החלטה בתיק ברע 877/05

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ בחדרה מר שמעון רומי מיום 15/3/04.

הבקשה הוגשה ביום 3/5/05.

טענות המבקש

המבקש הינו חייב מס' 4 בתיק ההוצל"פ מס' 3-04-10470-12 בלשכת הוצל"פ חדרה (להלן: "תיק ההוצל"פ) וזאת בהיותו ערב לחוב של חברת בלעם בע"מ המנוהלת ע"י אביו מר אגבאריה עבד אלפתאח.

ביום 8/12/04 הגיש המבקש במסגרת תיק ההוצל"פ בקשה לביטול עיקול ופקודות מאסר ביחד עם בקשה לצו תשלומים.

ביום 9/12/04 ניתנה החלטה לפיה חוייב המבקש בצו תשלומים של 150 ש"ח לחודש ולטענתו עמד בצו התשלומים.

במסגרת הבקשה צירף המבקש שאלון המעיד על הכנסתו, הוצאותיו וחובותיו הכלליים לאחרים וטען כי הכנסתו מסתכמת ב- 2,800 ש"ח. הוצאותיו בסך 4,100 ש"ח  וחובותיו הכלליים מוערכים בסך של 90,000 ש"ח.

ביום 15/3/05 נערכה חקירת יכולת לחייב וצו התשלומים הוגדל מ- 150 ש"ח לחודש ל- 1,000 ש"ח     לחודש.

לטענת המבקש טעה ראש ההוצל"פ עת העלה את צו התשלומים. לטענתו, לא חל שום שיפור במצבו הכלכלי של המבקש המצדיק הגדלה זו.

המבקש נשוי ואב לשני ילדים, אישתו בהריון ואינה עובדת. הוא משתכר סך של 2,800 ש"ח בחודש בממוצע וזאת מעבודתו בתור פועל בניין פשוט שאין בידו מקצוע כלשהו. לטענתו הכנסה זו הינה הכנסה סבירה לעובד פשוט שאינו עובד את מלוא ימי החודש כי הוא מלווה את אישתו לטיפולים בבית החולים בממוצע 4 ימים בחודש בשל הריונה. במצב שוק העבודה היום ובנסיבות האישיות של המבקש אין ביכולתו להשתכר סכום העולה על הסכום אותו משתכר.

על כן ולאור האמור לעיל עותר המבקש לביטול החלטת כב' ראש ההוצל"פ מיום 15/3/05.

טעות המשיב

לטענת המשיב הבקשה הוגשה באיחור רב ללא בקשה להארכת מועד ומבלי לפרט מה הטעם המיוחד לאיחור בהגשתה בניגוד לאמור בתקנות ההוצל"פ, התש"ם - 1979 ועל כן דינה להדחות.

המבקש העיד בחקירת היכולת שנערכה לו כי הוא עובד בעסק משפחתי, עסק חדש שבא להחליף את חברת בלעם 2000 בנין ופיתוח בע"מ, שהיא החייבת העיקרית בתיק ההוצל"פ. העסק רשום על שמו של אחיו הקטן (בן 23 שנים) והאחים החייבים האחרים אף הם עובדים יחד.

החייב העיד כי הוא משתכר בסך 2,800 ש"ח ולטענת המשיב, החייב אינו ממצה את יכולת ההשתכרות שלו.

ראש ההוצל"פ לא האמין לחייב לגבי גובה משכורתו וציין בהחלטתו כי החייב מתחמק מלהשיב לשאלות בעניין גובה משכורתו.

לשיטתו, צדק כב' ראש ההוצל"פ כי נטל ההוכחה ליכולת החייב מוטלת על שכמו והחייב לא יצא ידי חובתו להוכיח את אי יכולתו להחזיר את החוב.

המבקש מפרט את עדותו בחקירת יכולת כנימוקים לערעור. ההלכה הפסוקה קובעת כי ניתן לערער על טעויות משפטיות שנפלו בידי הערכאה דלמטה או קביעות לא סבירות של בימ"ש קמא. החייב לא עשה כן, ועל כן בימ"ש זה לא יתערב בממצאי הערכאה דלמטה אלא אם הם לא סבירים על פניהם.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות ושכ"ט עו"ד + מע"מ.