החלטה בתיק בש 1535/05

זוהי בקשה להמצאת חומר חקירה ועיון בו בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החוק"), אשר קובע :

"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".

בבקשה דנן עותר המבקש להמציא לעיונו:

1.       רשימה מלאה ומדויקת של כל החומר שנאסף או שנרשם על ידי הרשות החוקרת והנוגע לתיק נשוא כתב האישום בת.פ.4065/05. המבקש עותר לקבלת רשימה שנקראת בלשון  אחר: " יומן חקירה" הכולל פירוט כל פעולות החקירה ומועד ביצוע כל פעולה ופעולה. רשימה שנערכה על ידי הרשות החוקרת, אך המבקש סבור שיש לערוך את הרשימה על פי המוצע על ידו, קרי יש לפרט בה את פרטי המוצג, התאריך, תיאורו ותמצית תוכנו.

2.       קלטת המתעדת שיחה למוקד 100 בתחנת זבולון מיום 26/7/04 שעה 08:49:06, ושנמשכה 1.417 דקות ואשר התבצעה מפלאפון מס' 6525781-054 השייך למבקש.

3.       יומן החקירות אשר נוהל בגין האירועים נשוא כתב האישום.

4.       מזכרים ודו"חות אשר הוגשו לעיון בית המשפט בשלב מעצר הימים.

5.       איכון שיחות ופירוט מלא לגבי מיקומו המדויק של פלאפון מס' 6525781-054 מיום 26/7/04 למשך כל היום.

6.       איכון שיחות ופירוט מלא לגבי מיקומו המדויק של פלאפון מס' 5960095-054 השייך ליגאל כץ ת.ז. 31935226, מרח' ארבל 17/16 כרמיאל (להלן: "השותף").

7.       כל חומר החקירה שנאסף ונרשם בעניינו של השותף.

טענות המבקש

המבקש פנה ביום 11/4/05 במכתב למשיבה וביקש לקבל רשימת חומר החקירה בהתאם להוראות החוק (ראה נספח א' לבקשה).

ביום 13/4/05 המציאה ב"כ המשיבה למבקש "מפתח תיק" המפרט ומתעד חומר חקירה הנמצא בידי הפרקליטות, תוך שהיא מציינת כי חומר אחר שכולל: יומן חקירות, טופס סיכום חקירה, מזכ"רים שמיועדים לעיונם של שופטים בשלבי הארכת מעצר ימים, אינם בגדר חומר חקירה ועל כן לא נכללו ברשימה (ראה נספח ב' לבקשה).

לטענת המבקש המונחים "חומר חקירה" ו- "החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת" אינם זהים ובעניין זה נכתב כבר:

"... בא-כוח המערער רשאי לבקש עיון בכל מסמך שברשימה והעיון ילמד אותו לדעת מה נאמר באותו מסמך. עם זאת, אני סבור כי ראוי שהתביעה תוסיף ותציין ברשימה באופן כללי, לפי טיבו של כל מסמך, מה עניינו של המסמך, כדי שהנאשם יוכל להבין במה מדבר המסמך". (בש"פ 2602/96 זינגר נ' מדינת ישראל, דינים עליון, נ"ג, 994, להלן "פס"ד זנגר")

לטענת המבקש עם קבלת הרשימה יוכל לדעת איזה חומר ראיות קיים בידי התביעה ולעתור לעיון בו או בחלק ממנו, כשבעתירה זו הוא סומך ידו על אשר נקבע בפס"ד זנגר הנ"ל:

"על התביעה מוטלת חובה לברר באופן אקטיבי, מהו "כל החומר שנאסף או שנרשם על ידי הרשות החוקרת. מן הסתם דרושים לכך נהלים פנימיים מתאימים גם בתביעה הכללית וגם בממשק בינה לבין הרשות החוקרת. אולם תוצאת הבירור צריכה להוביל לרשימה המפרטת מה הם כל המסמכים הנוגעים לאישום. כל המסמכים חייבים להיות מתוארים באופן כללי, ואם התביעה מוצאת שלא לגלותם עליה לפרט את הטעם לכך (חיסיון, טעם מודיעיני, תרשומת פנימית וכיו"ב).

הביטוי "שנאסף או שנרשם" בא להורות על כך שיש למסור פירוט לא רק של ראיות שנאספו אלא גם של רישומים שנערכו במהלך איסוף הראיות. לא פעם נפסק כי הנסיבות האופפות את החקירה הן חלק ממנה, ויש להגנה עניין בהן. כך יש לפרט לא רק רישומי עדויות וזיכרונות דברים על אמרות של עדים ושל חשודים, אלא גם מסמכים שנמסרו לשופט מעצרים או לשופט המתיר אמצעי חקירה חריגים, תקצירים של האזנות סתר, תיעוד פעולות איתור של עדים, מסמכים ששאלת הרלבנטיות שלהם גבולית בעיני המשטרה, חומר מודיעיני, גיליונות רישום פלילי של עדים, מידע על תלונות אחרות של מתלונן, מידע על משפטים נוספים בהם העיד עד מדינה או על הסכמים נוספים שערך, מידע באשר לעמידתו של עד סוכן או עד מדינה בהסכם עימו, מידע באשר למצבו הנפשי של עד וכדומה.

חובתה של התביעה - כלפי ההגנה ומתוקף האינטרס הכללי בגילוי האמת ובמניעת הרשעת חפים מפשע - היא למנוע מצב שבו חומר שיש בו פוטנציאל להיות ראיה במשפט ימצא בלימבו שבו גם ההגנה וגם התביעה אינן יודעות עליו ".

על יסוד ההלכה הנ"ל מתבקש בית המשפט להורות למשיבה למסור למבקש את החומר המפורט ברישא דלעיל.

טענות המשיבה