החלטה בתיק בש 195/08

המבקשת כפרה בעובדות כתב האישום ונקבע מועד לשמיעת הוכחות.

ב- 6.01.08 הגישה ב"כ המבקשת, עו"ד וייצמן, (להלן: " הסנגורית") בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: " חסד"פ"). הסנגורית מבקשת להתיר לה לעיין בגיליון הרשעותיה הקודמות של המתלוננת ובחומר חקירה שנאסף בשני תיקים תלויים ועומדים נגד המתלוננת. בשני תיקים אלו התלוננה המבקשת על עבירות אלימות ורכוש, שהמתלוננת ביצעה כלפיה. לטענת הסנגורית חומר החקירה בשני התיקים רלוונטי מאוד להגנת המבקשת ולבחינת מהימנותה של המתלוננת משכך הוא בר גילוי. מה עוד שהחקירות הסתיימו. לתמיכה בטיעוניה הפנתה להלכות שיצאו מלפני בית המשפט העליון.

לגישת התובעת, עו"ד דקלה נעים, החומר המבוקש לא רלוונטי להגנת המבקשת מפני האישומים שבתיק זה. היא הוסיפה שהמבקשת והמתלוננת הגישו זו נגד זו סדרת תלונות, כל אחת מהן בגין אירוע נקודתי, שחייב בחינה פרטנית. היא הגישה לעיון לעיון ביהמ"ש את תיקי החקירה, והוסיפה שהיא משאירה את ההחלטה לשיקול דעתו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר המבוקש, שמעתי הטיעונים וערכתי האיזונים הצריכים הגעתי למסקנות כדלקמן:

1. על מהותה של זכות העיון ומעמדה בהליך הפלילי - נאמר ונכתב הרבה. בית משפט העליון קבע לא אחת, שלזכות העיון מעמד רם משום שפגיעה בה לא מאפשרת לנאשם הליך הוגן. הליך הוגן הוא בגדר זכות-יסוד חוקתית שנגזרת מזכותו לחירות ולכבוד, כפי שפסקה השופטת ד' דורנר במ"ח 3032/99 ברנס נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 354, 375:

" חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו... הקנה מעמד של זכות יסוד חוקתית לזכותו של אדם להליך פלילי הוגן, בעיקר מכוח סעיף 5 לחוק היסוד הקובע זכות לחירות, ומכוח סעיפים 2 ו-4 הקובעים זכות לכבוד האדם".

2.       משכך למונח "חומר חקירה", שלא הוגדר בחקיקה, ניתן פירוש מרחיב בפסיקה. כיום - כל חומר רלוונטי וספק רלוונטי, שבפריפריה של האישום הפלילי, מהווה חומר חקירה. ראו בהקשר זה בג"ץ 9264/04, מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, שגם הסנגורית מצאה להפנות אליו ואשר ציטט את הדברים מתוך פרשת סיקסיק ע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מ"י, פ"ד מו(5) 8 והאסמכתאות הנוספות שם).

3.       גיליון הרשעות קודמות של עד - בהקשר לחשיפת גיליון הרשעותיו הקודמות של עד במשפט פלילי נפסק בבש"פ 4481/00, יחזקאלי נ' מדינת ישראל פ"ד נד(5), 245, שגם הוא חב גילוי בכפוף למבחן הרלוונטיות. על הלכה זו חזר בית המשפט העליון בבש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל. כבוד השופטת ד' ברלינר, שמלפניה יצאה ההחלטה בתיק זה הדגישה, שגיליון הרשעותיו הקודמות של עד לא ייחשף כדבר שבשגרה, ולעולם יש לבחון קודם לחשיפה את שאלת הרלוונטיות בין הרשעותיו הקודמות של אותו עד להגנת הנאשם.

4. תיקי חקירה תלויים ועומדים - ככלל חומר שבתיקי חקירה תלויים ועומדים איננו בגדר חומר חקירה, להוציא חריגים כפי שנפסק לפני שנות דור בבג"צ 233/85, אל הוזייל ואח' נ' משטרת ישראל ואח', פ"ד לט(4), 124,עמ' 131-132, מפי כב' השופט בך:

" תיק חקירה נגד עד, שלא הסתיים בהגשת אישום ובהרשעה, איננו מהווה ככלל חלק מ"חומר החקירה" שעל התובע להעמידו לרשות הסנגוריה על פי דרישת החוק. אולם אם נוכח התובע, כי תיק חקירה מסוג זה, בשל תכנו ומהותו או בשל נסיבות מיוחדות הקשורות בו, בכל זאת עשוי להיות בעל משמעות של ממש לשם קביעת מהימנותו של העד או לשם מתן הכרעה צודקת בנושא אחר המתעורר במשפט, כי אז מחובתו של התובע לפעול למען הביא את המידע הדרוש לידיעת הסנגוריה. החלטה כזו מסורה מטבע הדברים לשיקול דעת נציגי התביעה, בכפוף כמובן לסמכותו של בית המשפט המוסמך להעביר החלטה זו תחת שבט ביקורתו".

מן הכלל אל הפרט:

1. הרשעות קודמות - התובעת לא הגיבה לבקשת הסנגורית באשר לגיליון הרשעותיה הקודמות של המתלוננת. עיון בגיליון מעלה שהמתלוננת הועמדה לדין יותר מפעם, גם בהיותה קטינה, אך מעולם לא הורשעה. לא התרשמתי שהרישומים רלוונטיים להגנת הנאשמת ובמקרה זה ראוי ליתן משקל בכורה לזכותה לפרטיות.
2. תיקים תלויים ועומדים - כפי שטענה הסנגורית נגד המתלוננת שני תיקי חקירה. באחד - פ.א 81400/04  (להלן: " תיק התקיפות") מצויה טיוטת כתב אישום מגובשת שעניינה תקיפות שלכאורה המתלוננת תקפה את המבקשת. בשני - פ.א 61616/05 (להלן: " תיק הגניבה") הוחלט על סגירה מחוסר ראיות. עניינו של תיק זה גניבת כ- 30,000ש"ח, שלטענת המבקשת המתלוננת גנבה ממנה במהלך ואולי על רקע יחסי הזוגיות שביניהן.

בתיק שבפני מכחישה המבקשת את התקיפה המיוחסת לה ועיקר טענתה שרק ניסתה להחזיר לעצמה את הכספים שהמתלוננת גנבה ממנה.

3.       לאחר עיון בתיקי המב"ד הגעתי למסקנה שחומר הראיות בתיק הגניבה רלוונטי להגנת המבקשת, ומשכך הוא חב גילוי. מכיוון שאביה של המבקשת מואשם יחד איתה במעורבות באותו אירוע, עומדת גם לו זכות העיון בחומר זה.

4. לא כך הוא באשר לתיק התקיפה. בתיק זה הוחשדה המתלוננת בשלוש תקיפות שתקפה את המבקשת בשלושה אירועים נקודתיים, שהם חלק ממסכת היחסים הסבוכה ורצופת גילויי אלימות שבין השתיים. אני מסכימה עם טענת התובעת שכל מקרה ייבחן לגופו. קיומה של תלונה נגדית שהגישה המבקשת נגד המתלוננת לא אומרת דבר באשר לאמינות מי מהן בתלונה שהגישה המתלוננת נגד המבקשת. למבקשת יהא כמובן יומה בבית המשפט ויש דרכים רבות ומגוונות אחרות שבאמצעותן תוכל לתקוף את מהימנות המתלוננת.

סוף דבר - אני מורה לתביעה להציג לעיון באי כוחם של הנאשמים את החומר שבתיק הגניבה בלבד.