החלטה בתיק בש 20490/08

1. בפני הודעת ערר שהגישה המדינה כנגד החלטת כב' השופט ג. אמוראי, מבית משפט השלום בבאר-שבע, מיום 09.03.08, בבקשת מעצר עד תום ההליכים - ב"ש 2537/08. 

2. בכתב אישום שהוגש בבית משפט השלום בבאר-שבע, מואשם המשיב בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, כנגד בת זוגתו, היא המתלוננת. נטען כי המשיב איים שלא כדין לפגוע בגופה של המתלוננת ואף לשים קץ לחייה. עוד נטען, כי ביום 13.02.08 התבצר המשיב בבית במושב ינון, ואיים להתאבד כאשר הוא מחזיק בנשק.

עוד איים המשיב לרצוח המתלוננת ולשים קץ לחייו, אם לא תבטל עיקול שהטילה על משכורתו. הוא גם איים עליה שאם תגיש תלונה כנגדו הוא ירצח אותה כאשר ישתחרר מהכלא. 

3. בישיבה ראשונה שנתקיימה בבית משפט קמא, המשיב למעשה הודה בכך שאיים על בת זוגתו, אך טען כי לא התכוון לממש איומיו. הוא סירב לייצוג של עו"ד וטען לעצמו. בישיבה נוספת שנתקיימה, התרצה כבר המשיב והסכים לייצוג של עו"ד. הוא התחייב לקיים כל תנאי שיטיל עליו בית המשפט.

ב"כ טענה כי המשיב הוא כבן 53 ונהג באורח נורמטיבי כל חייו. הוא מעולם לא נקט באלימות והיה נשוי למתלוננת תשע שנים. היא מודה כי המשיב אדם שתלטן וכוחני, שהיה בשירות השב"ס והמשטרה 30 שנה. אין לו כל רישום פלילי. 

4. לבקשת בית משפט קמא הוגש תסקיר שירות המבחן. מהתסקיר עולות העובדות שלהלן:     המשיב הוא כבן 54, גרוש שלוש פעמים ולו חמישה ילדים, שגילם נע בין 29 - 4 שנים. בעבר עבד המשיב במשטרה ובבית הסוהר ולאחרונה עבד כמאבטח. אשתו השלישית ממנה התגרש היא המתלוננת. למשיב עתה חברה לחיים.

המתלוננת בת 36, עובדת בשירות בתי הסוהר. היא היתה נשואה למשיב תשע שנים. היא מתארת התנהגות המשיב כלפיה ככוחנית ומשפילה. בני הזוג נפרדו לפני שנה לערך, עשו ניסיון לחזור לחיים משותפים ומשזה לא עלה יפה התגרשו לפני מספר חודשים.

לטענת המתלוננת, המשיב החל להטרידה אחר גירושיהם, עד כי חששה לשלומה ובריאותה. פניותיה לאחות המשיב, שמה ירקונה כהן, גם לא הועילו.

התרשמות שירות המבחן היא כי המתלוננת חרדה לחייה.

שירות המבחן סבור כי המשיב אדם שתלטן וכוחני, תכונות המלמדות על רמת סיכון מסוימת. עצם מעצרו גם מגביר את הסיכון להתנהגות פורצת גבולות. 

מסקנת שירות המבחן הינה שקיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פוגענית, והמשיב יתקשה לקיים גבולות שיוצבו בפניו. 

5. לאחר בחינת הנסיבות כולן, החליט בית משפט קמא לאמץ הצעת ב"כ המשיב, לפיה יהיה המשיב במעצר בית בבית אחותו - ירקונה כהן, ובעלה - שלמה כהן, במשק מס. 270 במושב ינון. המשיב יהיה תחת פיקוח צמוד של גיסו, שלמה, 24 שעות ביממה. שלמה הוא רב סרן בצה"ל ולדבריו, המשיב יכול להיות צמוד אליו הן בביתו הן בשעות עבודתו. המתלוננת מתגוררת בבאר-שבע ומושב ינון במרחק במרחק 60 ק"מ. 

נקבע כי המשיב יהיה צמוד לשלמה בימים א' - ה', בין השעות 06:30 - 17:30, במהלך עבודתו במחנה בר-לב בצומת מלאכי.  היה ויתבקש שלמה להגיע לקריה בתל-אביב, במסגרת עבודתו, גם אז יתלווה אליו המשיב. בשום מקרה המשיב לא ידרים מעבר לקו המחבר בין צומת אבא הלל סילבר לצומת קסטינה.

שלמה התחייב שלא להחזיק בנשק בביתו ושלא לשאת נשק כל עוד יפקח על המשיב. 

בית המשפט הורה על הפקדת ערבויות שונות, אסר על המשיב לקיים קשר כלשהו עם המתלוננת ואף אסר על המשיב לשאת נשק.

גם במהלך הדיון בערר התחייב שלמה להיות צמוד למשיב ולדבריו, אין בהוראות הצבא כדי למנוע ממנו לצרף אליו את המשיב בכל מקום בו יימצא.

6. תיק החקירה הוצג בפני וממנו עולה כי המשיב, בהודעתו, אישר כמעט כל פרטי הודעתה של המתלוננת. 

הוא אישר כל האיומים שהשמיע כלפיה ואף אישר כי איים להתאבד וכל זאת במטרה לגרום לגרושתו לבטל עיקול שהטילה על משכורתו. לדבריו, הוא היה נואש בשל חובותיו הכספיים, אך לא היתה לו כל כוונה לממש איומיו. בפועל הוא הגיע, לבסוף, להסדר מוסכם עם המתלוננת בדבר פירעון חובותיו בעתיד. המתלוננת מאשרת זאת בהודעתה. 

7. לעוררת טענות כנגד חלופת המעצר עליה הורה בית המשפט. לדבריה מנוע הערב שלמה להכניס המשיב למתקני צה"ל, הואיל וקיימות הנחיות לפיהן אין להפוך מתקני צה"ל למתקני כליאה. עוד נאמר כי שירות המבחן סבור שקיימת מסוכנות מהתנהגות המשיב ואין בחלופת מעצר לאיין מסוכנות זאת. אין לסטות מהמלצת שירות המבחן אלא מתקיימים נימוקים מיוחדים. ב"כ המשיב טוענת, לעומת זאת, שאין באיומים בלבד כדי להקים עילת מעצר סטטוטורית, ולמנוע דיון בחלופת מעצר. בית המשפט רשאי לסטות מהמלצות שירות המבחן.