החלטה בתיק ברע 838/05

בפני בקשת רשות ערעור על החלטותו של כב' ראש ההוצל"פ דואד מאזן, מיום 23/3/05, לפיה  הוא דחה בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידו, במסגרתו הוא צירף את המבקש כחייב נוסף מכוח  סעיף 83 לחוק ההוצל"פ, וזאת על בסיס מסמך חתום על ידי המבקש.

העובדות

ביום 26/7/01 ניתן פסק דין נגד חברה שבבעלות אחיו של המבקש, בעקבות פסק הדין נפתח תיק הוצל"פ. ביום 25/5/03 הוגשה בקשה מצד המשיב לכב' ראש ההוצל"פ, לצרף את המבקש לתיק ההוצל"פ בתור חייב נוסף וזאת על סמך מסמך חתום על ידי המבקש לפיו הוא הסכים לערוב לפירעון החוב שבתיק ההוצל"פ.

ההליכים בפני כב' ראש ההוצל"פ

ביום 1/6/03 קבע כב' ראש ההוצל"פ שאינו מוסמך להוסיף חייב נוסף ששמו לא מופיע בפסק הדין, עוד הוא קבע  שהמסמך שנחתם על ידי המבקש מהווה ערובה לפי סעיף 83 לחוק ההוצל"פ. המבקש לא התייצב לדיון שנקבע לעניין הערובה וחיובו בתור צד ג', אי לכך החליט כב' ראש ההוצל"פ ביום 15/12/03 על צירוף המבקש כחייב נוסף בתיק ההוצל"פ.

ביום 1/4/2004, הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה  מיום 15/12/03, ההחלטה בבקשה זו היא שעומדת בבסיס רשות הערעור.

כב' ראש ההוצל"פ בהחלטה מפורטת ומנומקת, דחה את הבקשה, להלן אביא את עיקר הנמקותיו:

כב' ראש ההוצל"פ סקר את ההלכה בעניין צירוף חייב מכוח סעיף 83, ביו היתר, החובה שהערובה תהיה לפי חוק ההוצל"פ, כמו כן, הפרשנות המרחיבה שניתנה להוראת החוק, והגיע למסקנה שהוא מוסמך לצרף חייב נוסף לתיק ההוצל"פ, נוסף על כך הוא קבע שלא די בהסכמה לשם צירוף, אלא יש לערוך דיון בבקשת הצירוף. לבסוף קבע כב' ראש ההוצל"פ שהמסמך שחתם עליו המבקש מהווה ערובה לפי סעיף 83 ומכאן שצירופו היה כדין.

בקשת הביטול

כאמור, ההחלטה שעליה נסובה הבקשה הנה ההחלטה שדחתה את הבקשה לביטול ההחלטה מיום 15/12/03 שבה צורף המבקש. כב' ראש ההוצל"פ בחן את עילות הביטול של פסק הדין שניתן במעמד צד אחד והגיע למסקנה שבעניינינו מדובר בביטול פסק דין שבשיקול דעת ולא מחובת הצדק. בהמשך החליט כב' ראש ההוצל"פ לדחות את הבקשה מכמה טעמים: ראשית, הבקשה לא הוגשה תוך 30 יום. שנית, סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש קלושים, מאחר והחוזה נחתם ע"י המבקש בנוכחות אחיו החייב, כמו כן, המבקש נמנע מלזמן עדים מטעמו. שלישית, לא הוצגה סיבת המחדל.

על בסיס כל האמור לעיל, כב' ראש ההוצל"פ דחה את הבקשה.

טענות המבקש 

המבקש בתשובתו ובדיון שקיימתי, חזר וטען שהמסמך שהוצג אינו מהווה ערובה, כמו כן, הוא מדגיש שאותו מסמך הוגש פעמיים, תחילה כמסמך המאפשר הוספת חייב נוסף, וכשבקשת המשיב נדחתה, הוגשה בשנית בקשה הנסמכת על אותו מסמך ובה נטען שהמסמך מהווה ערובה.

מוסיף המבקש וטוען, שעומדת לו טענת "לא נעשה דבר", ואם נעשה; הרי מעשה מרמה נעשה; שכן הוא אינו יודע קרוא וכתוב, וההסבר שהוצג בפניו הנו שהחתימה נועדה לצורך רכישת הרכבים.

הטענות הנוספות שבפי המבקש הם: שפרשנות החוזה צריכה להיות כנגד המנסח, כמו כן, החוזה אינו סביר שעה שאין בו הגיון כלכלי.

טענות המשיב

המשיב טוען שהמבקש לא הניח תשתית עובדתית שתבסס את טענותיו שבעיקרן הן טענות מיתממות וחסרות בסיס. לטענתו, ההסכם נחתם מתוך הבנה מלאה והסכמה לגבי תוכנו. מוסיף המשיב וטוען, שמאחר והבקשה הוגשה באיחור, ואין לה סיכויי לטענתו, הרי שיש לדחותה. 

דיון והכרעה

השאלה היחידה שעומדת להכרעתי הנה, האם צדק כב' ראש ההוצל"פ שעה שדחה את בקשת המבקש לביטול ההחלטה שניתנה בהעדר התייצבותו של המבקש.