החלטה בתיק בש 20022/06

1. בבקשה שבפני מתבקש ביה"מ להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. בכתב האישום מואשם המשיב בביצוע שורה של עבירות חמורות: סחיטה באיומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, חבלה בכוונה מחמירה והיזק במזיד.

נטען, כי ביום 1.1.06 ביקר המשיב בבית המתלונן אלכסיי סטירז'נקו, שם שהה אדם נוסף בשם אולג. השלושה שתו לשכרה ומשהתעורר המשיב למחרת בבוקר, מצא שנעלמו שעון וטבעת שלו. המשיב ייחס למתלונן מעשה גניבה, תקף אותו ואיים עליו עם חרב שהיתה במקום. מספר שעות לאחר מכן פגש המשיב במתלונן פעם נוספת במרכז שכונה ט' באשדוד שם תקף אותו פעם נוספת תוך שהוא מאיים עליו להשיב הרכוש שנעלם עד הערב. בסמוך לשעה 20:00 שב המשיב לבית המתלונן, פרץ את הדלת בבעיטה ואיים על המתלונן עם סכין שמצא שם במטבח. המשיב המשיך ודקר את המתלונן בראשו עם הסכין, ומשביקש המתלונן להגן על עצמו עם ידו נפגע גם אגודל ידו.

המתלונן פונה לביה"ח בריזלי שם נתפר חתך באורך 10 ס"מ בראשו.

2. ב"כ המשיב מסכימה, כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב ואף מתקיימת עילת מעצר בשל טיבן של העבירות.

עדיין טוענת הסניגור שכל המעורבים בפרשה היו שתויים וע"כ מתעורר ספק באשר להשתלשלות הדברים.

3. מתיק החקירה שהובא בפני עולים עיקרי הדברים שלהלן:

3.1   המתלונן מסר עדות מפורטת התואמת את הנטען בכתב האישום.

חברתו אירנה מאשרת את אשר ארע בשעות הערב, אז נדקר המתלונן, בהודעתה מיום 1.1.06. דבריה מבולבלים והיא מאשרת שגם היא שתתה לשכרה. היא חוזרת ומאשרת עיקרי הפרטים בהודעה נוספת למחרת היום.

3.2   המשיב בהודעתו מיום 2.1.06 מנסה להתכחש לעבירות המיוחסות לו ומכחיש דקירת המתלונן. עם זאת, בעימות בין השניים חוזר בו המשיב וטוען:

"זה היה בגלל השתייה. רציתי רק להפחיד אותו עם הצד הכהה של הסכין, אבל זה מה שקרה. אבל בטעות נתתי לו עם הצד החד ורציתי רק להפחידו".

משנשאל מדוע התכחש למעשהו קודם לכן הוא משיב:

"לא אמרתי הנ"ל... לא אמרתי מה שאני יעשה. אני מצטער שכך זה יצא".

4. לבקשת המשיב הוגש תסקיר מעצר. צויין, כי המשיב כבן 43, יליד רוסיה נשוי ואב לשלושה ילדים. הוא עלה ארצה בשנת 2002. במקצועו הוא מאמן קראטה, אך בארץ לא מצא עבודה בתחום מקצועו, ונקלע למשבר רגשי וכלכלי. הוא מצא ניחומים בטיפה המרה.

במאי 2004 הופנה המשיב לשירות המבחן אחר שנתפס נוהג בשיכרות. הוא התכחש להתמכרותו לאלכוהול. שלושה חודשים לאחר מכן שוב הופנה לשירות המבחן בשל איומים כלפי אישתו. היא אישרה שהוא מרבה לשתות ונוהג בתוקפנות. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית.

המשיב שוחרר ממאסר בחודש יוני 2005. הוא החל לעבוד אך שב להתמכר לאלכוהול. הפעם הוא הביע נכונות לעבור הליך גמילה במוסד סגור.

שירות המבחן סבור שקיימת רמת מסוכנות גבוהה, היה וישוחרר המשיב מבית מעצר ללא מענה טיפולי.

שירות המבחן מותיר לשיקול דעת ביהמ"ש שאלת הפניית המשיב לטיפול גמילה במעון סגור בחיפה, לשם יופנה במישרין מהמעצר בליווי אישתו. לאחר מכן ימשיך הטיפול בקהילה טיפולית.

קודם קבלת המשיב במעון הנ"ל, עליו לעבור בדיקות רפואיות וראיון כתנאי לקבלתו.

5. ב"כ המשיב מבקשת לאמץ המלצתו המסוייגת של שירות המבחן ואילו המבקשת עומדת על הבקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.