החלטה בתיק בש 1548/07

בפני בקשה לעיון חוזר וחילוט ערבויות לפי סעיף 52 (א) לחסד"פ מטעם המבקשת.

המשיב שוחרר בתאריך 13.08.06 במסגרת ב"ש 5228/06 לחלופת מעצר בקהילה הטיפולית "אילנות" - למעצר בית מלא וזאת על רקע כתב האישום שייחס לו ביצוע עבירות של פריצה לרכב וגניבה ממנו. בנוסף, בעבירת גניבה של ארנקה של המתלוננת מקופת חולים ברחוב שאול המלך בבאר שבע.

בתאריך 14.01.07 התקבלה הודעה מהקהילה הטיפולית "בית אור אביבה"  כי המשיב עזב את הקהילה הטיפולית על דעת עצמו. עוד צוין בהודעה כי קדמה לעזיבתו התנהלות מאוד בעייתית אשר כללה ניסיונות לחמוק ממטלות שיש בקהילה, דרך בקשות לפטור על רקע רפואי. בנוסף, הדפוסים העבריניים שלו, צפו על פני השטח בעיקר באינטראקציות עם מטופלים אחרים.

בתאריך 14.01.07 הורתי על מתן צו מעצר כנגד המשיב לבקשת המדינה על רקע הודעת הקהילה הטיפולית כאמור לעיל.

בתאריך 17.01.07 נעצר המשיב במרכז ביג בבאר שבע על ידי הבילוש.

המבקשת עתרה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים על רקע הפרת תנאי השחרור בערובה וכן על חילוט הערבויות.

מנגד, באת כוח המשיב עתרה להורות על שחרורו  למעצר בית בפיקוח רעייתו עד לקבלת תסקיר מעצר אשר ייבחן את חזרתו לקהילה הטיפולית.

בתאריך 21.1.07 לאחר ששמעתי את טענות באי כוח הצדדים החלטתי לקבל תסקיר מעצר משרות המבחן אשר יבחן את מצבו של המשיב לרבות בקשת ב"כ כאמור לעיל. מהתסקיר שהתקבל עולה, שהמשיב החל להשתמש בסמים עוד בהיותו בן 16. בתקופה שקדמה למעצרו שהה המשיב בקהילה הטיפולית "אילנות" כחמישה חודשים. המשיב הביע בפני השירות את חששו להיחשף לסמים במעצר שכן חשיפה שכזו לטענתו, עלולה לפגוע בהתקדמות ובשינוי שחש כי עשה בתקופה בה שהה ב"אילנות". השירות התרשם שמדובר באדם שנסיבות חייו והתפתחותו הובילו לכך שהוא נושא תחושות של ערך עצמי נמוך, רחמים עצמיים ונטייה לסחיטה רגשית מצד הסביבה. במהלך השנים נעשו עם המשיב מספר ניסיונות טיפוליים כולל בתקופת המבחן האחרונה. לטענת השירות מחד, המשיב מביע רצון ומוטיבציה להשתלב בהליך גמילה. יחד עם זאת, הוא עדיין אינו רואה את תהליך הגמילה כתהליך של שינוי כוללני בו נדרש לוותר על החלקים המכשילים בהתנהגותו כולל רחמים עצמיים וסחיטה רגשית.

המשיב שיתף את השירות בנסיבות הטראגיות שהביאו אותו לשימוש חוזר בסם במהלך מרץ 2006.

לאחר שהמשיב התנקה פיזית מהשימוש בסם, הוא הופנה על ידי השירות ליחידה לטיפול בהתמכרות , אך פנייתו נדחתה בשל עימות קשה בעבר עם הצוות המטפל.

באשר לקהילה הטיפולית בה שהה המשיב, מדיווח גורמי הטיפול עולה שיום לאחר שהמשיב עזב את הקהילה הוא ביקש לשוב אליה אך נענה בשלילה.

 לטענת גורמי הטיפול על אף שהייתה התקדמות חיובית במישורים מסוימים באופיו של המשיב, הוא המשיך להתנהל על פי דפוסי התנהגות עבריינים הן מול הצוות המטפל והן מול חבריו לקהילה.

מבירור שערך השירות עם קהילות טיפוליות אחרות עולה שהמשיב לא יוכל להתקבל שוב ל"אילנות", אלא יצטרך להמתין תקופת צינון של 3 חודשים כמתחייב בכל מעבר בין קהילות.

באשר לחלופת המעצר בבית אשת המשיב, התרשם השירות משיחותיו עימה שהיא משמשת דמות דומיננטית ומשמעותית עבור המשיב, אך היא מוכנה שישתחרר למעצר בית ולשמש לו כחלופה רק בתנאי שיתקבל למסגרת טיפולית כלשהי במקביל למעצר הבית. יחד עם זאת, ציינה אשת המשיב בפני השירות שלא תוכל ללוות את המשיב ולהשגיח עליו באופן יומיומי והדוק בשל העובדה שעליה לטפל בילדיה הקטנים.

לסיכום, על אף שהמשיב הביע רצון מילולי להמשך שהות במסגרת הטיפולית התרשם השירות שהוא אינו מבין את מורכבות התנהלותו ואת הנדרש ממנו בתהליך הטיפולי, ומתמקד בהפעלת לחץ להחזירו לקהילה כמסגרת ללא התייחסות רצינית לנדרש ממנו וכן לאור העובדה שעל אף הניסיונות שנערכו עם המשיב, הוא ממשיך לנהוג על פי דפוסים דומים. לאור זאת השירות סבור שאין טעם בעריכת ניסיון טיפולי נוסף וכן לאור ההערכה כי אין בשלב זה חלופה אשר תסייע בצמצום הסיכון בהתנהגותו, השירות אינו בא בהמלצה לשחררו לחלופת המעצר שהוצגה.

המבקשת לאחר קבלת התסקיר חזרה על עמדתה, להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לטענתה למשיב עבר פלילי מכביד לרבות מאסר מותנה בן 10 חודשים, כמו כן המשיב הודה והורשע בכתב האישום והטיעונים לעונש נקבעו ליום 14.03.07.

מנגד, חזרה ב"כ המשיב על בקשתה לאפשר למשיב לסיים את הליך הגמילה תוך התחשבות שהמשיב לא נכשל בגמילה, שכן לא שב לעשות שימוש בסמים. לטענתה, שירות המבחן לא בחן לעומק את שאלת חלופת המעצר ואת האפשרות הטיפולית של מרכז היום לטיפול בהתמכרויות. על כן ביקשה ב"כ המשיב לקבל תסקיר מעצר בשנית תוך בדיקה מעמיקה של מרכז היום כחלופת ביניים למשך 3 חודשים עד שתעבור תקופת הצינון למעבר בין הקהילות הטיפוליות.

ב"כ המשיב כתימוכין לגישתה הפנתה לב"ש 20884/05, בית המשפט המחוזי באר שבע, ודיסלב חזגילוב נ' מ"י- לאחר שעיינתי בהחלטה דנן, לא מצאתי שהנסיבות שבפניי דומות למקרה שהפנתה אליו ב"כ המשיב, שם דובר בעורר שמסר בדיקות שתן שהעידו על ניקיון מסמים וגם נכונות והסכמה של מרכז סל"ע לקבלו חזרה לטיפול, לעומת המשיב בענייננו לא רק שהקהילה הטיפולית לא מסכימה לחזרתו, אלא גם תסקיר המעצר שגובש בעניינו הגיע למסקנה שאין טעם בעריכת ניסיון טיפולי נוסף לאור כישלונות העבר וכן נוכח רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב.

חשוב לציין שגמילה בשלב המעצר הינה החריג ובית המשפט הלך כברת דרך לקראת המשיב, כדי לאפשר לו להשתלב בקהילה טיפולית. המשיב לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו על ידי בית המשפט.