החלטה בתיק בש 1151/08

בפניי בקשה לגילוי ראיה חסויה בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971 (להלן: "הפקודה").

כנגד המבקש מתנהל הליך משפטי שבו יחסה לו המשיבה ביצוע עבירות מרמה שונות. ביהמ"ש החל לשמוע ראיות המשיבה.

בעניינו של המבקש, הוצאה תעודת חיסיון על ידי הרשות המוסמכת (השר לבטחון הפנים), שעל פיה נתבקש חיסיון לדו"חות הידיעה המפורטים בסעיף א' וב' לתעודה.

המבקש טוען, כי בית המשפט מתבקש להורות על גילוי הראיה החסויה ובעיקר את זהות האנשים, אשר מסרו למשטרה את המידע המפורט בדו"חות הידיעה המוזכרים בתעודת החיסיון. עוד טען המבקש, כי יש להורות על הסרת החיסיון לגבי תוכן דו"חות הידיעה, שבסעיף א'(1) ו-(2) וכן את תוכנם של המזכרים המפורטים בסעיף ב' לתעודת החיסיון.

לטעמו של המבקש, גילוי הראיה מתבקש מאליו וזאת לשם עשיית צדק, שעדיף על עניין אי גילוים. הראיות החסויות חיוניות להגנת המבקש וחשיפת ידיעות אלה תאשש את קו הגנתו, לפיו הוא נפל קורבן לאחרים שנתן את אמונו בהם. אנשים אלה גרמו את העוול למתלוננים, הואיל והם בעצמם חייבים למבקש כספים רבים.

עוד טען המבקש, כי האנשים האחרים והמתלוננים עשו יד אחת על מנת להביא למעצרו בתלונות שווא וזאת כדי להתחמק מלשלם לו את חובם. אין כל סיבה לחסות את המסמכים הנ"ל וכי בעצם חיסיון זה בא להגן על העבריינים האמיתיים, המשתפים פעולה עם המשטרה, ולמנוע חשיפת האמת. 

המשיבה מתנגדת לבקשה. המדובר בחיסיון לטובת הציבור על פי סעיף 45 לפקודה. לדעתה של המשיבה, החיסיון מתחייב מנסיבות העניין ומטרתו שמירה על חייהם ובטחונם של מוסרי הידיעות. חשיפת זהותם עלולה לסכן באופן ממשי את חייהם. זאת ועוד, במידה וביהמ"ש יחשוף את זהות מוסרי הידיעות, הוא יקטע את הענף עליו יושבת המשטרה ויפגע בפעולתה ובמלחמתה בפשע ואנשים שומרי חוק יפסיקו לשתף פעולה איתם וירתעו למסור ידיעות.

עוד טענה המשיבה, כי החיסיון לא בא כדי למנוע מההגנה לקבל חומר חקירה אלא מטרתו להגן על אינטרס ציבורי חשוב. המשיבה טוענת כי, 10 אישומים מתוך 12 אישומים שיוחסו למבקש, מייחסים לו קבלה במרמה של שיקים מהמתלוננים תוך הבטחת שווא, כי הוא יסדר להם הלוואה כספית ובפועל לא זו בלבד שהם לא קיבלו את הסכומים שהובטחו להם, אלא שהנאשם פיזר והפיץ את השיקים שקיבל מהם לצדדים שלישיים.

האישום מס' 11 ייחס לנאשם השגת גבול לנכס של מתלוננים, אשר התקשרו עמו בחוזה למכירת דירתם. המבקש שילם למתלוננים בפרשה זו בשיקים שלא נפרעו, חלקם שיקים של המתלוננים באישומים 1 עד 10.

ביחס לאישום מס' 12, ייחסה המשיבה למבקש עבירה של קבלת כספים במרמה מהמתלוננת על רקע יחסים רומנטיים, שנרקמו ביניהם. זאת לאחר, שהמבקש הציג בפניה מצג שווא, לפיו הוא רווק ויהלומן. לדעת המשיבה, הסרת החיסיון, אין בה כדי להועיל להגנת המבקש. בהקשר לזכ"דים החסויים, לא נמסרה למבקש פרפרזה כי מסירה שכזו, תפגע בחיסיון ויהיה בה כדי לגלות את תוכן הידיעה ואף לחשוף את זהות מוסרה. על כן, חשיפת זהות מוסרי הידיעות תפגע פגיעה קשה באינטרס הציבורי.

כאן המקום לציין, שבשלב השני של הדיון שהתקיים על פי סעיף 46 לפקודה, שמעתי את קציני המודיעין, קיבלתי ועיינתי בידיעות החסויות שבסעיף א' לתעודת החיסיון וכן עותק צילומי של הזכ"דים המוזכרים בסעיף ב' לתעודה.

זאת ועוד, שמעתי את קציני המודיעין וקיבלתי פירוט לגבי כל ידיעה וידיעה, לרבות הזכ"דים.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה, שמעתי טענות הצדדים בפרק הפומבי שהתקיים ביום 23.01.08 וכן את קציני המודיעין בפרק החסוי ובחנתי את הידיעות המפורטות בתעודת החיסיון, שוכנעתי כי, אין בידיעות אלה כדי לסייע להגנת המבקש. יודגש, כי חלק מהידיעות אינן שייכות לאישומים המיוחסים למבקש בתיק שבפניי.

אינני סבור כי ידיעת המבקש באם חלק מהמודיעים, הם עדי תביעה ואם לאו, יש בה כדי לסייע להגנתו. מה גם פתוחה בפניו הדרך לחקור בחקירה נגדית אותם עדים ובלבד שהשאלות לא יחתרו לגילוי חומר שקיבל חיסיון עפ"י התעודה.

מהמידע שנמסר לי על ידי קציני המודיעין ביחס למוסרי הידיעות, עולה כי חשיפת זהותם, אכן עלולה לסכן את חייהם ואף את חיי בני משפחתם. עוד יש לומר, כי לא מצאתי בתוכן הידיעות ראיה, שיש בה כדי לסייע באופן ממשי להגנת המבקש. כאמור, חלק מהמידע שנמסר אף קשור לפרשות אחרות, שאינן נוגעות לעבירות המיוחסות למבקש.

לי נראה כי אין בדחיית בקשתו של המבקש, כדי לפגוע בזכותו להליך הוגן. גם מלאכת ועשיית הצדק, אינה דורשת חשיפת הידיעות החסויות. הנזק שיגרם למבקש מאי חשיפת הידיעות לעומת הנזק שיגרם לאינטרס הציבורי מחשיפתם, הוא חסר כל משמעות, אם בכלל, תהיה לו משמעות כלשהי, בעיקר משום שמדובר בידיעות שאינן רלוונטיות להגנתו של המבקש, ראה ב"ש 838/84 לבני נגד מדינת ישראל, פד"י לח(3) 729, (1984) פס"ד זה רלוונטי לענייננו על אף שענינו סעיף 44 ג' לפקודה.

עוד יש לציין, כי המשיבה קיימה את חובתה וגילתה את עיקר החומר החסוי למבקש ובנסיבות מסויימות אף מעבר לכך, ככל שהדבר קשור לחלק מהעדים, ראה ע"פ 1152/91 סיקסיק נגד מדינת ישראל, פד"י מו(5) עמ'8 (1992).

אכן התרשמתי מהנתונים שהובאו בפניי על ידי קציני המודיעין במסגרת הדיון החסוי, שחשיפת הידיעות וזהות המודיעים עלולה לפגוע באחרונים וכי חיזוק לכך אנו יכולים למצוא בעצם הוצאת התעודה על ידי הרשות המוסמכת, שחשיפת הנתונים עלולה לפגוע באינטרס חיוני עליו החיסיון בא להגן.

בע"פ 1335/91 אבו פאדה נגד מדינת ישראל, פד"י מו(2) עמ' 120, 127, נאמר כי: "אכן האינטרס הציבורי עומד בבסיסו של חיסיון, שנועד להבטיח אלמוניות של משתפי פעולה, שכן החיסיון מעודד את משתף הפעולה להמשיך בדרכו זו ומאפשר לו לסייע לעבודתה של המשטרה בחקירת פשעים וחשיפת האמת. לולא, ניתן חיסיון בדבר זהותם של משתפי פעולה, היו אלה מסרבים להמשיך ולסייע למשטרה מחשש לחייהם".