החלטה בתיק ברע 819/05

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של כבוד  ראש ההוצל"פ, הרשם מאזן דאוד מיום 8.3.05, לפיה הוא ביטל את עיכוב הביצוע של הליכי מאסר ועיקול אצל צד ג', וזאת בגין התנהגות החייב, וביתר פירוט, אי הופעתו לדיון  והעובדה שהוא לא משלם  את התשלומים הפרטניים.

העובדות:

נגד המבקש נפתחו מספר תיקי הוצאה לפועל, על סך מאות אלפי שקלים. ביום 13.10.04, הוא הגיש בקשה להכרזתו כחייב מוגבל אמצעים, וכן לאיחוד כל התיקים שמנוהלים כנגדו.

הדיון בבקשה, התקיים ביום 7.12.04, בפני כבוד ראש ההוצאה לפעול, הרשם מאזן דאוד. ובאותו ישיבההעיד המבקש בעצמו במסגרת חקירת יכולתו.

בתום הדיון דחה ראש ההוצל"פ את המשך הדיון בבקשה, ליום 8.3.05, ואף הוציא צווי הבאה נגד חלק מהעדים, שהיו אמורים להעיד בדיון הראשון, על יכולתו הכלכלית של המבקש. (להלן: "ההחלטה הראשונה").

בהמשך המבקש הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון, בגלל מצבו הרפואי של בא כוחו, יצוין שהבקשה הוגשה ביום הדיון, ולא צורף אליה אישור רפואי.

על אף שלא ניתנה החלטה בבקשת דחיית המועד, המבקש ובא כוחו, לא התייצבו לדיון. ראש ההוצל"פ, קיים דיון, ונתן את החלטתו לפיה, הוא מבטל את עיכוב  הליכי המאסר.

המבקש הגיש בקשה לביטול חלק מההחלטות שהתקבלו ביום 8.3.05, (להלן: "בקשת הביטול") בקשה זו נדחתה ע"י ראש ההוצל"פ ביום 21.3.05.

ביום 10.5.05 הוריתי על עיכוב החלטת כבוד ראש ההוצל"פ, תמורת תשלום סך של 2,000 ש"ח.

טענות המבקש:

לטענת המבקש, על החייב לא חלה חובת התייצבות מאחר ועדותו ניתנה בדיון הראשון. הוא לא נדרש לעשות כן בהחלטה הראשונה של כבוד ראש ההוצל"פ, היות והדיון השני נועד לעדותם של עדים אחרים.

עוד נטען שכבוד ראש ההוצל"פ, טעה מקום שציין שהמבקש אינו עומד בתשלומים החודשיים, היות ולטענת המבקש הוא כן פעל לפי החלטת ראש ההוצל"פ, בעניין העיכוב.

כב' ראש ההוצל"פ היה מודע לבקשת הדחייה, בעת ניהול הדיון ואף על פי כן הוא לא התייחס אליה, וכתב בהחלטתו, שהבקשה לא הובאה בפניו טרם מועד הדיון.

לטענת המבקש, כב' ראש ההוצל"פ לא התייחס בהחלטה שניתנה בבקשה לביטול לנסיבות ולסיבות שהביאו לאי הופעת המבקש ובא כוחו.

טענות המשיבים:

משיבה 1 הגישה ביום 16.5.05, את תגובתה וביקשה לבטל את עיכוב הביצוע של החלטת כבוד ראש ההוצל"פ וכן לדחות על הסף את הבקשה. וזאת מהנימוקים הבאים:

א.      בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של 34 ימים, שכן, ההחלטה ניתנה ביום 8.3.05 בעוד המבקש הגיש את בקשת רשות הערעור ביום 11.4.05. לפי סעיף 119(ה), תקופת הגשת הבקשה הנה 15 יום. עוד מוסיפה משיבה 1, שבעניינינו מניין הימים, מתחיל ביום מתן ההחלטה, היכן שהמבקש לא התייצב על אף שהיתה הזמנה כדין. 

ב.       היה על בא כוח המבקש לשלוח עורך דין מטעמו, שכן בבקשות שהוגשו להוצאה לפועל מצוין, שגם עו"ד לנא מטר מייצגת את המבקש, ולגביה לא הוצגה כל סיבה מוצדקת להיעדרות.

ג.       לעניין, הארכת המועד להגשת הבקשה, טוענת משיבה 1, שלא הוגשה כל בקשה מטעם המבקש, ולא הוצג כל טעם מיוחד שמצדיק  מתן הארכת מועד.