החלטה בתיק ברע 875/06

1.      לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת הדס יהלום, עב8635/05) מיום 21.11.2006 אשר הורתה למחוק סעיפים מכתב התביעה שהוגש מטעם המבקש.

2.      לאחר שעיינתי בכלל החומר שהובא בפני במסגרת בקשת רשות הערעור, לרבות נספחיה, אני מחליט לדחותה. זאת, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

3.      ואלה העובדות הצריכות לענייננו, לכאורה, כעולה מכתב התביעה. התובע עבד במשיבה משנת 1965 כאיש צוות דייל אויר. בשנת 1997 נשלח התובע לבדיקה, שבעקבות תוצאותיה נשלח לבדיקה נוספת בה התגלתה אצלו מחלת סרטן הערמונית. לטענת המבקש המשיבה התרשלה בכך שלא הודיעה לו מראש על הקרינה הקוסמית לה היה חשוף, ובכך שלא שלחה אותו לבדיקות תקופתיות, כפי שעשתה עם אנשי צוות אוויר שאינם דיילי אוויר, וזאת חרף הימצאותו בקבוצת סיכון. בעקבות גילוי המחלה, אושפז המבקש ושהה בחופשת מחלה משך כשבעה חודשים, ובהמשך קורקע בהוראת רופא. באוקטובר 1998 נתבקש המבקש לחתום על הסכם העסקה זמני לפיו הוא ישתכר כאיש צוות קרקע, להבדיל מאיש צוות אוויר. בעקבות סירובו של המבקש לשינוי תנאי כאיש צוות אויר, סוכם בין הצדדים שהמבקש יעבוד על הקרקע בתנאי איש צוות אוויר, ואולם המשיבה דרשה כי במהלך עבודתו ינוכו למבקש ימי מחלה. בראשית שנת 2001, לאחר שיתרת ימי המחלה של המבקש צומצמה במידה ניכרת, נחתם, ביוזמת המבקש, "הסכם פרישה מרצון", כאשר המבקש מבהיר כי הדבר נעשה מאונס, ולפיה המבקש יפרוש עם פנסיה בשיעור של 70% ממשכורת של איש צוות אויר. המבקש טוען, כי בהסכם הפנסיה שנחתם בין "מבטחים" לבין המשיבה וההסתדרות הכללית, הקרקוע שלו מקנה לו קצבת נכות גם מבלי שיפרוש וינותקו יחסי העובד מעביד בין הצדדים. כך, הוא יכול היה להמשיך ולעבוד כאיש צוות קרקע, ויחד עם תוספת קצבת הנכות להגיע לשכר של איש צוות אוויר. המבקש טוען, כי המשיבה הפרה את חובותיה כלפיו בכך שלא הודיעה לו על זכותו זו, וניהלה משא ומתן שלא בתום לב בכל הנוגע להסכם ההעסקה הזמני והסכם הפרישה מרצון.

4.      במסגרת הליכים מקדמיים שהתנהלו בין הצדדים בפני השופטת שרה מאירי, הוגשה בקשה מטעם המשיבה למחיקת סעיפים 4-10 מכתב התביעה, הדנים בעניין רשלנות המשיבה באשר לגילוי המחלה (בשא4511/06). ביום 8.8.2006 ניתנה החלטה לפיה הבקשה נדחית. לאחר כשלושה שבועות, ביום 28.8.2006 ניתנה החלטה נוספת באותה בקשה, לפיה הבקשה מתקבלת. לאחר הגשת בקשת הבהרה מטעם המבקש, זומנו הצדדים לדיון בפני השופטת שרה מאירי, אשר הבהירה כי נפלה טעות, ובהסכמת המבקש הועבר הדיון למותב אחר. עוד הובהר כי לא ניתן להיעתר לבקשת ההבהרה שהוגשה. 

בדיון שהתקיים בפני השופטת הדס יהלום, טען המבקש כי עם מתן ההחלטה ביום 8.8.2006, הסתיים הדיון בה, ואין המותב החדש מוסמך לדון בבקשה מחדש. מנגד, טענה המשיבה כי אין בית הדין לעבודה כבול לסדרי הדין, וכי בנסיבות בהן ניתנו שתי החלטות סותרות בבקשה, שבעקבות זאת הוחלף המותב, רשאי המותב החדש לדון בבקשה מושא ההחלטות הסותרות מלכתחילה. בנוסף, טענו הצדדים לגופה של הבקשה.

בית דין קמא דחה את טענת המבקש, וקבע כי בנסיבות העניין, הדיון הועבר למותב אחר על מנת שידון בו מראשיתו. לגופו של עניין, קבע בית דין קמא, כי הסעיפים אותם התבקש למחוק מגבשים עילה נזיקית, בה אין לבית הדין סמכות לדון, ועל כן יש למוחקם.

5.      במסגרת בקשת רשות הערעור, טוען המבקש הן כנגד ההחלטה לדון מחדש בבקשה למחיקת סעיפים, והן לגוף הדברים. לטענתו, משניתנה ההחלטה ביום 8.8.2006, קם בית הדין מכיסאו, ואינו רשאי ליתן החלטה סותרת מאוחר יותר, באשר אין בית הדין יושב כערכאת ערעור על עצמו. הדרך היחידה לתקוף החלטה זו היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. על כן, בפני המותב החדש עמדה החלטה אחת ויחידה בעניין הבקשה  למחיקת סעיפים, היא ההחלטה הדוחה את הבקשה, ואין לבית הדין סמכות לדון בה מלכתחילה, אף אם הועבר הדיון למותב אחר. לגופו של עניין, טוען המבקש כי אין למחוק את הסעיפים המדוברים מכתב התביעה, באשר אין המדובר בעילות נזיקיות, אלא בעילות של הפרת חוזה עבודה, חוסר תום לב במו"מ לחתימת חוזה עבודה, ובקיומו, וככאלו מסורות הם לבית הדין לעבודה. 

6.      אשר לעניין הסמכות - בניגוד לטענת המבקש, בית דין הנותן החלטת ביניים מוסמך לשוב ולדון בהן, אף מבלי שנתבקש לכך על ידי מי מבעלי הדין, ואף אם לא חל שינוי בנסיבות, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית ^-המשפט כי נתן החלטה מוטעית (ראו: ע"א 37/68 הנ"ל [3]; ע"א 9396/00ב קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' זנגי, פ"ד נה(3) 537). במקרה דנא, הבהיר בית דין קמא כי שגגה יצאה מלפניו עת נתן שתי החלטות סותרות באותה בקשה,  והדיון הועבר למותב אחר בהסכמת המבקש, תוך שנקבע כי לא ניתן להיעתר לבקשה למתן הבהרה לגבי שתי ההחלטות הסותרות. והמשמעות ברורה. משבחר בית הדין להעביר את הדיון לפני מותב אחר, בלא להבהיר את הסתירה שבין שתי החלטותיו הסותרות, על המותב החדש לדון בבקשה מלכתחילה. כנגד החלטה זו, רשאי היה המבקש להגיש בקשת רשות ערעור, ומשלא עשה כן, לא ניתן לשנותה בשלב זה.

7.      לגופו של עניין, נחה דעתי, בית הדין קמא בחן את מכלול החומר שבפניו עת הורה על מחיקת סעיפים 4-10 מכתב התביעה, ונימק את החלטתו כדבעי.   בהחלטתו, מציין בית דין קמא כי אילו היו נכתבים הדברים כרקע, ייתכן והיה מחליט להותירם. פתוחה הדרך בפני המבקש לפנות בבקשה לתיקון כתב התביעה בהתאם. 

8.      לאור האמור בסעיפים 6-7 לעיל, לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת בית דין קמא, המצדיקה שמיעת ערעור על החלטת הביניים מושא הבקשה שלפני.

9.    סוף דבר - הבקשה נדחית.

      בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, כ"ז שבט, תשס"ז (15 פברואר, 2007), ותישלח לצדדים.

                                                                                                            סטיב אדלר

                                                                                                            נ ש י א