החלטה בתיק בש 20064/05

1.         בפני ערר על החלטת בית משפט השלום באשדוד, כב' השופטת ר.לביא, מיום 4.1.05, ב-ב.ש. 2352/04 בה הורתה על מעצרו של  העורר עד לסיום ההליכים נגדו.

נגד העורר יחד עם אושרית בוחבוט, הוגש כתב אישום, המייחס להם החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג - 1973.

על פי כתב האישום, הנאשמים יחד עם אחר החזיקו בדירה בה התגוררו, בסלון, מאחורי הספה שקית ובה סם מסוג קנאבוס מחולק ל-7 חבילות. האחת, במשקל 28.59 גרם, השניה עטיפת נייר ובה תערובת קנאבוס במשקל נטו של 0.81 גרם ו-5 שקיות פלסטיק נצמד ובהן קנאבוס וטבק במשקל נטו כולל של 354.59 גרם. במחסן הצמוד למטבח, בתוך סל כביסה, החזיקו בסוליית סם מסוג חשיש במשקל נטו של 93.86 גרם. בכניסה לדירה על המדרגות החזיקו בשקית ב-26 טבליות של סם מסוג MDMA. בחדר אחר בדירה על הריצפה בתוך שק גדול החזיקו קנאבוס במשקל נטו של 942.23 גרם. במטבח הדירה בתוך סלסלה החזיקו בסם מסוג חשיש במשקל נטו של 99.03 גרם.

העורר הודה שהסמים שנתפסו  בדירה הם שלו וטען לשימוש עצמי. עוד טען כי הנאשמת האחרת לא היתה מודעת לכך. מעיד גם שהאדם הנוסף שהיה בדירה כלל לא ידע על הסמים.

הערר מופנה בשני מישורים, האחד, שטעה בית משפט קמא משלא נעתר לבקשת העורר לשחררו לחלופת מעצר בבית האם ומשלא בחן חלופת מעצר זו כלל. לחילופין, משלא נעתר לבקשת העורר לשחררו לגמילה לקהילה סגורה, משהביע נכונות ומוטיבציה לשנות את אורח חייב ולעבור גמילה בקהילה סגורה. עוד טען ב"כ העורר לאפליה לאחר ששני נאשמים אחרים בפרשה שוחררו לחלופת מעצר.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת שמקומו של הליך גמילה הינו במסגרת התיק העיקרי ולא בשלב המעצר. הליך גמילה בשלב זה הינו היוצא מן הכלל שאין העורר נמנה עליו, לאור עברו הפלילי העשיר.

2.         מתסקיר שירות המבחן עולה כי העורר הינו בן 24 שנה, גרוש ללא ילדים. מגיל צעיר התחבר לחברה שולית, אימץ דפוסי התנהגות עבריינים והתמכר לסמים. על רקע זה גם ריצה שני עונשי מאסר בעבר ושוחרר מבית הסוהר לאחרונה לפני 8 חודשים.

העורר הופנה לראשונה לשירות המבחן בשנת 2001, בגין עבירת החזקת סם לצריכה עצמית. עקב חוסר רצונו אז להשתלב בתוכנית טיפולית נמנע שירות המבחן מהמלצה.

בפגישה הפעם גילה העורר מוטיבציה לשינוי אורח חייו ולעבור הליך גמילה. אמר שלאחרונה השתמש בסמים מסוג קוקאין ואקסטזי אך במהלך מעצרו הפסיק.

להערכת שירות המבחן, לאור אופי העבירות וחומרתן ולאור התמכרותו של העורר לסמים ודפוסי ההתנהגות העבריינית שהפנים במשך שנים, קיימת מסוכנות להמשך התנהגות פוגעת. משהביע בפני שירות המבחן רצון לעבור הליך גמילה הומלץ על דחיית הדיון בחודשיים במהלכם יעבור תהליך קבלה לקהילה טיפולית, ישירות ממעצרו.

מלין ב"כ העורר שהאם כחלופת מעצר כלל לא נבחנה על ידי בית משפט קמא. אכן נכון הדבר, אך לאור האמור האמור בתסקיר לגבי האם, אין היא יכולה לשמש כחלופת מעצר לעורר ואין טעם להרבות במילים בענין זה, משהתסקיר מדבר בעד עצמו.

3.         בית המשפט העליון קבע לא אחת כי בעבירות של סחר בסמים או באחזקת סם שלא לצריכה עצמית מקומם של העוסקים בכך מאחורי סורג ובריח וזאת כדי לנתץ את שרשרת הפצת הסם. עוד נקבע לא אחת שככלל שלב הגמילה אינו בעת המעצר אלא בשלב התיק העיקרי, אלא אם מדובר בנסיבות יוצאות דופן בהם הנאשם החל בהליכי גמילה טרם מעצרו ויש במעצרו כדי לקטוע את הליך הגמילה או נסיבות מיוחדות אחרות. לא כך בעניננו. אין לנו נסיבות יוצאות דופן.

מדובר בעורר צעיר יחסית, אשר לו עבר פלילי עשיר, שתחילתו עוד כשהיה בן 14 שנה. עברו של העורר כולל 24 עבירות רכוש, 3 עבירות איומים, 3 עבירות אלימות, עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית, עבירה אחת של העלבת עובד ציבור ו-3 עבירות של סמים.

העורר ריצה בעבר שלושה מאסרים, של 6 חודשים, 10 חודשים ו-4 חודשים ולא היה בכך כדי להרתיעו, גם לא במאסר על תנאי של שישה חודשים, התלוי ועומד נגדו והינו בר הפעלה. גם העובדה שרק לפני 8 חודשים שוחרר ממאסרו, לא היה בה כדי להרתיעו. העורר מבקש לאפשר לו הליך של גמילה, מדובר בנסיון, אלא שכאשר נסיונות אלה כושלים, הנפגע מכך הוא כלל הציבור הנורמטיבי שכן תוך כדי הנסיון להשיג סמים מבוצעות עבירות נוספות.

לאור מסוכנותו של העורר שלא הופרכה, אין זה השלב של נסיונות גמילה. נסיון גמילה אינה מילת קסם, כשמדובר בנאשם עם עבר פלילי כה עשיר כמו העורר שבפני וכאשר רצון זה בא על רקע חרב המעצר המונחת על צווארו. אם אכן כן ואמיתי רצונו של העורר להגמל, יעשה כן במסגרת התיק העיקרי שניהולו אינו מסובך ואינו מורכב.

עוד טוען ב"כ העורר לאפליה משהנאשמת האחרת בתיק ונאשם נוסף שנגדו הוגש כתב אישום נפרד, שוחררו. הנאשמת היא אם לארבעה ילדים, עברה הפלילי אינו מכביד כלל. הנאשם האחר, ששוחרר הינו בן 19.5 ללא עבר פלילי ולכן מצא בית משפט קמא לשחררו לחלופת מעצר. עוד ציין בית משפט קמא, שככל הנראה חלקו של העורר הוא מרכזי ביותר, להבדיל מהאחרים.

מכל האמור לעיל, אני דוחה הערר.

ניתנה היום י"ד בשבט, תשס"ה (24 בינואר 2005) במעמד העורר וב"כ עו"ד פרץ שרון ממשרד עו"ד לחן וב"כ המשיבה עו"ד פיינר.