלופות המעצר אשר באו בפניו, כחלופה למעצרו של העורר.

2. כנגד העורר הוגש כתב אישום, ביום 01.04.07, המייחס לו עבירות אלימות חמורות כנגד אשתו: עבירה של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של תקיפת בן זוג לפי סעיפים 379 ו-382(ב) לחוק העונשין. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד לסיום ההליכים. 

3. בדיון מיום 1.4.07, אשר התקיים בפני בית משפט קמא נקבע, לנוכח הסכמת ב"כ העורר, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה, להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו. כן נקבע כי  קיימת עילה למעצרו עד לסיום ההליכים.  הדיון התמקד אפוא בבחינת חלופות מעצר לעורר.  בדיון אשר התקיים בפני בית משפט קמא, ביום 01.04.07, הציע ב"כ העורר חלופות מעצר, האחת בדרך של מעצר בית בביתם של קרובי משפחה בישוב רהט, והשניה - בבית חברו של העורר המתגורר באזור דודאים, המרוחק מהישוב רהט מרחק של כ-20 ק"מ. בית משפט קמא דחה את חלופות המעצר, לאחר שבחן אותן מקרוב ולאחר שנחקרו הערבים, מן הטעם כי קיימת רמת מסוכנות גבוהה מצד העורר, הנלמדת הן מן האלימות הקשה אותה הפגין כלפי אשתו, המתלוננת, והן לנוכח החשש הממשי להימלטות מן הדין, כאשר נמנע העורר מלהתייצב לחקירה ונמלט מביתו לאחר האירוע, עד אשר נתפס.  אל מול מסוכנות גבוהה זו, לא מצא לנכון בית משפט קמא לאשר את חלופות המעצר, בין השאר בשל סמיכות בתי הערבים המוצעים לביתו של העורר, המתגורר אף הוא ברהט, וסבר כי אין בחלופות הנ"ל כדי לנטרל את המסוכנות האמורה.

בדיון נוסף, אשר התקיים בפני בית משפט קמא ביום 02.04.07, הוצגה בפני בית משפט חלופת מעצר אחרת, והיא מעצר בית מלא בביתו של קרוב משפחה המתגורר בישוב נטעים, בסמוך לעיר ראשון לציון. בית משפט קמא חזר ובחן חלופת מעצר זו, בדרך של חקירת הערב והתרשמות ישירה ממנו ודחה חלופת מעצר זו, לאחר ששוכנע כי הערב לא יוכל לפקח על העורר כנדרש, בפרט לנוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן העורר.

4. טען ב"כ העורר בפני, כי שגה בית משפט קמא כאשר דחה על הסף את חלופות המעצר אשר באו בפניו. כן טען כי טעה בית משפט קמא כאשר ייחס לעורר מסוכנות גבוהה. לטענתו, המדובר בעורר שהינו בחור צעיר, הנשוי למתלוננת מזה שנים מספר והנעדר הרשעות קודמות.  ב"כ העורר אף ביקש להמעיט מחומרת המעשים אותם עשה העורר במתלוננת וטען כי מדובר באלימות של מה בכך, אשר אין בה כדי ללמד על אורחות חייו של העורר, כי אם על אירוע חד פעמי, אשר ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר בדרך של החלופות המוצעות.  הדגיש ב"כ העורר, כי החלופה בבית חברו של העורר, באזור דודאים, יש בה כדי להבטיח את המתלוננת, שכן מדובר במקום המרוחק ממקום מגורי המתלוננת, בישוב רהט, מרחק ניכר. מה גם, שכיום זוכה המתלוננת להגנת בני משפחתה, מקום שעזבה את ביתה ועברה להתגורר עם בני משפחתה בשכונה אחרת, מרוחקת ממקום מגוריה, בישוב רהט. 

5. ב"כ המדינה חזרה וטענה כי לא נפלה כל שגגה בהחלטותיו של בית משפט קמא. ב"כ המדינה חזרה והדגישה את המסוכנות של העורר, הנלמדת ממעשי האלימות הקשים במתלוננת, וכן עמדה על הצורך להבטיח את שלומה של המתלוננת, אשר זכאית לחזור ולהתגורר בביתה ולא להידרש להגנת בני משפחתה.

6. על מסוכנותו של העורר ניתן ללמוד מעובדות כתב האישום המיוחסות לו, הזוכות לעיגון ראייתי, לכאורה, בחומר החקירה אשר בא בפני.  התשתית הראייתית מלמדת כי ביום 16.03.07 תקף העורר את אשתו בכך שהכה אותה בחוזקה מספר פעמים בפניה, והמשיך להכות אותה עד אשר נאלצה אמו של העורר להתערב ולהוציא אותו מהבית.  כתוצאה ממעשי האלימות, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בפניה: נפיחות בעין ימין, נפיחות בשפה, נפיחות בלחי שמאל ושטפי דם בפנים, הכל כנלמד מתמונות וממסמכים רפואיים המצויים בחומר החקירה. בנוסף, נלמד מחומר החקירה כי חמישה חודשים קודם לאירוע הנדון, תקף העורר את המתלוננת בכך שאחז בחוזקה בידה ועיקם אותה, ואף שנתיים קודם לכן, תקף את המתלוננת בכך שהכה אותה בפניה ובגופה מספר פעמים. תשתית ראייתית זו מלמדת על היות המתלוננת בבחינת אישה מוכה, אשר לאורך זמן סבלה את נחת זרועו של העורר ומילאה פיה מים. רק עתה, לאחר שחזרה וספגה את נחת זרועו של העורר, אשר גרמו לה לחבלות של ממש, אזרה אומץ ופנתה לעזרת המשטרה. תשתית ראייתית זו מלמדת על מסוכנותו הגבוהה של העורר, כפי שקבע בית משפט קמא.  מסוכנות זו מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה כי מיד לאחר האירוע עזב העורר את ביתו ונמלט מהמשטרה, עד אשר נתפס, והכל כשהוא יודע שהוא דרוש לחקירה.  התנהלותו זו של העורר מלמדת כי אין הוא בוחל אף בשיבוש הליכי משפט ואף מדגישה את הצורך הממשי כי חלופת מעצר, באם תעמוד על הפרק, תוכל להבטיח את מסוכנותו של העורר, וכן תציב בפניו גבולות ממשיים.

7. חזרתי ובחנתי מקרוב את החלופות אשר באו בפני בית משפט קמא ולא מצאתי כי נפלה כל שגגה המחייבת את התערבותו של בית משפט זה. בית משפט קמא שם לנגד עיניו, בצדק רב, מחד גיסא - את מסוכנותו של העורר והצורך להבטיח את שלומה של המתלוננת, ומאידך גיסא - בחן את טיבם של הערבים ויכולתם להציב גבולות ולפקח על העורר.  בנסיבות הענין, כאשר מדובר באלימות קשה בתוך המשפחה, קיימת חשיבות רבה  כי חלופת המעצר אשר תבוא על הפרק, תהיה מרוחקת ממקום מגורי המתלוננת, והכל כדי להבטיח את שלומה וחירותה, כמו גם להבטיח כי לא ישובשו הליכי משפט באופן או דרך כלשהי.  חלופות המעצר בעיר רהט או באתר דודאים הינן קרובות למקום מגורי המתלוננת ולכן לא היה מקום לאשרן. הטענה כי המתלוננת עזבה את בית מגוריה והיא מוגנת כיום על ידי בני משפחתה דינה להדחות על הסף. זכותה של המתלוננת לחזור אל בית מגוריה ולא יעלה על הדעת כי המתלוננת תיהיה "שבויה" בבית הוריה כדי לקדם את חירותו של העורר.

אשר לחלופת המעצר בראשון לציון - צדק בית משפט קמא כאשר דחה חלופה זו, בין השאר לנוכח העובדה כי הערב הסתיר מפני בית המשפט את העובדה כי לחובתו הרשעות קודמות בפלילים. יתר על כן, אין להתעלם מן העובדה כי בית משפט קמא התרשם ישירות מן הערב, התרשמות אשר נמנעת מערכאת ערעור, ובהעדר כל ראיה אחרת באשר לטיבו של אותו ערב - אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

8. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערר. אין בכך כדי למנוע מן העורר מלחזור לבית משפט קמא ולהציע חלופת מעצר אחרת, באם תעמוד על הפרק.

ניתנה היום ט"ז בניסן, תשס"ז (4 באפריל 2007) במעמד הנוכחים. 

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: