החלטה בתיק בש 20377/05

1. נגד העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע (להלן: בית המשפט), אשר בו יחסה לו המשיבה עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. נטען בכתב האישום שביום 03/02/05 החזיק העורר שלא כדין בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 7740 גרם, מחולק ל 9 מנות שלא לצריכתו העצמית. עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בית המשפט נעתר לבקשה והורה על מעצרו של העורר לאחר שקבע כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום- ומכאן הערר בענייננו.

2. עיקר טענת העורר הינו כי הראיות שבידי המשיבה אינם מגיעים לכדי ראיות לכאורה ובכל אופן אינן מקיימות אחר התנאי שנקבע בבש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל' פ"ד נ(2) 133, 147 בדבר מהותן של ראיות העשויות להוביל להרשעה- שהן, כאמור (שם) "ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט- תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל- יוביל לראיות אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר.... בשלב המעצר עד תום ההליכים אין השופט קובע ממצאים בטוחים. כל שבידו אינו אלא להעריך סיכויים סבירים.."

3. הסם שהחזקתו מיוחסת לעורר נמצא ביום 03/02/05 בסמוך לשעה 05:30 בבית בו מתגורר העורר. הסם היה בתוך שק שהונח בחדר בטחון שבאותו בית. את הסם מצאו שוטרים שהגיעו לבית לערון חיפוש. העורר שהתלווה לשוטרים במהלך החיפוש, כאשר נמצא הסם, פרץ בצעקות קילל את השוטרים, וטען כי הם אלה שהטמינו לו את הסם במרתף. על גרסה זו, שהסם הוטמן בחדר הבטחון על ידי השוטרים חזר העורר באמרתו במשטרה.

4. בית המשפט כאשר דן בשאלה האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום ציין: "הראיות לכאורה שקיימות בתיק הינו המצאותו של הסם בחדר הבטחון של הבית, שבו מתגורר המשיב ואין מחלוקת כי נתפס חומר שנבדק, ונמצא כי מדובר בסם"

5. לטענת העורר, שהועלתה לראשונה על ידי בא כוחו בבית המשפט, לא היתה מניעה שהסם יוטמן בחדר הבטחון על ידי אחר. בחדר הבטחון, כעולה מתמונות שצולמו, מצוי חלון שפתחו גדול מספיק כדי שאדם יוכל להיכנס מבעדו.

השוטר נבו בן ממן תאר את מהלך החיפוש והמראה הפנימי של הבית, בו נתפס הסם, כולל חדר הבטחון. לשאלה אם היה חלון בחדר הביטחון ענה "למיטב ידיעתי לא היה חלון וגם אם כן הוא היה סגור כוון שבתוך חדר הבטחון היה חושך מוחלט ונעזרתי בפנס אישי כדי לבצע שם את החיפוש." מדבריו של בן ממן עולה כי לא נבדק אם החלון היה נעול אם לאו- עצם העובדה שהחלון היה סגור עדיין אינה מלמדת על כך שהיה נעול.

6. באי כוח הצדדים הגישו פסיקה באשר לשאלה מה מהותה של "החזקה" הנזכרת בסעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג- 1973. כדיי לקיים את יסוד "החזקה" שבסעיף 7 לפקודת הסמים "על התביעה להוכיח, כי התקיימו שני הרכיבים של העבירה: המעשה הפלילי שהוא ההחקזה בסם. המחשבה הפלילית, שהיא הידיעה על החזקת הסם... מכלול הממצאים יכול להקים חזקה שבעובדה לפיה מי שהחזיק בסם גם ידע שהוא מחזיק בסם. משקמה חזקה שבעובדה רשאי הנאשם, כמובן, לסתור אותה" (בש"פ 8383/04 בש"פ 8429/04 פואז אבו זקיקה ואח' נגד מדינת ישראל). הלכה זו נזכרה בפסיקה שהמציאו באי כוח הצדדים.

7. לטענת המשיבה, טענת העורר כי הסם הוטמן בביתו על ידי שוטרים מחזקת את "החזקה שבעובדה" לפיה משנמצא הסם בביתו של העורר הסם היה בחזקתו. בא כוח המשיבה הסתמך על האמור בע"פ 7362/01 אוסאמה סעד נגד מדינת ישראל פד"י נז (2) 244-245 "משנוצרה חזקה שבעובדה רשאי הנאשם, כמובן, לסתור אותה; אולם מתן הסברים שאינם אמינים עלול דווקא לחזק את משקל הראיות היוצרות את החזקה שבעובדה". גם אם טענת העורר היתה לכשהתגלה הסם כי השוטרים הטמינוהו בביתו- טענה שמקובל עלי שאינה הגיונית עדיין אין לומר כי המדובר ב "הסברים שאינם אמינים". היות הגרסה בלתי הגיונית איננה הופכת אותה לבלתי אמינה או לסיפור בדים.

8. בהעדר כל ראיה בחומר הראיות אשר ממנו ניתן ללמוד על ידיעתו של העורר כי החזיק בסם, הרי שעוצמתן של הראיות שבידי המשיבה, אינה מגעת לכדי ראיות "המבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר". בנסיבות שכאלה דין הערר להתקבל והדיון מוחזר לבית משפט השלום שיקבע את החלופה למעצר אשר ימצא אותה הולמת בנסיבות. 

ניתנה היום כ"ז ב אדר ב, תשס"ה (7 באפריל 2005) במעמד הצדדים.

020377/05בש 055 חנה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: