החלטה בתיק בש 1865/08

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו ( כב' השופט מר וליאם חאמד) מתאריך 11.3.2008 בתיק ב"ש 1759/08.

2.       נגד העורר הוגש כתב אישום, ובו מיוחסת לעורר עבירה של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 בצירוף סעיף 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973.

          בכתב האישום נטען, כי בתאריך 31.1.2008 מכר העורר סם מסוכן מסוג הירואין, במשקל 0.5206 גרם נטו, לעד התביעה מס' 7 (להלן - " הקונה"), וקיבל תמורתו סך 80 ש"ח.

3.       לצד כתב האישום הוגשה נגד העורר בקשה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. בית המשפט קמא מצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לעורר ועוד מצא כי קיימת עילת מעצר. בנוסף לאלה קבע בית המשפט קמא, כי אין לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

          על כן, בסופו של הדיון נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיבה, והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

          על כך הוגש הערר שלפני.

4.       טענתו העיקרית של ב"כ העורר היא, כי הראיות שנאספו נגד העורר סובלות מחולשה, ועוצמתן החלשה אינה מצדיקה מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. לטענת ב"כ העורר, היה מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

          בטיעונו טען ב"כ העורר, כי מסדר זיהוי התמונות שנעשה לקונה פגום; על אריזת הסם שנתפסה אצל הקונה לא נמצאו טביעות אצבע; התצפיתן שצפה על העורר דיווח על שלוש עסקאות שלטענתו העורר ביצע, והעורר הואשם בעסקה אחת בלבד; על העורר לא נמצאו סמים מסוכנים או כסף בעת שנעצר; עוד טען ב"כ העורר, כי שמו של העורר הושם על ידי השוטר בפיו של הקונה.

5.       לעומת טענות ב"כ העורר, טען ב"כ המשיבה כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. ב"כ המשיבה חלק בטיעונו על טענת ב"כ העורר, כי עוצמת הראיות חלשה.

6.       ראיות לכאורה:

          הנני סבור כי אין כל בסיס לטענת ב"כ העורר, בדבר חולשת הראיות שנאספו נגד העורר. העורר נצפה על ידי שוטר בשעה שעמד במקום פלוני בעיר עכו, ותעד שלושה מקרים של אנשים שפנו אל העורר, ובכללם הקונה. העורר נראה מקבל דבר מהאדם שפנה אליו פונה לחלון בית סמוך, מוסר דבר מה ומקבל דבר מה, ולאחר מכן מוסר את שקיבל מחלון הבית לידי האדם שפנה אליו.

          ככל שהדברים אמורים בקונה, מיד לאחר שהקונה קיבל דבר מה מהעורר, דיווח התצפיתן לחוליה שוטרים שעמדה בקרבת מקום, ואלה עצרו את הקונה במרחק מה מהמקום בו עמד העורר. בחיפוש בכליו של הקונה נמצא סם מסוכן, והקונה אישר כי רכש אותו דקות ספורות לפני כן, והצביע על העורר כמי שמכר לו את הסם.

7.       אין פלא בדבר, שאצל העורר לא נתפס סם מסוכן ולא כסף מזומן, שהרי את הכסף שקיבל מסר מיד בחלון הבית, ואת הסם שקיבל מחלון הבית, מסר מיד לקונה. ככל שהדברים אמורים במסדר הזיהוי, לא מצאתי במסדר זה כל פגם, ואף אם אתעלם ממסדר הזיהוי, יש בשאר הראיות שנאספו די והותר כדי להביא להרשעתו של העורר. ראיות אלה הן דו"ח הפעולה של התצפיתן, דו"ח הפעולה של השוטר שעצר את הקונה, והודעתו של הקונה.

          אפילו אניח כי שמו של העורר נשתל בפיו של הקונה, על ידי השוטר שעצר אותו, אין בכך לשנות את תמונת הראיות ואת עוצמתן. הקונה נעצר מיד לאחר שרכש את הסם, בעקבות תיאור שנמסר על ידי התצפיתן, ומדבריו ברור כי רכש את הסם מאדם ממשפחת בדאוי. גם אם עד הקונה לא ידע לפני מעצרו את שמו של העורר, הרי ברור לחלוטין מחומר הראיות כי הוא התכוון לעורר, שאך דקות ספורות לפני מעצרו, מכר לקונה את הסם.

8.       אמנם, העורר נצפה כשהו מבצע לכאורה שלוש עסקאות בסמים מסוכנים, אך הועמד לדין בגין עסקה אחת בלבד. נראה בעיני, כי אין לו לעורר אלא לברך על כך שלא הועמד לדין בגין שלוש העסקאות. גם אם אניח, שהעורר לא הועמד לדין בגין שתי העסקאות הנוספות שלכאורה בצע, בשל בעיה ראייתית כזו או אחרת, הרי אין לדבר נפקות לעניין שלפני, בו הראיות נגד העורר הן ראיות טובות וחזקות.

9.       על כן, הנני דוה בשתי ידי טענות ב"כ העורר, בדבר חולשת הראיות. לטעמי, הראיות שידי המשיבה הן ראיות טובות וחזקות, וקרוב לוודאי שיביאו להרשעתו של העורר.

11.     עילת המעצר:

          מי שעיסוקו בסחר בסמים מסוכנים, קיימת עילה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. בעניין זה חלה החזקה הסטטוטורית, הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996.

          מלבד זאת, מגליון ההרשעות הקודמות של העורר עולה, כי לעורר עבר פלילי מכביד, במיוחד בעבירות של סחר בסמים מסוכנים. העורר ריצה כבר בעבר מספר תקופות מאסר, אך הדבר לא גרם לו לשנות את עיסוקו. כמו כן, לחובת העורר שני מאסרים מותנים, לתקופה מצטברת בת 22 חודשים. אם יורשע העורר בעבירה המיוחסת לו בפרשה שלפני, כי אז יהיה על בית המשפט להפעיל מאסרים מותנים אלה. מכל מקום, נראה שהעורר הוא אדם שסכנתו לציבור רבה.