החלטה בתיק ברע 693/07

1.         זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (דמ 6182/06; הרשמת דורית פיינשטיין), בו התקבלה באופן חלקי תביעת המבקש כנגד המשיבים ונקבע כי על המשיב 1 לשלם למבקש שכר עבודה בסכום של 2587.5 ש"ח. בקשת רשות הערעור מוסבת כנגד שלוש קביעות של בית הדין האזורי :  האחת, אי קיום יחסי עבודה בין המבקש למשיבים 2 ו-3 (להלן - המשיבים), השנייה, אי פסיקת פיצויי הלנה בגין אי תשלום שכר העבודה במועד והשלישית פסיקת שכר טרחת עורך דין לזכות המשיבים. יוער, כי בבקשתו מלין המבקש גם על אי קבלת גרסתו לגבי גובה השכר שסוכם עימו ואולם מעיון בפסק הדין עולה כי גרסתו התקבלה, ולכן לא אדרש לטענות בעניין זה.

2.         המבקש הועסק כמציל בבריכת השחייה בקיבוץ קריית ענבים (להלן - הקיבוץ) החל מיום 4.6.2006 ועד ליום 6.7.2006, מועד בו הסתיימה העסקתו בשל פיטוריו. בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי טען המבקש כי בינו ובין כל המשיבים התקיימו יחסי עובד ומעביד, וכי עליהם לשלם לו ביחד ולחוד את שכר חודש יוני 2006 בתוספת גמול עבור עבודה בשעות נוספות ובשעות המנוחה השבועית וכן דמי נסיעות. הקיבוץ והמשיב 3 שהינו חבר הקיבוץ הגישו במסגרת ההליך בבית הדין האזורי בקשה לדחיית התביעה כנגדם על הסף בנימוק שלא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. עוד טענו המשיבים כי בינם ובין המשיב 1 נחתם הסכם להפעלת הבריכה וכי במסגרת ההסכם על המשיב לשאת בכל ההוצאות הנוגעות לתפעול הבריכה ולשכור עובדים לשם הפעלתה. בנסיבות אלה ומשהמשיב 1 הוא ששכר שירותיו של המבקש וקבע גובה שכרו, לא מתקיימים יחסי עבודה בין הצדדים.

3.         בית הדין האזורי החליט לקבל גרסת המשיבים, וקבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בינם ובין המבקש. בהקשר זה קבע בית הדין האזורי כי המודעה שפורסמה בעיתון בנוגע למשרת המציל פורסמה על ידי המשיב 1 וכי התגלו סתירות בעדותו של המבקש. לאור האמור, דחה בית הדין האזורי את תביעת המבקש כנגד המשיבים וחייבו בשכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ש"ח. בית הדין האזורי קיבל גרסתו של המבקש בעניין גובה השכר שסוכם עימו והורה כי המשיב 1 ישלם למבקש שכר עבודה בגובה 2587.5 ש"ח (ברוטו).   לאור התרשמותו של בית הדין, לפיה חשש המשיב 1 מיצירת קשר עם המבקש לאחר פיטוריו קבע בית הדין האזורי כי שכר העבודה שישולם למבקש ישא הפרשי הצמדה וריבית בלבד ללא פיצויי הלנה.

4.         על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגשה בקשת רשות הערעור שבפנינו במסגרתה טען המבקש כי מתוכן המודעה שפורסמה בעיתון עולה כי מעבידו היה הקיבוץ ; כי המשיב 3 הוא שקיבלו לעבודה וקבע תנאי עבודתו ; כי הסבריו של המשיב 1 לאי תשלום השכר לא היו מספקים וכי המשיב 1 לא הקפיד על קיום חוקי העבודה וחוקי המס. בנוסף הלין המבקש על פסיקת שכר טרחת עורך דין לזכות המשיבים.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה אני מחליט כי לא עלה בידי המבקש לבסס כל עילה המחייבת התערבותנו בפסק דינו של בית הדין האזורי. הלכה פסוקה היא, כי אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה מן העדויות והראיות שהיו בפניה. בהליכי דיון מהיר, בפרט, התערבותה של ערכאת הערעור היא מצומצמת ביותר, ומוגבלת בעיקר לבירור שאלות משפטיות (ראה דב"ע נז/212-9 משה קוריאט - נירה שובל, מיום 27.04.98). בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום לחרוג מאותו כלל. בית הדין האזורי שמע עדויות הצדדים והחליט, בין היתר, לאור סתירות שמצא בעדות המבקש, כי לא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין המשיבים. מסקנה זו מבוססת בחומר הראיות ממנו עולה כי המשיב 1 היה אחראי על תפעול הבריכה על כל המשתמע מכך. טענתו של המבקש, לפיה מי שקיבלו לעבודה וקבע את תנאי עבודתו הם המשיבים לא הוכחה. בנסיבות אלה, לא נפל פגם בהחלטת בית הדין האזורי, לפיה לא התקיימו יחסי עבודה בין המבקש למשיבים. זאת ועוד. פסיקת פיצויי הלנה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. לא מצאתי כי נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת במקרה הנוכחי, זאת, בין היתר, נוכח העובדה כי שכר העבודה הופקד בקופת בית הדין במהלך הדיון בהליך .

            אשר לפסיקת שכר טרחת עורך דין לזכות המשיבים -  בית דין זה כשאר ערכאות הערעור במערכת בתי המשפט ממעט להתערב בשיקולי הערכאה הדיונית בעניין פסיקת הוצאות, אלא אם נפל בהחלטה של הערכאה הדיונית פגם יסודי או טעות יסודית (ראו: ע"א 77/75 חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד ל"ט(2) 592; דב"ע נא/9-6 חברת מייסון בע"מ נ' קרן הביטוח והפנסיה של ועבודות ציבוריות בע"מ, פד"ע כג 430). לא מצאתי כי המקרה הנוכחי מחייב חריגה מהכלל.

6.         סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט כסלו, תשס"ח (29 נובמבר 2007) בהעדר הצדדים.