החלטה בתיק ברע 997/05

בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, כבוד הרשם מרדכי כדורי, מיום 29.9.05, ולפיה נדחתה בקשת המבקש להכריז על המשיב כחייב מוגבל באמצעים.

רקע כללי והליכים קודמים

1.         ביום 11.1.04 ניתן פסק דין נגד המשיב בת.א. 10790/03 בבית המשפט השלום בירושלים, ולפיו על המשיב לשלם למבקשת סך של 75,380 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בגין יתרת חובו בחשבון הבנק אצל המבקש.

2.         ביום 5.2.04 נפתח נגד המשיב תיק הוצל"פ נשוא בקשה זו, לאחר שהמשיב לא פרע את חובו על פי פסק הדין.

ביום 15.3.05 הגיש המשיב בקשה למתן צו תשלומים בהתאם לסעיף 7א' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק" או "חוק ההוצאה לפועל"). על יסוד שאלון ומסמכים שמסר המשיב הורה ראש ההוצאה לפועל על תשלום החוב בשיעורים חודשיים של 150 ש"ח (להלן: "צו התשלומים").

3.         ביום 23.3.05 הגיש המבקש בקשה להכריז על המשיב כחייב מוגבל באמצעים, וזאת בנימוק, כי לאור גובה החוב וצו התשלומים אין ביכולתו של המשיב לפרוע את החוב בתקופות הקבועות בסעיף 69ג'(א) לחוק ההוצאה לפועל.

עוד באותו היום נתן ראש ההוצאה לפועל את החלטתו, ולפיה "האמור בבקשה אינו מחייב את הכרזת החייב כמוגבל באמצעים".

4.         על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (בר"ע 735/05). בפסק דין שניתן בבר"ע זו  (כב' השופטת מ. מזרחי) נקבע, כי לאור העדר נימוק בהחלטה לא ניתן להשיב לשאלה האם שיקול הדעת של ראש ההוצל"פ בהכרזה על חייב כמוגבל באמצעים הופעל במקרה זה כהלכה שכן ההחלטה קצרה, וכל שנאמר בה הוא שההכרזה אינה מתחייבת מהאמור בבקשה. ולפיכך קבע בית המשפט, כי יש להחזיר את ההליך לראש ההוצל"פ, כדי שידון בשאלה שהעלה המבקש לגופה.

5.         ביום 8.9.05 קבע ראש ההוצל"פ, כי נוכח האמור בבר"ע 678/05 בנק הפועלים נ' רבקה ראובן (טרם פורסם), על המבקש להודיע האם הוא עומד על בקשתו ואם כן יפרט את הנימוקים שיש בהם להצדיק את הכרזת המשיב כמוגבל באמצעים.

ביום 29.9.05 קבע ראש ההוצל"פ בהחלטה מפורטת ומנומקת, כי אין להכריז על המשיב כחייב מוגבל באמצעים, וכך אמר:

"... נראה לי כי בנסיבות האמורות, כאשר לא תלויים כנגד החייב תיקי הוצאה לפועל פעילים נוספים, ובמיוחד תיקים מסוג שטרות, וכאשר החייב אינו עוסק בהימורים זה זמן ניכר, החשש כי הוא יצור חובות נוספים אינו גבוה.

לעומת זאת, הכרזת החייב כחייב מוגבל באמצעים עלולה לפגוע באופן ממשי במאמצי השיקום של החייב, במיוחד במאמציו לשיקום מצבו הכלכלי, ובכך תפגע יכולתו לפרוע את חובו הפסוק.

לא נעלם מעיני כי חובו של החייב בתיק זה הינו גבוה וממשיך לעלות, ולכן יזקק החייב למאמצים ניכרים לפרעון החוב.

עם זאת, אם יעלה בידי החייב לשפר את מצבו הכלכלי ולפרוע סכומים נכבדים יותר על חשבון חובו, אף אם לא את מלוא החוב בפרק זמן קצר, יהיה בכך כדי להועיל ולסייע בפרעון החוב הפסוק.

אני סבור אפוא כי בנתונים הנוכחים לא תהיה תועלת בהכרזת החייב כחייב מוגבל באמצעים, לעומת זאת הכרזתו כחייב מוגבל עשויה לחבל ביכולת הפרעון שלו...".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור זו.

טענות הצדדים

6.         לטענת ב"כ המבקש טעה בית משפט זה בהחלטתו בבר"ע 678/05, בקובעו, כי לראש ההוצאה לפועל יש שיקול דעת האם להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים ואם לאו וטעה ראש ההוצאה לפועל כשאימץ והפנה לבר"ע הנ"ל, שכן בפרשנות אותה ביקש להשיג בית המשפט המחוזי בהחלטתו יש כשלים ופרדוקסים שונים.

7.         עוד נטען, כי על פי לשון החוק משניתן צו תשלומים והובהר כי המשיב אינו יכול להחזיר את החוב בתקופה הנקובה בסעיף 69ג'(א) לחוק, על ראש ההוצאה לפועל להכריז על החייב כחייב מוגבל באמצעים, היינו לראש ההוצאה לפועל אין כל שיקול דעת אלא שהחוק מחייב את ראש ההוצאה לפועל להכריז עליו ככזה.

בטיעוניו הפנה ב"כ המבקש לפסק דינו של כב' השופט ע. קמא בבר"ע (י-ם) 3110/97 עמנואל גלוברמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , תק-מח 97(3), 673, שם נקבע, כי שיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל מצוי אך בתחום של היכולת לפרוע את החוב בתקופה האמורה בסעיף 69ג'(א) לחוק. לפיכך, לשיטתו, משקבע ראש ההוצאה לפועל, כי החייב אינו יכול לפרוע את חובו בתקופה האמורה, חייב הוא להכריז על החייב מוגבל באמצעים. כמו כן, הפנה לפסק-הדין בע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד פואד , תק-על 2003(2) 1168 (להלן: "פרשת איטונג"), אשר לטענתו תומך אף הוא בפרשנות המוצעת על ידו.

8.         לחלופין טען המבקש, כי הפעלת שיקול הדעת של ראש ההוצאה לפועל, במקרה דנן לא היה סביר ולפיכך על בית משפט זה להתערב בהחלטתו, שכן בענייננו, מדובר במהמר שהסתבך עם גובים מהשוק האפור ושמבצע כיום עבודות לתועלת הציבור בגין "ענייני הונאה".

9.         עוד נטען, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל יוצרת מצב שבו במקום לשמש מכשיר יעיל לגביית חובות, מאשרים הליכי ההוצאה לפועל למשיב לצבור חובות נוספים, מה גם שלשיטתו אין הוא יכול לעמוד בצו התשלומים כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל. לפיכך, יישום הדברים במקרה דנן ועריכת האיזון בין התכליות השונות העומדות בבסיס חוק ההוצאה לפועל מובילים למסקנה, כי היה על ראש ההוצאה לפועל להכריז על המשיב מוגבל באמצעים.