החלטה בתיק בש 1103/06

1.         המבקשת עותרת למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו כמצוות ס' 21 (א) לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים) ה'תשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים").

            כעולה מפרטי הבקשה, טוענת המבקשת כי כנגד המשיב ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב לרבות הודעתו, הודעת סוכן משטרתי, קלטות אודיו ווידיאו שהפעיל הסוכן.

            מדובר בעבירות חמורות, מתקיימת החזקה הקבועה בס' 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק המעצרים וכן, קיימות עילות מעצר.

            סיפור המעשה על פי כתב האישום מלמד כי המשיב סחר בסמים מסוכנים בהזדמנויות שונות, מדובר במקרים חוזרים ונשנים.

            המכונה "אדהם" שהנו קצין משטרה יצר קשר עם המשיב, זה סיפק לבקשתו סמים פעם אחר פעם במשקל מצטבר כולל בכל העסקאות של כ - 13 ק"ג סם מסוג גראס.

            העבירות המיוחסות למשיב הן הספקת סם מסוכן, סחר בסם מסוכן, החזקת הסם שלא לצריכה עצמית וזאת, ב - 4 מסכתות בכתב האישום.

            ב"כ המבקשת עומדת על חומרת העבירות, מציינת כי מדובר במשיב אשר ניהל רשת מאורגנת ושיטתית לסחר בסמים, חילק פתקיות עם מספר הפלאפון שלו לרוכשים, רכש טרקטורון שיקל עליו את חלוקת הסמים, החזיק מקום מחבוא קבוע, היה לו ספק סמים קבוע בדרום ואם לא די בכל אלה, השתמש בקטינים בהם אחיו ובן דודו כתנא מסייע לביצוע המיוחס לו.

            מבקשת לייתר את העובדה שלמשיב אין הרשעות קודמות, מפנה לפסיקה, מבקשת לדחות את המלצת שרות המבחן לשחרור לחלופות מעצר.

            מנגד, הסניגור אשר מסכים לעצם קיומן של ראיות לכאורה, מבקש להעדיף את אינטרס הפרט של המשיב, מציין את נסיבותיו האישיות של המשיב כמפורט בתסקיר המעצר, הפנה לעובדה שלמשיב אין הרשעות קודמות, יש מקום לחלופת מעצר, מפנה לפסיקה, הפנה לעובדה שהאחרים, הקטינים שוחררו בחלופות מעצר.

2.         א.         שעה שהסניגור מסכים לקיום ראיות לכאורה, פטורים אנו מבחינת הראיות

ככאלה.

ב.         אין חולק כי העבירות המיוחסות למשיב מקיימות חזקת מסוכנות ועילות מעצר כמצוות חוק המעצרים וכמפורט לעיל.

מכאן, השאלה שעדין קיימת הינה האם מתקיים במשיב יסוד סביר לחשש ששחרורו או אי מעצרו יגרום לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מלעמוד לדין או לרצות את עונשו וכן חשש להשפיע על עדים או לסכן את בטחונו של אדם או בטחון הציבור כמאמר ס' 21 א' (1) (א) (ב) לחוק המעצרים וכן כי, לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה בתנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של המשיב, פחותה (ס' 21 ב' (1)).

בית משפט הבוחן חלופה אפשרית על פי ס' 21  (ב) (1) מניח על כפות המאזנים מחד את מידת הפגיעה בחרות המשיב ומאידך,  האינטרס הציבורי.

ג.          יש לשקול כל מקרה לגופו, כאן, שרות המבחן המציא תסקיר מעצר אשר מתאר את הרקע ממנו צמח המשיב, את היותו נשוי ואב לשתי תינוקות, יציאתו לשוק העבודה, העובדה שהמשיב עצמו אינו משתמש בסמים וכי עבר את העבירות של סחר בסמים בעברו בצע כסף.

קצין המבחן מתאר את קשייו של המשיב בתנאי המעצר, העובדה שמדובר באדם צעיר שאינו בשל, במצב נפשי סוער אשר המעצר חידד את הבנת כשלונו ההתנהגותי.

לטעמו של קצין המבחן המשיב מסוגל לשמור על תנאי השחרור, משפחתו תיארה אותו כאדם חרוץ, עובד תמיד, המשפחה יכולה להשגיח עליו במעצר בית ולהמלצת קצין המבחן, ניתן לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בתנאים מגבילים בהשגחת אמו, הגב' אמינה אבו עיאש ובן דודו, מר עלי אבו עיאש.

כמו כן, ממליץ שרות המבחן להעמיד את המשיב בפיקוח מעצר של השירות לתקופה של 6 חודשים תוך שקילת צירופו לקבוצת מפוקחי מעצר המתקיימת בנצרת מדי יום רביעי, בין השעות 12:00 עד 14:00.

ד.         תסקיר מעצר לעולם המלצה הוא.