החלטה בתיק בש 1166/06

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כנגד המשיב רמיס גדזייב הוגש כתב אישום בת.פ. 1076/06 המייחס לו עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, החזקת מכשירי פריצה, חבלה במזיד והחזקת נכס חשוד כגנוב - אישום ראשון.

ועבירות של החזקת נכס חשוד כגנוב - אישום שני.

בא כח המשיב עו"ד שרמן, אשר טען בטוב טעם ובאופן מושכל, לא חלק במסגרת הדיון בפני אודות קיומה של תשתית ראייתית וקיומה של עילת מעצר ומיקד טיעוניו באפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר וביתר שאת בקבלת תסקיר מעצר בעניינו של מרשו.

למעלה מן הצורך, מצאתי לנכון לעיין בתיקי החקירה אשר בידי המבקשת ונמצאתי למד כי ביחס לאישום הראשון, אותר המשיב ע"י אנשי משטרה בסמוך לרכבה של המתלוננת, נצפה על ידם משליך דבר מה לכוון חלון הרכב ובהמשך נראה ישוב ברכב עצמו, לאחר ששמשתו נופצה.

בחזקתו אותרה שקית ובה פריטים שונים אשר לא נמצאו לו נימוקים סבירים להחזקתם, לרבות מברג היכול לשמש לניפוץ שמשות רכב. המשיב עטה על שתי ידיו שקיות ניילון אשר נתפסו אף הם ולדברי השוטרים כפי שמופיעים בדוחו"ת הפעולה אמר ביוזמתו - "אני מצטער שגנבתי, אני לא אגנוב יותר, אני עוד מעט יתחיל עם אדולן, אבל אם היה לי כסף הייתי הולך לרוסיה לאבא ואמא" (דו"ח פעולה של מישל בן אלול מ-8.1.06).

המשיב בחקירתו הכחיש את דבר הפריצה ואת עובדת הימצאותו ברכב.

ביחס לאישום השני - אותר המשיב ע"י אנשי משטרה בגן ציבורי כשהוא מחזיק בשקית ובה רדיו דיסק לרכב, שלט ומגבים חדשים בתוך אריזה. בחיפוש על גופו נתפסו זוג כפפות גומי מוסלקות בגרבו הימנית ומלוכלכלות בדם.

בניגוד למיוחס לו באישום הראשון בחקירתו ביחס לאישום השני מצא המשיב לנכון לפתוח את סגור ליבו וסיפר לחוקר כי מאז שוחרר מבית האסורים פרץ "רק" לשני רכבים, הינו חסר בית והוא מעוניין לשכור דירה. הוא מעוניין להתחיל בחיים חדשים ואינו רוצה לחזור אל בין כתלי הכלא. המשיב מפרט כיצד פרץ וגנב פירטי רכוש שונים משני רכבים ואף מכר אחד מהם. לדברי המשיב הפסיק את השימוש בסמים ימים ספורים קודם לכן.

הדברים נמסרו ע"י המשיב בתאריך 25.12.05 ושלא בידיעתו לא אותרו בעלי הרכבים אשר לגירסתו פרץ והוא שוחרר כפי שביקש יומיים לאחר מכן בתנאי מעצר בית מוחלט למשך מספר ימים.

אין לדעת היכן התגורר מיום שחרורו אולם כשבועיים מאוחר יותר עבר את העבירות נשוא האישום הראשון ומשלא אותרו מתלוננים יוחסה לו עבירה קלה בהקשר לאישום השני למרות הודאתו המלאה בעבירות חמורות יותר.

בנוגע לעילת מעצר -

כמקובל, עבירות רכוש אינן יוצרות עילת מעצר חקוקה אשר על המשיב להוכיח את היפוכה וכאשר מדובר בעבירות רכוש, הרי על בית המשפט לבחון באם קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן בטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה לשם קביעתה של עילת מעצר.

באופן כללי ופשטני, ניתן לומר כי על בית המשפט לבחון אם נוכח כלל נסיבות העבירה והעבריין שבפניו שחרורו של העצור עלול להוות סכנה.

ביחס למשיב נמצאתי למד כי עלה לישראל ב-1995 ובחודש אפריל 1997 עבר עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש והחזקת נכס חשוד כגנוב בגינן נדון לראשונה בחודש יוני 2001.

מאז ועד היום צבר המשיב לחובתו 6 הרשעות קודמות בשל עבירות רכוש ברובן עבירות של פריצה לכלי רכב.

הרשעתו האחרונה טרם דווחה בגיליון ההרשעות הקודמות, אולם מגזר הדין שהוגש לעיוני למדתי כי המשיב נדון לאחרונה בת.פ. 2027/04 ל-12 חודשי מאסר בפועל בגין שורת עבירות הכוללות בעיקרן עבירות פריצה לרכב, עבירות הכרוכות בהחזקת רכוש ושתי עבירות סמים.

המשיב נדון מספר פעמים לריצוי עונשי מאסר בפועל, מהאחרון שבהם שוחרר בתאריך 21.9.05. כשלושה חודשים בלבד בטרם ביצוע העבירות נשוא האישום השני שבכתב האישום וכשלושה חודשים ומחצה בטרם ביצוע העבירות נשוא האישום הראשון, ולחובתו שלושה עונשי מאסר על תנאי:

ת.פ. 2027/04 בימ"ש שלום חיפה - מאסר על תנאי בן שמונה חודשים.