החלטה בתיק בש 20111/05

1.         המדינה עותרת להורות על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. כתב האישום מתאר את המקרה הבא. המתלוננת, אשה כבת שישים, נכנסה לבנק בבאר שבע באמצע חודש ינואר 2005, בסמוך לשעה 10:30. היא משכה כסף מזומן בסך של 9,400 ש"ח, והכניסה אותו לשקית ניילון. המשיב, שעמד בכניסה לבנק, הבחין במתלוננת. היא הלכה הביתה כאשר השקית בתוך המעיל שלה. המשיב עקב אחריה. בהגיע המתלוננת למקום מגוריה נכנסה לחדר המדרגות והוציאה מתוך השקית את מפתחות דירתה. המשיב הגיח מאחוריה, תפס את היד שלה, סובב ועיקם אותה. היא איבדה את שיווי משקלה ונפלה על הקיר. היא תפסה בשקית וצעקה. המשיב המשיך לעקם את ידה, ומשך את השקית עד שנקרעה. הוא ברח מהמקום. כספה ומסמכיה של המתלוננת נתפסו והוחזרו אליה לאחר מכן. במהלך האירוע היתה בחזקת המשיב סכין, ואין ביכלתו להוכיח כי החזיק בסכין למטרה כשרה. בגין מעשים אלה הואשם המשיב בנסיבות של שוד בנסיבות מחמירות ובהחזקת סכין.

במהלך החקירה הודה המשיב במעשה וגם בפני לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה.

2.         המעשה חמור. העבירה בוצעה בתכנון ובמטרה לנצל את חולשתה של המתלוננת. עילת המעצר ברורה. הסניגור הסביר שזוהי ההסתבכות הראשונה של מרשו בפלילים. לחץ כספי של חובות, כך נטען, הביאו לעבור את העבירה. 

            הראיות הלכאוריות בעלות עוצמה גבוהה. תפקידו של בית משפט זה אינו לגזור את עונשו של המשיב. המחוקק מחייב את בית המשפט לתור אחר אלטרנטיבה. החלופה שהוצאה הינה שהמשיב ישהה במעצר בית אצל אימו ובן-זוגה. יצויין שטרם המקרה התגורר המשיב אצל סבתו. הערבים המוצעים העידו בפני. התרשמתי לחיוב מאימו של המשיב. נראה לי שברצונה וביכולתה למלא את תפקיד הפיקוח באחריות. מצטרף אני להתרשמות קצין מבחן לפיה ראיית האם מציאותית. לדעת קצין מבחן האם מסוגלת להציב בפני המשיב גבולות התנהגות ברורים. שותף אני להערכה זו. היא שידרה סמכותיות ונחישות. בן-זוגה של האם אף הוא העיד בפני. העניין נדחה לדיון נוסף לשם קבלת תסקיר משלים, הואיל וקצין מבחן לא התייחס אליו בתסקיר. ליתר דיוק קצין מבחן ציין את שמו אך לא פגש אותו. התסקיר המשלים מביע את העמדה שבן הזוג ראוי לשמש בתפקיד של מפקח. הוא אדם נורמטיבי. התרשמתי שהוא ימלא את התפקיד כנדרש ויבצע את אשר יוטל עליו.

            הדבר לא יחשב כתגלית אם יצויין שהערכת התאמת ערב לתפקיד של מפקח רחוקה מלהיות מדע מדוייק. גיבוש עמדה באשר להתאמת החלופה דורשת הערכה נוספת - מידת המסוכנות של נאשם. לעתים אפילו שערב סמכותי וראוי כשלעצמו, לא ניתן לקבלו בשל החשש שהנאשם יפר את תנאי השחרור בכל מקרה. בענייננו, המשיב בן העשרים וחמש הינו ללא עבר פלילי. הוא הודה במשטרה ואף התנצל בפני המתלוננת. קצין המבחן תיאר את קשייו של המשיב להסתגל למעצר. סבורני שעל אף חומרת העבירה, על טיבה, הציע הסניגור חלופה שתשיג את מטרת המעצר באופן שפוגע פחות בחירותו של המשיב. משכך יש לקבל את החלופה. מהצד האחר חוששני שלו יוטלו תנאי שחרור פחות מגבילים ממעצר בית עלול הדבר לפגוע ביעילות החלופה. חשוב לקבוע למשיב גבולות ברורים וקפדניים.

3.         החלטתי להורות על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א.         שהייה 24 שעות ביממה בבית אמו, גב' מרינה סיידל, ת"ז xxxxx מרחוב xxxx באר-שבע (מעצר בית מלא).

ב.         ערבות עצמית וצד ג' בסך 200,000 ש"ח.

ד.         גב' מרינה סיידל ומר ויקטור לייקח, ת"ז xxxxx, ישמשו שניהם כערבים צד ג'.

ה.         כל ערב יחתום על ערבות צד ג' בסך 200,000 ש"ח. 

על מי מהערבים צד ג' להיות נוכח בבית המתואר בסעיף א', 24 שעות ביממה. להסרת כל ספק יצויין כי על גב' סיידל להיות נוכחת בביתה, אלא אם כן נמצא שם מר לייקח.

על שני הערבים לאפשר למשטרה להכנס לבית בכל עת, לבדיקת נוכחותו של המשיב.

היה ויגלה ערב שהמשיב הפר אחד מתנאי השחרור עליו להודיע על כך מיד למשטרה.

ו.          המשיב יתייצב בתחנת המשטרה ובבית המשפט כנדרש. במקרה זה ילווה אותו אחד מהערבים. כן ידאג הערב כי המשיב יגיע ישירות אל היעד, וכן יחזור ממנו ישירות למקום בו נמצא מעצר הבית.

ז.          תעוכב יציאת המשיב מהארץ עד לסיום משפט זה ועליו להפקיד דרכון אם יש בידו.

ח.         המשיב לא יצור קשר, בכל דרך שהיא, עם מי מעדי התביעה.

ט.         אם המשיב יפר אחד מתנאי השחרור, ניתן יהיה לעצרו ובמצב זה יש להביאו בפני או בפני שופט אחר של בית משפט זה, תוך המועד הקבוע בחוק.

ניתנה היום ט"ו באדר א, תשס"ה (24 בפברואר 2005) במעמד הצדדים.