החלטה בתיק ברע 808/06

1.         לפני שלוש בקשות רשות ערעור, על החלטות בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט שמואל טננבוים; עב3027/01), כמפורט להלן:

א.        החלטה מיום 2.11.2006, שלא להיעתר לבקשת המבקש להזמין עדים נוספים מטעמו (ברע808/06).

ב.         החלטה מיום 21.1.2007, שלא להיעתר לבקשת המבקש (להלן גם - העובד) למתן צו לתפיסת מסמכים במעמד צד אחד (ברע128/07).

ג.         החלטה מיום 28.1.2007, שלא להיעתר לבקשת העובד להארכת המועד להגשת סיכומיו (ברע152/07).

2.         המבקש (להלן גם - העובד) עתר לבית הדין האזורי בתביעה לתשלומים שונים הנובעים מתקופת העסקתו במשיבה, ולאחריה. בדיון הוכחות שנערך ביום 2.11.2006 ביקש העובד להעיד עדים נוספים על מנת לערער את אמינותו של עד מטעם המשיבה. הבקשה נדחתה על ידי בית דין קמא. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור שמספרה 808/06.

     ביום 18.1.2007 הגיש העובד בקשה למתן צו לתפיסת מסמכים במעמד צד אחד, בטענה שמקום הימצאות המסמכים נודע לו ממקור מסומך, והם הוסתרו והועלמו מעיני בית הדין, ויש בהם כדי להוכיח את טענותיו. בית הדין האזורי דחה את הבקשה, משזו הוגשה לאחר תום שלב ההוכחות בהליך. על כך הוגשה בקשת רשות הערעור השניה, שמספרה 128/07.

     באותו יום, קרי 18.1.2007, הגיש העובד בקשה להארכת המועד להגשת סיכומים, בשל הגשת בקשת רשות ערעור (ברע808/06), ובשל מצב בריאותו. בהחלטה מיום 21.1.2007, האריך בית הדין את המועד עד ליום 25.1.2007, תוך ציון שהדבר נעשה לפנים משורת הדין. גם כנגד על החלטה זו השיג המבקש במסגרת ברע128/07.

     ביום 28.1.2007, לאחר שסיכומי המבקש לא הוגשו במועד, יצאה החלטה נוספת מלפני בית דין קמא, לפיה ניתנת אורכה נוספת עד ליום 11.2.2007. כנגד החלטה זו הוגשה ברע 152/07, שבמסגרתה ביקש העובד לתקן את ברע 128/07 כך שזו תתייחס להחלטה בדבר אי מתן צו לתפיסת מסמכים, וברע152/07 תתייחס לעניין המועד להגשת הסיכומים.

3.         הלכה מושרשת היא, כי בית דין זה כערכאת ערעור, אינו מתערב בהחלטות דיוניות או מינהליות של הערכאה דלמטה (ראו: עא"ח 1011/00 באדר - אבנשפנגר, פד"ע לו 385; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255; דב"ע נז/102-3 פיקל - ריכטר, פד"ע לב 460). בפרט, נכון הדבר לעניין החלטות הקשורות להזמנת עדים, הקצבת מועדים להגשת סיכומים, ומתן צווים לתפיסת מסמכים, עליהן משיג המערער במסגרת שלוש בקשות רשות הערעור שבפני. להלן אביא את נימוקיי לגבי כל אחת מהבקשות בנפרד, לאור הלכה זו.  

4.         ברע808/06 - במסגרת בקשות רשות הערעור זו, מעלה העובד טענות שונות, רובן עובדתיות, המראות, לגישתו, את חשיבות הזמנת עדים נוספים מטעמו. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, לא מצאתי טעם משפטי או אחר המצדיק מתן רשות ערעור על החלטת ביניים זו של בית הדין, אשר בפניו התקיים הדיון ובפניו פרושה מסכת הראיות המלאה.

5.         ברע128/07 - במסגרת בקשת רשות ערעור זו, מעלה המערער טענות בדבר חשיבות המסמכים אותם ביקש מבית דין קמא ליתן צו לתפיסתם, וטענות כנגד המשיבה שפעלה, לטענתו, להעלמתם מבית הדין. אף בעניין זה, לא מצאתי טעם משפטי או אחר המצדיק התערבות של בית הדין. ההליך בין הצדדים התקיים בפני בית דין קמא, שלב ההוכחות הסתיים, ונקבע מועד להגשת סיכומים. אמנם, לבית הדין לעבודה נתונה גמישות לחרוג מסדרי דין, ואולם נחה דעתי כי בית דין קמא נתן דעתו לנימוקי הבקשה עת החליט שלא להיעתר לה. יצוין, כי אין בדחיית הבקשה בעניין זה כדי למנוע מהמבקש להעלות את נימוקיו כנגד ההחלטה במסגרת ערעור שיוגש על פסק הדין, ככל שיוגש כזה (ראו: רע"א7152/94 פנינה שידלוב נ' אברהם קיהן ואח', פ"ד מט(5) 309).

6.         ברע152/07 - במסגרת בקשת רשות הערעור זו טוען המבקש כי כל עוד לא ניתן הצו לתפיסת מסמכים, טרם סיים בית דין קמא את מלאכתו, ואין מקום להגיש סיכומים בשלב זה. זאת, בנוסף למצב בריאותו, והיותו לא מיוצג - נסיבות המקשה עליו להכין את סיכומיו.

     בית הדין הקציב למבקש 60 יום להגיש את סיכומיו, ואף האריך מועד זה פעמיים. המבקש לא השכיל לנצל את הזמן שהוקצב לו להכין את סיכומיו, ועל כך אין לו אלא להלין על עצמו.

     עם זאת, לאור ההליך הארוך שהתנהל בין הצדדים, לאור המשמעות של אי הגשת סיכומים, ולאור העיכוב שחל במתן ההחלטה בברע808/06 בבית דין זה, ולאור היותו של המבקש לא מיוצג, מוצע ליתן הזדמנות נוספת לעובד להגיש סיכומיו. ככל שהמבקש יגיש בקשה נוספת להארכת מועד להגשת סיכומים בצירוף הסיכומים עצמם, תוך 14 יום מהמצאת החלטה זו, ישקול בית הדין האזורי בחיוב את בקשתו. 

7.         סוף דבר - הבקשות נדחות.

            בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.  

            ניתנה בהעדר הצדדים היום, יא' אדר, תשס"ז (1 מרץ, 2007), ותישלח לצדדים.

סטיב אדלר