החלטה בתיק ברע 700/06

1.         המשיבה 1, בעלת מפעל לייצור מגבונים לחים, נתבעת בבימ"ש השלום בבאר שבע ע"י המשיב הפורמלי [התובע] לפיצויו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעת שעבד במפעלה [הנתבעת].

התביעה הוגשה לראשונה באוגוסט 2002.

            כשנתיים לאחר מכן ביקש התובע לתקן את כתב התביעה על דרך צירוף המבקשת דנן כנתבעת נוספת.

            בבקשתו טען כי המבקשת, חברה זרה מבריטניה, הינה יצרנית המכונה ממנה נפגע במהלך עבודתו אצל הנתבעת.

            במקביל ביקש כי יותר לו להמציא כתב התביעה המתוקן של המבקשת, וזאת בהתאם לתקנה 500 לסד"א.

            מלכתחילה ניתן צו ההמצאה מחוץ לתחום, בהעדר המבקשת.

            לאחר שהגישה המבקשת בקשה לביטול הצו, נעתרה בקשתה וצו ההמצאה מחוץ לתחום - בוטל.

            כחודשיים לאחר מכן באוקטובר 2005, פנתה הנתבעת בבקשה לבימ"ש קמא להתיר לה להמציא למבקשת הודעת צד ג'.

            גם בקשה זו נענתה מלכתחילה במעמד הנתבעת בלבד.

            בתגובה, פנתה המבקשת בבקשה לביטול אותה החלטה שניתנה בהעדרה, שכן עפ"י טענתה לא נתקיימו בה בנסיבות עניין זה התנאים המצדיקים מתן צו המצאה מחוץ לתחום.

2.         בהחלטה מיום 20.6.06 החליט בימ"ש קמא [כב' השופטת ט. שחף] כי בנסיבות התארכות ההליכים בתובענה העיקרית [שהוגשה כאמור עוד ב-08/02] ולאור המורכבות הנפרדת במהותה בין עניינה של התובענה העיקרית [נגד הנתבעת] לבין טענות הנתבעת כלפי המבקשת בהודעת צד ג' - תידון בראשונה תביעת התובע כנגד הנתבעת ורק לאחר מכן "יתקיים בנפרד ועם סיום הדיון בתביעה העיקרית" - הדיון בהודעת צד ג' ששלחה הנתבעת למבקשת, לרבות בקשת המבקשת לבטל צוההמצאה מחוץלתחום של אותה בקשה.

            המבקשת פנתה בבקשה נוספת לבימ"ש קמא לביטול אותה ההחלטה, שכן זו ניתנה לטענתה בהעדר ומבלי שנתאפשר לה להביע עמדתה בעניין.

            בהחלטה נוספת מ-27.9.06, דן בימ"ש קמא בטענות המבקשת, שב והורה על הפרדת הדיון בין התביעה העיקרית לבין הודעת צד ג', תוך דחיית מתן החלטתו בבקשת ביטול צוההמצאה מחוץלתחום עד לאחר תום הדיון בתביעה העיקרית.

            בימ"ש קמא הוסיף וקבע מתוך כך את סדרי הדין והמועדים לבירור השלב הראשון, דהיינו - תביעת התובע כנגד הנתבעת.

3.         בבקשה זו שבפני עותרת המבקשת לרשות ערעור כנגד אותה ההחלטה.

            לטענתה, לא היה מקום להורות על הפרדת הדיון בדרך שנקבעה מבלי שביהמ"ש יחליט בראשונה אם אישור ההמצאה עומד בתוקפו אם לאו, ובטרם נקבע על ידו כי המבקשת הינה צד לאותה מסגרת הליכים.

            מוסיפה המבקשת וטוענת, כי החלטת בימ"ש קמא מותירה אותה תלויה ועומדת באויר, משך כל ניהול הליכי התביעה העיקרית, מבלי שהחליט כלל בשאלה אם הינה צד להליכים.

            המשיבה מפנה כנגדה להנמקות בימ"ש קמא בהחלטתו.

4.         לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן, החלטתי לדון בבקשה כבערעור, כאילו ניתנה הרשות לכך.