בקשה למעצר עד תום ההליכים
כתב האישום והבקשה:
1. המשיב מואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, בניסיון גניבת רכב, בגניבה מרכב, בשתי חבלות נפרדות במזיד, בגניבת רכב, בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בסיוע לבריחה ממשמורת חוקית ובהכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 25+413 ב' (א), 413 ד' (א), 413 ה', 413 ב' (א), 274(1) + (2)+(3), 31 + 257(1) ו - 275 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן "
חוק העונשין").
2. האישום הראשון מפרט קשר שקשר המשיב עם ארבעה אחרים באשקלון בחצות יום ה - 18.2.05 (שניים מהם מואשמים בתיק אחר ובבקשה אחרת המתבררים לפני, ושמותיהם קאמל מחמידי וסלאמה אבו סיאם, להלן
"קאמל" ו -
"סאלמה") לגנוב רכב באזור תל אביב. במסגרת הקשר נסעו עוד באותו לילה המשיב ושלושה מהאחרים ברכב טויוטה של קאמל (להלן
"הטויוטה") מאשקלון לתל אביב, אספו בדרכם אחר בשם פאיז ולמעשה הגשימו את מטרת הקשר.
3. האישום השני מפרט כי כבר בשעה 2:16 באותו לילה ניסו המשיב והאחרים לגנוב טנדר טויטוה בתל אביב על ידי ניפוץ שמשתו ופירוק מכסה סוויץ'. בעקבות הזדעקות בעל הטנדר למקום נמלטו המשיב והאחרים בטויוטה מהמקום כשהם גונבים טלפון סלולארי ו - 500 ש"ח השייכים לבעל הטנדר.
4. האישום השלישי מפרט גניבה שהושלמה על ידי המשיב והאחרים של רכב טויוטה היילקס (להלן
"ההיילקס") בשעה 3:46 באותו לילה בהרצליה זאת באמצעות שבירת חלונו, הנעת הרכב על ידי קאמל ונהיגתו על ידי קאמל מהמקום. ההיילקס אותר באמצעות שוטרים ואיתורן בהרצליה, קאמל עצר אותו, נמלט ממנו, נרדף על ידי שוטר ליובוב (להלן "
השוטר") נעצר כחוק ונאזק. כאשר הוביל השוטר את קאמל לעבר ניידת הגיעו למקום המשיב ואחרים בטויוטה של קאמל, עצרו אותה, יצאו ממנה והחלו לתקוף בצוותא את השוטר בכוונה להכשילו ולמלט את קאמל. אחד האחרים, קטין, שלף סכין לעבר השוטר וזה מחשש לחייו ירה באוויר מנשקו. והנה, הצליחו המשיב והאחרים למלט את קאמל מהמקום, ברחו כולם, נטשו את הטויוטה ונמלטו משם באמצעות מונית. כתוצאה מתקיפת המשיב ואחרים נשרט השוטר בפניו, נחבל בברכו ומעילו נקרע.
5. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה שלפני. הבקשה מרחיבה מעבר לעובדות כתב האישום ומציינת כי המשיב והאחרים נוהגים לגנוב רכבים בחבורה ולמכרם בשטחי הרשות הפלשתינאית. עוד מציינת הבקשה כי בעקבות מילוט קאמל מהמשוטר נסעו המשיב ואחרים לאשקלון והזעיקו בעל מוסך לנסר את אזיקי קאמל. הרחבות אלה אינן צריכות לטעמי להביא להחמרת מצבו של המשיב בבקשה הנוכחית משלא מצאו ביטוי בכתב האישום ולאור הסכמת המשיב לתשתית ראייתית למופיע בכתב האישום. עילת המעצר בבסיס הבקשה - מסוכנות לציבור ולרכושו.
דיון:
6. אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה כמשמעון בסעיף 21 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי {סמכויות אכיפה - מעצרים} תשנ"ו - 1996 (להלן -
"חוק המעצרים"). המחלוקת הינה בנושא קיומה של עילת מעצר בפרט לאור חלקו הפיסי המינורי של המשיב (לרוב בעצם נוכחותו בטויוטה) לטענתו באירועי כתב האישום. לטענת המשיב בנסיבות העניין אף אם תימצא עילת מעצר, יש לשחררו לחלופת מעצר ולצורך כך לדחות המשך הדיון, לאפשר לו להציע חלופה כזו ולקבל תסקיר משירות המבחן.
7. לשיטת המבקשת למשיב עבר פלילי מכביד, כבר הורשע בביצוע עבירות רכוש בחבורה, ריצה עונש מאסר והשתחרר רק ביום 5.1.05, אין מקום לתת בו אימון, בפרט לא על רקע מעשיו ויש לעצרו עד תום ההליכים. המשיב עונה כי לא הוצגו גזרי דין רלבנטיים וכי הותרתו במעצר ללא הליך טיפול ופיקוח תדרדר אותו.
8. עבירות רכוש כשלעצמן אינן מקימות עילת מעצר כנדרש בחוק המעצרים. ואולם לכלל זה יוצאים מן הכלל: עבירות רכוש שנעשו בנסיבות מחמירות על פי הפסיקה (
בש"פ 5431/98) או על רקע התמכרות בלתי נשלטת הממומנת על ידי ביצוע עבירות כאלה או רצידיביזם. למותר לציין כי כאשר לעבירות רכוש נלוות נסיבות היוצרות עילת מעצר סטאטוטורית (או קונקרטית) כשלעצמן כגון אלימות או שימוש בנשק ודאי קמה עילת מעצר.
9. מהודעותיו של המשיב עולה כי החבורה (כולל המשיב) נסעה לתל אביב במטרה "לגנוב ולהביא רכבים" (הודעת 23.2.05 עמ' 2 ש' 29). עוד עולה כי המשיב נכח בעת ניסיון הגניבה נושא האישום השני אם כי ישב בטויוטה (שם, ש' 35 ואילך) בהמשך עולה כי נכח בעת גניבת ההיילקס אם כי ישב בטויוטה (עמ' 3 ש' 53). לדברי המשיב במהלך מילוטו של קאמל מהשוטר פתח הוא עצמו את דלת הטויוטה אך לא השתתף בתקיפת השוטר ובחילוצו של קאמל (שם, ש' 82). השוטר לעומת זאת מסר כי לאחר שתפס ואזק את קאמל הגיעה הטויוטה, ממנה ירדו ארבעה אנשים וכולם תקפו אותו (דו"ח מיום 18.2.05 והודעות מיום 21.2.05 ומיום 1.3.05). השוטר לא ידע לזהות את המעורבים פרט לקאמל ולא ידע ליחס לכל אחד מהם חלק ספציפי בתקיפה אך הסביר כי תקפו אותו בבעיטות, במכות ואחד מהם (לא המשיב) שלף סכין. כיום ידוע כי בטויוטה ישבו ארבעה לעת הזאת וביניהם המשיב. לפיכך, אין אלא להסיק כי המשיב השתתף פיסית וממשית בתקיפת השוטר ולכאורה מתוך כוונה פלילית למלט מידיו את קאמל הכבול באזיקים.
המשיב השתתף לכאורה באירועים נושא כתב האישום בין כמבצע בצוותא שאין נדרשת נוכחותו בזירה לפי סעיף 29(ב) לחוק העונשין ובין כמבצע בצוותא ובחבירה לפי סעיף 274 (3) לחוק העונשין. בפרט יפים הדברים לגבי תקיפת השוטר בה לכאורה השתתף המשיב באופן אקטיבי וחלקו "נפל" בחומרתו אך מחלקו של הקטין ששלף סכין בנוסף. מבחינה משפטית - מושגית ועל פי תפיסת חוק העונשין והפסיקה שותף המשיב לכל מעשי החבורה ( והשוו פרשנות סעיף דומה- סעיף 335(א)(2) לחוק וע"פ 4693/01).
10. מעיון בתיק החקירה עולה כי המשיב כבר הורשע בבית המשפט לנוער בהתפרצות ובגניבה מבית מגורים בישוב מגוריו והכל בחבורה מעורבת של קטינים ובגירים. העבירות נושא ההרשעה ארעו בסוף דצמבר 2003. המשיב נשלח לריצוי עונש מאסר והוטל עליו מאסר מותנה בן 8 חודשים. לא נמצאו אינדיקציות להרשעות נוספות של המשיב בתיק. מטיעוני הצדדים עולה כי המשיב אכן ריצה עונש מאסר.
11. בנסיבות העניין קמה עילת מעצר של ממש - סיכון שלום הציבור, רכושו ובטחונו. עברו הפלילי של המשיב אינו עוצר בו מלהמשיך לקחת חלק בעבירות רכוש וחמור מכך - לקחת חלק אקטיבי במילוט שותף לעבירות מידי החוק, הכל תוך הפעלת אלימות.
12. כעת קמה החובה לבחון חלופה או אמצעים שמידת פגיעתם בחירות המשיב פחותה ממעצר של ממש והכל על פי סעיף 21 (ב) לחוק המעצרים. בפסיקת המעצרים שנסקרה לעיל הורו בתי המשפט, אף נוכח עבר פלילי על הזמנת תסקיר משירות המבחן. דומני כי כך יש לפעול אף בעניינו של המשיב מה גם שהמשיב שיתף פעולה עם חוקריו, הודה ברוב המיוחס לו ואף סיפק חומר רלוונטי על שותפיו לכאורה לעבירות.
13 אשר על כן, אני מורה כדלקמן:
המשיב יעצר עד החלטה אחרת ויובא באמצעות הליווי.