החלטה בתיק בש 1125/06

1.         בפני ערר מכח סעיף 53 (א) לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים) ה'תשנ"ו - 1996 באשר להחלטת בית משפט קמא (כב' השופט דבור) על פיה הורה לשחרר את המשיב לחלופות מעצר תוך דחיית בקשת העוררת למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

על פי המפורט בבקשה, התבקש בבית משפט קמא מעצרו של המשיב (מכח סעיף 21 לחוק המעצרים) ומכח הסמכות הנתונה לבית המשפט קמא כעולה מס' 46 לפקודת התעבורה (נ"ח) ה'תשכ"א - 1961.

העוררת פירטה בבקשה את פרטי כתב האישום על פיהם נהג המשיב ללא רשיון בניגוד לס' 10 (א) וכך גם כך, כנגזר לא הייתה לו תעודת ביטוח בת תוקף בניגוד לס' 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"מ) ה'תש"ל - 1970.

כתב האישום מלמד כי המשיב נתפס ביום 15/1/06 כאשר הנו נוהג בעיר בית שאן ברכב משא גורר וכמבואר, ללא רשיון נהיגה לרכב מנועי כלל .

2.         העוררת מציינת בבקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו קיום ראיות לכאורה, קיום מסוכנות, מציינת כי המשיב נוהג מזה 8 שנים ללא רשיון נהיגה, המשיב לא הוציא רשיון נהיגה מעולם, מדובר באדם מסוכן, לחובתו הרשעות רבות ולמרות עונשים שנגזרו עליו בעבר לא נרתע, מדובר בסיכון לציבור ויש לעוצרו עד תום ההליכים נגדו.

3.         א.         בית משפט קמא לאחר ששמע את טיעוני הצדדים בפניו הורה כמבואר לשחרר

את המשיב בחלופות מעצר.

ב.         עוד יצוין כי בין לבין כעולה מפרוטוקול בית משפט קמא הודה המשיב ביום 16/1/06 המשיב במיוחס לו, הורשע והתיק נקבע לקבלת תסקיר שרות מבחן בטרם טיעונים לעונש.

ג.          גם בהליך המעצר בבית משפט קמא לא חלקה ב"כ המשיב על קיום ראיות לכאורה בשלב שם כאשר כיום אנו במצב בו קיימת הכרעת דין על פיה הורשע המשיב והדברים מדברים בעד עצמם.

ד.         לטענת ב"כ המשיב הן בבית משפט קמא והן בפני, ניתן לקיים את מטרת המעצר מבלי מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בית משפט קמא עמד בהחלטתו על קיום הראיות, קיום עילות המעצר ומשהגיע ובא לחלופת המעצר ולמרות שהעמיד לנגד עיניו את חומרת העבירות, קבע כי יש מקום לחלופת מעצר.

בית משפט קמא ראה להפנות לבש"פ 10118/04 בו הורה בית המשפט העליון על שחרור משיב בחלופת מעצר למרות שהיה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי ו - 12 הרשעות קודמות, הן על פקודת התעבורה והן על חוק העונשין.

לטעמו של בית משפט קמא, ניתן להפיג את המסוכנות אשר במשיב בדרך של חלופת מעצר.

לטעמה של ב"כ המשיב, מדובר בחלופות הולמות.

4.         בבש"פ 10118/04 התקבל ערעור העורר שם (כב' השופטת ביניש) באופן חלקי, כב' השופטת ביניש ראתה להדגיש כי לא בנקל הגיעה למסקנה לפיה התקבל הערעור שם באופן חלקי.

לקביעתה שם, ניתן היה להרחיק את העורר מהכביש מבלי שישהה בכלא וסופו של דבר, קבעה כי יש לקבל את ערר העורר ובחלופות אחרות.

בנוסף, הונח בפני בש"פ 773/03 בו קבעה כב' השופטת נאור כי ניתן להסיר את מסוכנות העורר שם בדרך של מעצר בית תוך התייחסות לתסקיר שרות המבחן שם.

כך גם כך, בש"פ 2465/05 לפיו מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה יהיה החריג ויש להעדיף חלופת מעצר (כב' השופט ארבל).

ראה גם בש"פ 347/05 בו קבע בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) כי ניתן לנטרל את המסוכנות שם ע"י חלופת מעצר מתאימה, גם כאן, תוך התייחסות לעולה מתסקיר שרות המבחן.