החלטה בתיק בש 1585/05

1.         הבקשה שבפניי היא לעיון חוזר בתנאי מעצרו של המבקש, אנטון אוליינקוב (להלן: "המבקש") שנעצר עד תום ההליכים בהסכמת באת כוחו דאז בישיבת בית המשפט מיום 25.2.05.

נטען בבקשה שלמבקש חלופת מעצר ראויה בטבריה שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר, וכי נתקיימו התנאים המצדיקים שחרור לחלופת מעצר.

טוען הסניגור ששמיעת הראיות במשפטו של המבקש תתחיל ביום 5.9.05, וכרגע קבועות תשע ישיבות. מכאן שהמבקש ישהה במעצר למעלה ממחצית השנה עובר לתחילת שמיעת הראיות במשפטו, בכתב האישום מנויים מאה עדי תביעה, ומשפטו של עד התביעה המרכזי (דימיטרי קיזימנקו) שעניינו נדון בנפרד, נקבע לשמיעה לתחילת ספטמבר.

מכאן שניתן כבר היום לקבוע בבירור שמשפטו של המבקש לא יסתיים במסגרת תשעת חודשי מעצרו, ומדובר למעשה בחוליה ראשונה בשרשרת הארכות מעצר עתידיות שיידרשו לסיום שמיעת הראיות במשפט, ולכן מתקיימות בעניינו של המבקש נסיבות המצדיקות את שחרורו לחלופת מעצר, כשבשלב הנוכחי חזקת החפות עומדת לו, אין בעברו הרשעות קודמות, וחלופת המעצר (בטבריה) המרוחקת מסביבתו הטבעית, יש בה כדי לאיין את מסוכנותו.

2.         בדיון שהתקיים בפניי היום שמעתי טענות מפורטות הן מפי הסניגור והן מפי ב"כ המשיבה, ושני הצדדים גם הגישו לעיוני אסמכתאות משפטיות לביסוס עמדותיהם.

בנוסף לכך הגיש הסניגור לעיוני את תצהירים של הורי המבקש, שתי אחיותיו של המבקש, וחברת המשפחה.

לאחר שנתתי דעתי לטיעוניהם של באי כח שני הצדדים, אני סבור שדין הבקשה להידחות.

3.         המבקש הוא יליד שנת 1971. כתב האישום אשר הוגש כנגד המבקש ושני נאשמים נוספים, מייחס לנאשמים עבירות של רצח לפי סעיף 300 (א) (2) + (3) של חוק העונשין, תשל"ז-1977, חטיפה לשם רצח, לפי סעיף 372 של חוק העונשין, שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402 (ב) וכן קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א) של חוק העונשין.

נטען בכתב האישום שהמנוח יששכר איצקוביץ (להלן: "המנוח") עבד כמנהל מיני מרקט בשכונת קרית אליעזר, התגורר באותה תקופה בקרית אתא והחזיק ברשותו מפתחות למיני מרקט ולכספת הנמצאת בו.

באותה תקופה שימש הנאשם מס' 3 כשומר במינימרקט, לעיתים. שותפם של הנאשמים, דימיטרי, עבד גם הוא במיני מרקט עד שפוטר על ידי המנוח ביום 30.11.04.

נטען בכתב האישום שהנאשמים ושותפם דימיטרי קשרו קשר לחטוף את המנוח, לשדוד אותו, בין השאר על ידי נטילת מפתחות המיני מרקט והכספת, ולרצוח אותו, כל זאת במטרה לשדוד את הכספים שבכספת.

לפי התיאור שבכתב האישום עקבו המבקש והנאשם מס' 1 אחר המנוח, בעוד הנאשם מס' 3 ודימיטרי ממתינים בקרית אתא לקבלת מפתחותיו של המנוח מן הנאשמים מס' 1 ומס' 2 (המבקש הוא הנאשם מס' 2).

המנוח הגיע לביתו והחנה את רכבו בחניית בנין המגורים וזאת בשעות הערב של 13.1.05, ואזי חטפו המבקש והנאשם מס' 1 את המנוח בכך שכפו עליו בכח ללכת ממקום סמוך לביתו ולהיכנס לרכב שהמתין במקום, ואזי נסעו מן המקום כדי לרוצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח.

הנאשם מס' 1 והמבקש השתלטו על המנוח ושדדו ממנו את מעילו וצרור המפתחות שנשא עימו, ומסרו אותם לנאשם מס' 3 ולדימיטרי כדי שאלה ישדדו באמצעותם את המיני- מרקט והכספת ויגנבו את הכספים המצויים בכספת.

לאחר מכן מסרו המבקש והנאשם מס' 1 לנאשם מס' 3 ולדימיטרי צרור מפתחות נוסף שנטלו מן המנוח בכח, וכן שדדו הנאשם מס' 1 והמבקש מן המנוח את שעונו ומכשיר הפלאפון שלו.

צויין בכתב האישום שבמהלך החטיפה כפתו הנאשם מס' 1 והמבקש את ידיו, רגליו ופיו של המנוח באמצעות דבק סלוטייפ. כמו כן היכו הם את המנוח בכל חלקי גופו, חנקו אותו, היכו אותו בראשו באמצעות חפץ קהה ונוקשה, בו הצטיידו מבעוד מועד, כל זאת בכוונה לגרום למות המנוח בדם קר מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, ובנסיבות שבהן יכלו נאשמים אלה להבין את תוצאות מעשיהם.

כתוצאה מן המכה שהיכו הנאשמים בראשו של המנוח באמצעות החפץ הקהה והנוקשה, נגרם למנוח נזק חמור עם שברים בגולגולת , דבר שגרם למותו.

לאחר שהמיתו את המנוח השאירו הנאשם מס' 1 והמבקש את המנוח בסמוך למועדון הלידו בקרית חיים.

4.         כאמור, אישרה עוה"ד ת. אולמן שייצגה בזמנו את המבקש שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום המיוחס למבקש על פי כתב האישום, וכן שקיימת עילת מעצר, הואיל ומדובר בעבירות שהעונש עליהן הוא מאסר עולם, ואשר בוצעו באלימות חמורה ובאכזריות תוך שימוש בנשק קר.