החלטה בתיק בש 1770/05

ביחס למשיב מס' 2

1.         נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13+19 א' לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג - 1973, (להלן: " פקודת הסמים המסוכנים"), החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים הנ"ל, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין") והסתייעות ברכב לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"ה - 1961.

המשיב מס' 2 הואשם בנוסף גם בעבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, החזקת סכין שלא כדין.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים כנגדם על פי סעיף 21  לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: " חוק המעצרים").

החלטה זו נוגעת למשיב מס' 2 בלבד (להלן:" המשיב") לאחר שמעצרו של המשיב מס' 1 (להלן:" ויצמן") הוארך בהסכמתו עד לתום ההליכים כנגדו.

2.         על פי עובדות כתב האישום, ביום 3.4.05 הועמסו סמים מסוכנים במשקל של כ - 48 ק"ג נטו, שהיו ארוזים ב - 5 שקים, על מונית בה נהג משיב מס' 2, אשר עשתה דרכה מנתניה צפונה.

            קדם לפעולה זו, תיאום שנעשה בין ויצמן, לבין אדם המכונה "וליד" אשר פעל מטעם המשטרה במועדים הרלבנטים (להלן: " וליד").

            בסמוך לשעה 19:41 - תיאמו ביניהם וליד וויצמן להפגש במסעדת "מקדונלדס" הסמוכה לצומת גולני. מאוחר יותר שינו את מקום המפגש לבקשתו של וליד למקום הסמוך לצומת בית נטופה.

            במקום המפגש הודיע ויצמן לוליד כי הסמים אינם ברשותו והם נמצאים אצל אדם אחר המנהל קו חלוקה. השניים סיכמו לנסוע לצומת גולני, שם המתין וליד בחניון מסעדת "מקדונלדס" בעוד ויצמן חזר לכיוון מצפה נטופה, ולאחר מספר מטרים עצר בסמוך לתחנת אוטובוס, בה המתין לו המשיב במונית.

            המשיב נסע עם המונית בעקבות ויצמן למצפה נטופה ובשביל הגישה ליישוב, השליך המשיב ארבעה מן השקים לכיוון השיחים (להלן:" מקום המחבוא"), משם נסע לתחנת דלק הסמוכה לכפר עילבון והוריד שם שק נוסף, על פי תיאום עם ויצמן, והמתין לו.

            ויצמן התקשר לוליד וכיוונו לכיוון מקום המחבוא, שם הרים את השקים והשליכם לעבר וליד.

ויצמן נעצר לאחר העברת הסם והמשיב נעצר בעת שהמתין כאמור לעיל לויצמן בסמוך לתחנת הדלק.

בעת מעצרו נתפסו ברכבו של המשיב שתי סכינים, שאורך להביהן 12 ס"מ ו - 7 ס"מ.

3.         ראיות לכאורה:

ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה לכך שהמשיב הסכים להוביל במוניתו את שקי הסם בידיעה כי מדובר בסם. לטענתו, התפתה לבצע את הנסיעה תמורת 300 ש"ח, אך מעבר לכך לא היה מעורב ביתר פרטי האישום, לא קשר קשר לביצוע העסקה בסם, ולא ידע על קיומו של וליד.

די בהודאתו המפורטת של המשיב בכדי לענות על דרישת הראיות לכאורה לצורך העבירה המיוחסת לו הקבועה בסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

המבקשת טוענת כי פעילותו של המשיב נעשתה על פי תיאום מוקדם בינו ובין ויצמן, וזאת בהסתמך על פלט תקשורת ודפדוף במכשיר הטלפון הנייד של המשיב.

סניגוריו של המשיב מעלים טענות של ממש כנגד המסקנה דלעיל ומבקשים לקבוע כי בפועל היתה שיחה אחת בלבד, שמופיעה בפלט השיחות של ויצמן ואשר נערכה בשעה 21.29 - 21.30.

לטענת סניגוריו של המשיב, בוצעה השיחה בזמן שהמשיב המתין לויצמן, ולא היתה כל הכרות מוקדמת ביניהם, בכלל זה, שיחות טלפון קודמות.

מעיון במזכרו של רס"ר אולג פישמן מיום 10.4.05 בנוגע לדפדוף בטלפון של המשיב, ומטיעוני סניגורו, עולה ספק רב לגבי ההנחה כי מדובר בשתי שיחות טלפון, ונראה כי אכן בידי המבקשת ראיה לקיומה של שיחת טלפון אחת בלבד שנוהלה ממכשיר המירס של המשיב אל הטלפון הנייד של ויצמן, בשעה 21:29 ביום הארוע, שעה בה המתין המשיב בכביש הגישה למצפה נטופה או בתחנת הדלק.