החלטה בתיק ברע 903/06

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת תמר שרון-נתנאל)  מיום 22.10.2006, בה נתקבלה בקשת המשיב למתן צו עשה זמני, להורות למבקשת ליתן לו "אישור זכויות" סטנדרטי לצורך מכירת דירת מגוריו.

            עובדות הבקשה הן בתמצית, כדלקמן:

1.         המבקשת בנתה את הבניין ברחוב הרדוף 28 בטירת הכרמל והיא משמשת כחברה משכנת של הבניין ונוהגת לגבות תשלום עבור טיפולה בנושאי הרישום. המבקשת מכרה בשנת 1997 את אחת הדירות בבניין לגב' אסתר אסרף אולם לטענתה נותרה גב' אסרף חייבת לה כספים בגין הטיפול בעסקה וסוכם כי תשלום החוב יידחה למועד העברת הזכויות לקונה אשר ירכוש ממנה את הדירה.

בשנת 1999 רכש המשיב (יחד עם רעייתו) מגב' אסרף את הדירה. לימים, משביקש המשיב למכור את הדירה לצד שלישי, ודרש מהמבקשת להמציא לו אישור זכויות, התנתה המבקשת את הוצאת האישור, בין היתר, בתשלום חובה של גב' אסרף. המשיב סירב לכך ופנה לבית המשפט בבקשה לצו עשה זמני.

2.         בית המשפט קמא נעתר לבקשה וביום 11.7.2006 הורה למבקשת ליתן למשיב אישור זכויות. ואולם, במקום למסור למשיב אישור זכויות כהוראת בית המשפט, המציאה המבקשת למשיב מסמך המכיל, בנוסף לסעיפים הסטנדרטיים המופיעים באישור זכויות, פירוט של השתלשלות העניינים וטענות המבקשת לגופה של מחלוקת.

המשיב הגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט וביום 10.9.2006 התקיים דיון בבקשה. בית המשפט קמא ניסה להביא את הצדדים לידי הסכמה, אולם משלא צלח הדבר, לא ניתן היה להיעתר לבקשה מאחר שהמשיב לא הגיש תביעה עיקרית במועד הנדרש והצו הזמני פקע זה מכבר.

3.         ביום 13.9.2006 הגיש המשיב תביעה עיקרית ובסמוך למועד זה הגיש בקשה חדשה לצו עשה זמני. בבקשה נטען כי אישור הזכויות שנמסר אינו מספק וכי הבנק למשכנתאות מסרב להסתמך עליו לצורך מתן הלוואה לרוכשים. המשיב הסכים להפקיד את הסכום השנוי במחלוקת בקופת בית המשפט אולם המבקשת סירבה להצעה.

ביום 22.10.2006 קיים בית המשפט דיון בבקשה והחליט לקבלה. בהחלטתו חייב בית המשפט את המבקשת להמציא למשיב אישור זכויות "סטנדרטי ונקי", וחייב את המשיב להפקיד את הסכום השנוי במחלוקת (העומד על כ-18,000 ש"ח) בידי בא כוחו בנאמנות עד להכרעה בתביעה העיקרית. בית המשפט סבר כי המבקשת לא מילאה אחר החלטתו הראשונה וראה בהתנהגותה, בנסיבות העניין, התנהגות בלתי מוצדקת וחסרת תום לב.

מכאן הבקשה לרשות ערעור.

4.         כידוע, ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית כאשר מדובר בסעד זמני, אלא כאשר קיים צידוק מיוחד להתערבות. ראה, לדוגמה, ע"א418/79 תאני נ' כהן פ"ד לד(4) 161 (1980); רע"א 7690/95 לאופר נכסים בע"מ נ' ועדת המכרזים שליד עירית נהריה תק-על 96(2) 575 (1996); רע"א 1045/98 חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) נ' ח'ורי דינים עליון נד 99 (1998); רע"א 10373/02 אברהים נ' אלון דינים עליון סה 101 (2003); רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ פ"ד נה(2) 307, 301 (2000).

            גם לגופו של עניין, איני רואה טעם להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. ליבו של הסכסוך בין הצדדים הוא כספי, ואף המבקשת עצמה טענה כי הטעם לסירובה ליתן את אישור הזכויות "הנקי", הוא החוב הכספי הנטען של המשיב. מנגד, אם לא יקבל המשיב את אישור הזכויות ייתכן ויחמיץ הזדמנות עסקית למכירת דירתו.

לכן, צדק בית המשפט קמא משנעתר לסעד הזמני והתנה אותו בהפקדת הסכום שבמחלוקת. בכך ניתן ביטוי הולם למאזן הנוחות כמו גם ליתר השיקולים שבמתן סעד זמני כגון סיכויי התביעה. אציין כי בתוך המלל הרב שבבקשה, לא מצאתי התייחסות של ממש לכך שהפקדת הסכום מבטיחה כדבעי את האינטרסים של המבקשת.

5.         בשולי הדברים אציין, כי אין בידי אלא להצטרף למורת רוחו של בית המשפט קמא מהתנהגות המבקשת, הנראית כלוקה בחוסר תום לב ובנסיון להתחמק מלמלא אחר החלטות בית המשפט כלשונן, וחזקה על המבקשת כי תמציא באופן מיידי למשיב את אישור הזכויות.

6.          אשר על כן, ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיב.

מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יוחזר למבקשת.

ניתנה היום ד' בשבט, תשס"ז (23 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.

צפה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: