החלטה בתיק בש 20146/05

1. בבקשה הנדונה מתבקש ביה"מ להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

2. בכתב האישום 2 אישומים, שמתייחסים לעבירות שביצע המשיב יליד 6.1.69 בתאריך 27.1.05:

באישום הראשון מייחסים למשיב עבירות של שוד, הונאה בכרטיס חיוב, התחזות כאדם אחר וגניבה לפי סעיפים  402 (ב), 441, 384 לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: החוק) וסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו 1986. נטען, כי סמוך לשעה 16:15 המשיב התחזה בפני איליה קיקשוילי ילד גרוזיה שנת 1935 (להלן: "המתלונן 1"), כשוטר בכוונה להונות אותו, הוא גנב מהמתלונן ארנק שהכיל כסף (בסכום 2000 ש"ח), כרטיס אשראי והקוד הסודי, כשהוא משתמש באלימות נגד המתלונן וחוטף את הארנק מידו. המשיב סמוך לאחר מכן השתמש בכרטיס האשראי של המתלונן ומשך פעמיים סכום של 500 ש"ח.

באישום השני מייחסים למשיב עבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סע' 402 (ב) לחוק. נטען, כי המשיב סמוך  לשעה 21:30 נכנס לדירת יהודה סופר יליד 1943 (להלן: "המתלונן 2") ומשך אותו בחולצתו. המשיב פתח את דלת חדרו של עזרא בנו של המתלונן 2 (להלן "המתלנן 3") וגנב ממנו סכין פרפר, משקפת ותיק שחור - שהכיל תמונות, ספרים, דרכון דולרים. כשניסה המתלונן לעמוד בדרכו, דחף המשיב את המתלונן לאחור, המתלונן נפל על הגב וקיבל מכה חזקה בראש.

3. בדיון שנתקיים ביום 6.2.05 טוענת הסניגורית, כי לגבי האישום הראשון לא קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, המשיב כופר בעבירות המיוחסות לו באישום זה.

לגבי האישום השני הודתה הסניגורית, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב בעבירות המיוחסות לו באישום זה, אולם היא חולקת על העובדה, כי מדובר בשוד בנסיבות מחמירות. הסניגורית מבקשת להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר.

4. מעיון בתיק החקירה לגבי האישום הראשון עולים הממצאים הבאים:

4.1   המתלונן מסר 2 הודעות - הודעה ראשונה נגבתה בתאריך 27.1.05, והשניה בתאריך 31.1.05. המתלונן מסר הודעות מפורטות. דבריו חד משמעיים לענין נסיבות העבירה והוא נותן הגדרה מדוייקת לענין המועדים. עדותו תואמת לחלוטין תיאור הדברים בכתב האישום.

המתלונן מוסר תיאור של המשיב: בדואי, גובה 1.75, מבנה גוף בריא, מבלי סימן זיהוי בפנים. המתלונן מציין, כי הוא לא בטוח במאה אחוז שיוכל לזהות את האדם ששדד אותו, אולם ברמת ודאות של תשעים אחוז כן.

4.2   בתאריך 27.1.05 המשיב נחקר בענין הנדון. הוא כופר בעבירות המיוחסות לו מכל וכל. הוא טוען, כי כרטיס האשראי ומספר הקוד הסודי לא שלו ולא נתפסו בכיסו, ומבקש מהשוטר החוקר כי "אל תדחפו לי דברים".

המשיב מפרט אליבי לפיו מהצהריים עד 19:00 בערב הוא היה ב"שווארמה אצל מקס". בכיס מכנס ימין נתפסה תעודת עובד קבוע בצה"ל (מסומנת א - 197).

המשיב טוען כי תעודה זו שייכת לאביו. המשיב נשאל מדוע הוא מחזיק את התעודה הזו בכיס. הוא משיב כי: "אם את של אבא שלי אני לא יחזיק אז את של מי אני יחזיק, את שלך?".

4.3   בתאריך 31.1.05 מסר הודעה פאול נטע- הבעלים של המקום "מקס שווארמה". הוא מאשר, כי ה משיב שהה במקום בתאריך נשוא האישום בשעות הערב, אולם הוא לא היה יכול לתחום את השעה. מכאן שטענת האליבי שמסר המשיב לא הופרכה אולם גם לא אוששה.

4.4   על גופו של המשיב נערך חיפוש במשטרה ונתפסו פריטים - ביניהם: כסף מזומן 150 ש"ח, כרטיס מגנטי ישראכרט השייך לבנק יהב שעליו רשומים הפרטים - איליה קיקשוילי מספר  49233106 תוקף 03.06, דף ובו פירוט של הקוד הסודי שמספרו הסודי 4361, 2 $, משקפת שחורה וסכין (ראה דו"ח תפיסה שנערך ביום 27.1.05).

4.5   בתאריך 31.1.05 התקיים מסדר זיהוי חי ובו המתלונן 1 לא זיהה את החשוד.

4.6   בתאריך 27.1.05 התקיים מסדר זיהוי תמונות בו המתלונן 1 לא זיהה את החשוד.

4.7   המשיב מודה, כי הוא שתה 4-5 בירות (בתאריך נשוא האישום). המשיב נחקר על תדירות אופן שתייתו: "פעם בשבוע יכול להיות כל השבוע ויכול להיות שלוש פעמים בשבוע" (ראה דו"ח חקירה 27.1.05, ראה גם דו"ח תפיסה מיום 27.1.05, וגם הודעת פאול נטע מיום 31.1.05).

5. מעיון בתיק החקירה לגבי האישום השני עולים הממצאים הבאים:

5.1   המשיב נחקר פעמיים בענין האישום השני.